כל מה שחשוב ויפה
צילומים: אפרת אשל, דמיאן דובינר

ההתמודדות עם מושג האייקון דרך מותג כל כך מוכר וברור כמו טימברלנד - עד מובן מאליו - מעניינת אותנו

בימים אלו מציין מותג האופנה הבינלאומי טימברלנד 40 שנה למגפי Yellow Boots האיקונים. מחר, יום שני ה-3/3 בשעה 19:00, יוצגו בשנקר תוצרי שיתוף הפעולה של המותג עם המחלקה לעיצוב אופנה, שבמסגרתו נולדו פרשנויות מחודשות ל-32 זוגות של מגפי טימברלנד. הפרוייקט נעשה במסגרת שני קורסים: נעלי הנשים טופלו בקורס פנאי בהנחיית אורית פרייליך ונעלי הגברים בקורס בגדי גברים (קז'ואל) בהנחיית אילן בז'ה.

״החיבור לאופנה נראה לטימבלרנד נכון מתוך לרצון לעדכן את המותג, בעקבות הפופולריות של הנעליים המדוברות בעולם האופנה לאחרונה – ריהאנה נעלה ילו בוטס על עקבים וכד׳״, מספרת רחל ברמן הדרי, מרצה בכירה במחלקה ואחראית על כל הפרוייקטים החיצוניים שמתקיימים בה. ״המטלה של הסטודנטים היתה לקחת את ה'סיפור' של טימברלנד, את האייקון המוכר, ולפרש אותו בדרך אישית, יצירתית, לא בהכרח לבישה – ולראיה כל סטודנט מציג נעל יחידה. לאחר מצגת של אנשי המותג לסטודנטים, כל סטודנט (לעיתים בזוגות) בחר את הזווית שלו, חקר את ההקשרים (היסטוריים, סוציולוגיים, ויזואליים), והתנסה בטכניקות שונות כדי להביא לידי ביטוי את הפרשנות שלו. כך למשל הסתבר שממש קשה לפרק את הנעליים, הן עשויות כל כך חזק ומהודק…

אילן פלג ובריטה נטלה

אילן פלג ובריטה נטלה, נעל חייתית

״הפרוייקט של אילן פלג ובריטה נטלה עשה דרך מרתקת, ולטעמי גם הגיע לתוצאה מרתקת. תוך התייחסות לערכים המזוהים עם ה׳ילו-בוטס׳ – חוזק, עמידות, הישרדות – הם נקטו פעולת היפוך וניסו לפרק את הנעל לכל מרכיביה. לזכותה של טימברלנד יאמר שהיה קשה מאד לפרק את הנעל (!), ואז במהלך של הרכבה הם יצרו חיה מומצאת, וערכי הנעל הראשוניים שבו והופיעו ברוח החייתית שנוצרה.

אבישי ברגר, הארלם שיק

אבישי ברגר, הארלם שיק

״נויה דרור ונוי גולדשטיין (הנעל כפורצלן, התמונה שבראש הפוסט) חיפשו ערכים מנוגדים לחיספוס/קשיחות/ארציות הן מציעות את הפורצלן כשכבה נוספת, מעין תוספת אישיותית לנעל, שברירית, מעודנת ומעוטרת. אבישי ברגר ניגש לנעל מתוך חיבור להארלם, לשחורים המנכסים את הנעל לעולם עירוני קשוח, ועל דרך הניגוד לומד מעולם הבלרינות ומפרק את הנעל לנעל חדשה. הערכים הוויזואליים עדיין נשמרים אך על דרך האבסורד גם ערכי נעל הבלט ניכרים.

סימו מרום, חוטבי עצים

סימו מרום, חוטבי עצים

״סימו מרום חזר למקורות של הנעל – כורתי העצים – וכרת את בסיס הנעל תוך יצירת דימוי ויזואלי של גזע כרות. מיכלי וולמן התיחסה למרכיבים המזוהים של הנעל והעבירה אותם תהליך של איבון (מלשון מאובנים). הדרך מהיערות של חוטבי העצים אל המרחב העירוני מתומצתת לטביעת נעל בבטון, וערימה של פיגמנט צהוב. בטון ופיגמנט צבע – חומרים תעשייתיים וטבעיים המסמלים את גילגולה של הנעל מנעל עבודה לנעל עירונית״.

 

מיכלי וולמן, איבון

מיכלי וולמן, איבון

על השאלה המתבקשת, איפה עובר הגבול בפרויקט בין גימיק / תוצר מגניב לבין תוצר בעל ערך אמנותי / עיצובי / רלוונטי, עונה ברמן הדרי ש״כמו בכל פרוייקט סטודנטיאלי קיבלנו 25 תשובות שונות. חלקן עונות על הגדרת הגימיק וחלקן נבעו מתוך חיפוש אמנותי/עיצובי/רלוונטי. מבחינתנו היה מעניין לאתגר סטודנטים לעיצוב אופנה לחשוב על אייקון, להבין ערכים המלווים/יוצרים אותו, ללמוד אותם, ואחר כך ליצור אליהם התייחסות אישית. למרות שבגדול מעצבי אופנה עוסקים באייקון, הם לא עוסקים בעיצוב האייקון מתוך כוונה, וההתמודדות עם המושג דרך מותג כל כך מוכר וברור – עד מובן מאליו – מעניינת אותנו״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. ולרי

    שנקר איבדו אתזה לגמריי…

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden