כל מה שחשוב ויפה
כל העבודות, זו לצד זו, כפי שהודפסו על גבי גלויות שחולקו בזמן הפסטיבל

ReCover: מאיירים ישראלים מציעים פרשנות חדשה לכריכות ספרים פרי עטם של סופרי פסטיבל הסופרים הבינלאומי

במה מבחינה העין בחנות הספרים – זו עם המדפים הפיזיים, אך גם זו הדיגיטלית? מה גורם לנו להרים את הספר מהמדף, להפוך אותו, ללחוץ על הדימוי המוקטן במסך המחשב כדי לקבל עוד פרטים על הספר שזה עתה נתקלנו בו לראשונה? זה יכול להיות שם הספר, זו יכולה להיות זהות המחבר ופעמים רבות זה הדימוי שמופיע על הכריכה.

לעטיפת הספר יש חשיבות מכרעת בפעולת התיווך של הספר לקורא ובהחלטה האם להקדיש לספר תשומת לב. אבל, יש לה גם תפקיד לאחר מכן: היא מלווה את הקורא בזמן הקריאה, היא נמצאת שם גם כשהספר מונח סגור ליד המיטה והיא ממשיכה להתקיים גם לאחר שהסתיימה הקריאה, מזכירה לנו את העלילה ומעניקה לה פרשנות גם לאחר שמלאכת הקריאה הסתיימה.

כשמעצבים ומאיירים נקראים ליצור את הפרשנות החזותית שלהם לספר, הם נדרשים בדרך כלל להתחשב בגורמים כמו מגבלות תקציב, אנשי שיווק, הוצאות לאור, חנויות ספרים, טעם הקהל וכמובן – הסופרים. לא זה המקרה בתערוכה ReCover – שנפתחה בשבוע שעבר במקביל במשכנות שאננים בירושלים ובספרית בית אריאלה בתל אביב (אחד הפרויקטים היותר משמחים שהייתי מעורב בהם, התוצאות פשוט מקסימות).

התערוכה מציגה את עבודתם של 13 מאיירים שקיבלו חירות אמנותית מוחלטת, ונתבקשו לתת את הפרשנות האמנותית האישית שלהם לעלילה ולתחושות שעולות במהלך הקריאה, מבלי להתחשב בשיקולים חיצוניים. האתגר שקיבלו המאיירים הוא יוצא דופן, מאחר והם נתבקשו לתת פרשנות מחודשת לספר שכבר ראה אור. יצירת דימוי חדש לעטיפת ספר בשוק הספרים בישראל היא בהחלט לא דבר נפוץ במיוחד: בדרך כלל הדבר נעשה בעקבות הוצאה מחודשת של ספרים שאזלו מהשוק, של ספרים שההוצאה חושבת שנעלמו מהתודעה ומגיעה להם הזדמנות נוספת, או – כמו בתערוכה הנוכחית – כשהמחברים מקבלים את אור הזרקורים וההתעניינות התקשורתית שלה הם זוכים גוררת עניין מחודש בספר.

כל אחד מהמאיירים ומהמאיירות שנבחרו למשימה – אביאל בסיל, אורית ברגמן, גבריאלה ברוך, טימור דברה, דקל חברוני, איגור טיפקין, ולי מינצי, מרב סלומון, הדר ראובן, איציק רנרט, גפן רפאלי, לי שיין וניב תשבי – קיבל לידיו ספר שכתב אחד מאורחי הפסטיבל. כפי שהסופרים מייצגים קולות שונים בספרות העולמית, הסגנונות השונים של המאיירים מייצגים את הפריחה שחווה האיור בארץ ובעולם: יש מי שעיקר עבודתו נעשית במחשב, ויש מי שנשאר נאמן לסגנון הידני; אחדים מתאפיינים במינימליזם צבעוני וצורני, ואחרים – הגודש מאפיין את יצירתם. ואף על פי שהאיור והכתיבה הינם שתי אמנויות שונות בתכלית, הרי שהמשותף להן הוא שלשניהם – למאייר ולסופר – היכולת לגרום לנו להפליג בדמיון לעולמות חדשים.

הנה טעימה מהעבודות:

מרב סלומון. בית מאת מרילין רובינסון

מרב סלומון. בית מאת מרילין רובינסון

ניב תשבי. אדום החזה מאת יו נסבו

ניב תשבי. אדום החזה מאת יו נסבו

טימור דברה. טירוף מאת לאורה רסטרפו

טימור דברה. טירוף מאת לאורה רסטרפו

איגור טפיקין. הארורים מאת אנטוניו לובו אנטונש

איגור טפיקין. הארורים מאת אנטוניו לובו אנטונש

איציק רנרט. מרצדס בנץ מאת פאבל הילה

איציק רנרט. מרצדס בנץ מאת פאבל הילה

אביאל בסיל. סיפורים קצרים מאת נאם לה

אביאל בסיל. סיפורים קצרים מאת נאם לה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden