כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

שדה של ניואנסים

דמויות מוקטנות של אנשים וחיות עומדות בבסיס ״פיגורינות״, תערוכת היחיד החדשה והמקסימה של יעקב קאופמן, שנפתחה בגלריה פריסקופ בתחילת החודש. הפיגורינות של קאופמן, מוותיקי שדה העיצוב התעשייתי בישראל, חושפות חלק ממחקר צורני וקונספטואלי מהעשור האחרון וממשיכות את העיסוק שלו בהאנשה של אלמנטים. התוצאה – באופן לא מפתיע – פואטית, מרגשת ומעוררת השראה.

זו לא הפעם הראשונה שקאופמן מציג בפריסקופ. כבר ב-2004 בתערוכה ״מוקטנים״ הוא הציג סדרת דימויים פיגורטיביים מוקטנים שנולדה מתוך עיסוקו בפיזיונומיה (חקירה של תווי פנים) ובפיזיקה ומהמפגש בין התחומים. ״מבחינתו, העיסוק בדמויות הקטנות הוא לא פיסול אלא מבחני היתכנות והתנהגות של מחברים ושל חומרים״, מספרת אוצרת התערוכה, מירב רהט. ״אלו טסטים קטנים שכדי לעניין את עצמו הוא בוחן את המקום שבו ה׳כלום׳ הופך לדמות. החומרים שהוא עובד איתם הם פרויקטים מהעבודה השוטפת של הסטודיו. זה אמנם המשך לתמה שמעסיקה אותו, אבל זו פעם ראשונה שהוא קורה לזה פיגורינות. לא מוקטנים לעומת מוגדלים, אלא הדבר עצמו״.

יעקב קאופמן בזמן הקמת התערוכה

יעקב קאופמן בזמן הקמת התערוכה

את ההצעה לאצור את התערוכה של קאופמן קיבלה רהט משרי פארן, בעלת הגלרייה. ״הייתה התלבטות מה להציג, ושרי אמרה לי ׳אני רוצה שאת תאצרי את התערוכה. נקבע פגישה, ניסע לסטודיו, נתחיל להניע את הדברים׳. הייתי עסוקה ואמרתי ׳שרי, אני לא יודעת׳. בתגובה היא אמרה ׳את יודעת, ביום זה וזה יש פגישה, את באה׳. אחרי זה אמרתי לעצמי, על מה בכלל חשבתי שהציעו לי לאצור תערוכה של קאופמן ולא ישר קיפצתי ורקדתי. ועוד היו לי תהיות… ואז נסענו לסטודיו, נכנסנו, ושם זה נגמר. זו הייתה המתנה הכי טובה שיכולתי לאחל לעצמי״.

התערוכה כוללת משטח אחד גדול שעליו מסודרות הפיגורינות, מיצב חשוף עשוי מאות דמויות המקובצות יחד. ״קאופמן שולף את המושג ׳פיגורינות׳ מאחורי ויטרינות הזכוכית וחללי המוזיאונים האתנוגרפיים, מוציא אותן מהקשרן הפולחני או הדקורטיבי והופך את המפגש הבלתי אמצעי איתן לחוויה עתירת הומור. יחסי הגומלין הנוצרים בין הדמויות בגין הצבתן זו לצד זו מטעינים אותן במשמעויות חדשות והופכים את הפיגורינות חלק ממכלול סיפורים מדומיינים, שבהם כל אחת מהדמויות מפגינה שפת גוף משלה ומדברת בניב שיחה המאפיין אותה. קאופמן שומע שם הרבה יידיש…״.

figurines29 figurines4

״תחת השאלה מתי ׳דבר׳ הופך לדמות קאופמן יוצר פיסלונים קטנים של קהילות, שבטים ומשפחות, המהווים מודלי התכנות וסקיצות, שדרכן הוא בודק חומרים, מחברים, יחסים בין צורות וטכנולוגיות עבודה. פיסלונים אלה משמשים בעבורו נדבך בתהליכי תיכנון ופיתוח של מוצרים תעשייתים וכפלטפורמה שבה הוא מגיב למוצרים קיימים, אך בו זמנית הוא מתכתב דרכם עם ההיסטוריה התרבותית של עולם הצלמיות כמו גם עם היסטוריית העשיה שלו סביב נושא זה״.

עם מה קהל המבקרים אמור לצאת מהתערוכה?

״זו שאלה מצויינת, וגם לו הייתה תהייה לגבי זה; הוא הרי הציג בעבר דברים דומים. אבל קודם כל, בהבט הדידקטי, אתה פוגש בתערוכה יוצר, שבדיון בין עיצוב לאמנות ובין פיסול לעיצוב, מצהיר על עצמו כמעצב ולא מוכן שיגדירו אותו כאמן. שוב, צריך לזכור שכל הפיגורינות האלו הן מודלי היתכנות. לדוגמה, מחבר איקס למנורה שעיצב לחברת ׳לומינה׳ מופיע בתערוכה כחלק מפיגורינה. באוביקטים אחרים תמצא סוגים שונים של מתיחות וחריצה. הוא בוחן ככה חומרים ומחברים ומגיב לעולם שבו הוא פועל: עולם העיצוב התעשייתי״.

למה להציג שוב באותו מקום תערוכה דומה?

״זה עוד, אבל לא אותו דבר. קרוב, ועדין שונה. התערוכה מציגה אדם שעוסק במחקר במשך שנים ועסוק בניואנסים הכי קטנים; הוא מדבר על עיצוב כשדה של ניואנסים. בשדה העיצוב הזווית של מחבר יכולה להיות כל ההבדל בין מוצר אחד לשני. יש לו מאות דמויות שדרכן הוא בוחן עוד ניואנס – לפה ולשם – ובגוף עבודות של שנים מסקרן לראות מה קורה בתוך השפה המחברית הזאת; לראות אם יש שינויים סגנוניים ואם יש הבדלים דרמטים או שעובר ביניהן קו משווה.

״גם שדה העיצוב השתנה בעשור הזה. האינפוט הוא אחר, יכולת הקריאה השתנתה, העולם התרבותי התרחב, היכולת לקרוא את האוביקטים מבחינה תרבותית השתנתה. אבל בסופו של דבר, מעבר להכל, כשאתה נכנס לתערוכה היא קודם כל שובה את הלב״.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden