כל מה שחשוב ויפה

הדבר הזה קורה וממשיך לקרות במרחב הקשוח והכאוטי שלנו בכלל, ושל ירושלים בפרט

לא יודע מה איתכם, אבל מהרגע הראשון שראיתי את התדמית של של תערוכת הבוגרים של בצלאל, חשבתי שזה אחד הדימויים הכי יפים שראיתי בזמן האחרון. ובכל פעם שאני מביט בדימוי השלם אני רואה בו עוד פרט שלא שמתי אליו לב מקודם: האבטיחים, הדקל, הצבר, הזית, הגשרים, הגמל, האריה. שמצטרפים אל הנוף הירוק והשמים הכחולים והציפור בשמים והמקדש שבהר. אוטופיה מוזרה, שבכרזה המלאה התווספה שכבה נוספת של טיפוגרפיה: בצלאל בשלוש שפות והשנה, 2015.

לדימוי המפנט הזה אחראיות נעמי גיגר ודנה גז, הלא הן סטודיו ג2, שעובדות עם בצלאל בשנים האחרונות והשנה הן גם אוצרות את התערוכה של המחלקה לתקשורת חזותית. ביקשתי מהן שיספרו על תהליך העבודה, על הדימוי האוטופי שהן יצרו לאקמיה לעיצוב ואמנות, ומה אמור מי שיסתכל על התדמית הזאת מבחוץ, להבין על בצלאל, על התערוכה ועל הבוגרים שלו?

ליחצו כאן לכל המוסדות, התאריכים והשעות של תערוכות הבוגרים 2015

BEZ2015_

Dana + Nomi:

הי

Yuval:

בוקר טוב!

Dana + Nomi:

בוקר טוב, מה שלומך שם?

Yuval:

לא רע בכלל! התקופה הזאת של השנה… איך אצלכן?

Dana + Nomi:

לגמרי, גם אצלנו כמובן

Yuval:

כמה זמן אתן כבר עובדות עם בצלאל? שנתיים? שלוש?

Dana + Nomi:

כבר שלוש וחצי

Yuval:

דייי… אני אהיה קלישאתי ואגיד שלא ייאמן איך הזמן עבר. אז יש לי שאלה לפני שנדבר על תערוכות הבוגרים: איך זה לעצב בעבור אקדמיה לעיצוב ואמנות? מה האתגר הכי גדול?

Dana + Nomi:

האקדמיה היא מרחב של א/נשים נורא מעניינים/ות, מקום די פראי בסך הכל. לקוח מעולה, מגוון האתגרים ענק בגלל המחלקות השונות והצרכים השונים, וגם הקצב הגבוה. והכי חשוב, זה נותן לנו הזדמנות לעסוק בתחום שאנחנו הכי אוהבות – עיצוב ואמנות

Yuval:

אז אם אני יכול לשער לעצמי איך זה לעצב חומרים לפעילויות השוטפות שהן יותר ספציפיות, פעם בשנה יש את העניין הזה של תערוכות בוגרים. מאיפה מתחילים? כי הרי אין הבדל בתכל׳ס ברעיון הכללי משנה לשנה…

ואגב, זה נדמה לי או שזו פעם ראשונה שכתוב למעלה תערוכת בוגרים/ות. כלומר גם וגם?

Dana + Nomi:

כן, אנחנו משתדלות תמיד לייצר גרפיקה בשלוש שפות ובלשון זכר ונקבה יחד.

את הקונספט הגרפי של התערוכה אנחנו בונות לאורך השנה כולה, מגלגלות כיוונים מאוד שונים. הבריף הוא אותו בריף משנה לשנה, אבל המרחב שאנחנו פועלות בתוכו (העיצובי, המקומי והאישי) משתנה כל הזמן. לדוגמה, השנה, 2015, ולא הרבה זמן אחרי הבחירות, אנחנו מתייחסות לטקסט עתידני שנכתב לפני 100 שנה שמתאר מציאות של הזמן שלנו היום

Yuval:

תגידו משהו על הטקסט ועל החיבור שלו לתערוכה, לבצלאל, לבוגרים, לישראל…

Dana + Nomi:

בוריס שץ פרסם את הספר שלו ״ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ״ בשנת 1924, תיאור אוטופי מרחיק לכת של של ארץ ישראל בשנת 2018. הוא מתאר ארץ משגשגת, מלאה בתרבות ועשייה אמנותית נשגבת; ארץ פוריה ושופעת, מרחב גדוש במוסדות חינוך ותרבות, ארץ שבה נבנה בית המקדש השלישי, הפתוח בפני כל העמים ומשמש כמוזיאון לאמנות. התערוכה של בצלאל היא התרחשות של עשייה עוצמתית של מאות סטודנטים וסטודנטיות. הדבר הזה קורה וממשיך לקרות במרחב הקשוח והכאוטי שלנו בכלל ושל ירושלים בפרט. המתח הזה הוא קשה ויום-יומי, ויש לו אנרגיה מאוד חזקה. אנחנו מתייחסות לזה

BEZ2015_Arch_V09

Yuval:

היה לכן ברור מלכתחילה שזה יהיה הכיוון או שהיו עוד כיוונים בדרך? ואיך הגעתן אל הטקסט הזה?

Dana + Nomi:

היו לנו כיוונים ממש שונים לאורך הדרך. בחנו לדוגמה כיוון של בניית מערכת סמלים ״ממלכתיים״, או עבודת ארט-דיירקשן של צילום עבודות סטודנטים/יות בקומפוזיציה אקספרסיבית. את הטקסט של בוריס שץ הכרנו לראשונה בתקופה שעבדנו אצל דוד טרטקובר (גם לפני 100 שנה…)

Yuval:

וואלה. אז לפני שנמשיך עם התדמית הסופית, אתן יכולות אולי להרחיב קצת יותר על הכיוונים השונים שנזנחו? ולספר קצת יותר על התהליך

Dana + Nomi:

האמת היא שהתחלנו לחשוב ולדבר על המיתוג של השנה עוד לפני סוף התערוכה הקודמת : ) זה אחד הפרויקטים הכי מורכבים שלנו, בנינו שפה גרפית וטיפוגרפית כמעט מלאה לכל כיוון שבחנו. זה תהליך עומק עדין ומרתק, אבל ברגע שזה מתגבש, כבר נורא ברור מה הכיוון המדוייק

Yuval:

אז זה אומר שבשלב הזה אתן כבר יודעות איך ייראה המיתוג של השנה הבאה?…

Dana + Nomi:

: )

Yuval:

נייס! בואו נחזור לדימוי הבאמת יוצא דופן שהכנתן לתערוכה של השנה. גם פה – איך מתחילים? מה הרפרפנסים? מה הטכניקה? איך מחליטים איזה פרטים להכניס? באיזו שפה להשתמש? מלא שאלות, אני יודע…

Dana + Nomi:

ההשראה שלנו לשפה הגרפית מגיעה מכרזות תיירות המזמינות לבקר בארץ ישראל (כמו Visit Palestine של פרנץ קראוס), כמו גם מהדפסים זולים ורווי צבע של תיאורי אדם, טבע ודת מהתחנה המרכזית בדרום תל אביב. היחידה הטיפוגרפית מתייחסת לעבודת חיתוך אותיות בחומר.

ההשראה לקוחה מתצורות שונות של יודאיקה מודרנית, החל מעבודות צורפות של וולפרט וגומבל בתקופת ״בצלאל החדש״ ועד לחיתוכי לייזר של קמעות עכשווים. כל האלמנטים בדימוי בונים יחד את האוטופיה האוריינטליסטית שלנו ושל בוריס שץ. הטכניקה היא ציור דיגיטלי ברמת פירוט אינטנסיבית

Yuval:

אינטנסיבית זה אנדרסטייטמנט

Dana + Nomi:

נכון! אנחנו אינטנסיביות באופן כללי.

Yuval:

כן, את זה כבר הבנתי ממזמן… אבל נחזור לרמת הפירוט. בכל זאת בצלאל נמצאת בירושלים והנוף שנשקף ממנה הוא לא ניטראלי. לא חששתן מקריאה לא נכונה של המהלך שלכן? מביקורת?

Gimel24

Dana + Nomi:

ההיפך. עם הזמן זה מרגיש לנו יותר נכון להתייחס ולבטא באמצעים שיש לנו את המחשבות והרגשות שיש לנו לגבי מה שקורה כאן. אנחנו מלאות צער על דברים שקורים פה, ובמקביל מלאות אופטימיות משונה ופנטזיות

Yuval:

אכן אופטימיות משונה… אבל בואו נמשיך: מרגע שיש דימוי, מה עוד כוללת העבודה שלכן על תערוכות סוף השנה (מעבר לאוצרות של התערוכה של תקשורת חזותית, שעליה אולי נדבר בנפרד אחרי שהתערוכה תיפתח)

Dana + Nomi:

אז רגע רגע… אנחנו באמת אוצרות ומעצבות גם את התערוכה המחלקתית של תקשורת חזותית בבצלאל השנה, שזה פרויקט עצום ומרתק בפני עצמו. לתערוכה השנה אנחנו קוראות ״חורשה״ – הזמנה לשוטט במרחב של גריד שמכיל בתוכו פוטנציאל של טבע פראי, מרחב תלת-ממדי המסוגל להכיל כל מיני חיבורים וקומפוזיציות שונות, התלויות בנקודה בה עומד המתבונן או המתבוננת.

ובעצם: אנחנו מתנסות בתלייה של דו-ממד על ציר עומק ומנסות למצוא פתרונות אורגניים ולא מתאמצים לחיבור בין פרינט ומסך, בהמשך ישיר לגישה של המחלקה וגם של הבוגרים והבוגרות בשנים האחרונות – ההפרדה ההיסטורית בין הדיסציפלינות שבתוך תקשורת חזותית הולכת ומטשטשת, ואתה רואה יותר ויותר סטודנטים שמפגינים וירטואוזיות מרשימה בכמה מדיומים, מה שמאפשר להם לבחור פורמט לפי צורך תוכני ולא לפי שליטה במדיום

Yuval:

יפה. אבל על זה באמת נדבר בפעם אחרת…

Dana + Nomi:

ולגבי פורמטים לתערוכה הכללית: יש השנה אתר בוגרים/ות רחב, פוסטר, מערכת שילוט והתמצאות מוזהבת, וכו׳

Yuval:

מוזהבת? כחלק מהאוטופיה והפנטזיה?

Dana + Nomi:

כן, וכחלק מהגישה הטיפוגרפית של חיתוך במתכת (עם טוויסט של טראש)‎

Gimel2_2 Gimel2_3 Gimel2_1

Yuval:

אז עכשיו לשאלה החשובה באמת… וסליחה אם אני גוזל לכן את הפרנסה: למה זה חשוב, ועוד לתערוכה שנמשכת בסך הכל שבועיים‎

Dana + Nomi:

זאת שאלה שאפשר תמיד לשאול על מיתוג גרפי בשדה לא מסחרי, לא?

Yuval:

אלף: נכון. בית: בכל זאת יש הבדל בין תערוכה שנמשכת כמה חודשים לבין אירוע קצר יותר. בין מהלך נקודתי לבין משהו שאתן עובדות עליו כל כך הרבה זמן

Dana + Nomi:

נכון, זה רק שבועיים, אבל השבועיים האלו הם פרי של ארבע שנות לימוד עמוסות של הבוגרים והבוגרות, וזה גם הזמן שבצלאל מזמין את הקהל הרחב להיחשף לעשייה הפנימית הרחבה. חוץ מזה, אנחנו עובדות מן הסתם בתנאי תקציב לא אפשריים, אבל מדמיינות שאין לנו שום מגבלה. כמו בוריס שץ : )

סתם…

Yuval:

אז שאלה אחרונה (אני חושב…): מי שיסתכל על התדמית הזאת מבחוץ, על הכרזה האוטופית הזאת, מה הוא אמור להבין על בצלאל, על התערוכה ועל הבוגרים שלו?

Dana + Nomi:

שאלה טובה! אנחנו מקוות שהמיתוג שלנו מצליח להראות את בצלאל כאקדמיה עם רצף היסטורי ארוך של א/נשים חושבים/ות ומעמיקים/ות, מחוברים/ות למקום הזה, ובעלי יכולת ליצור מציאות או מציאויות מרחיקות לכת באמצעות הכלים שהם/ן קיבלו

Yuval:

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Dana + Nomi:

כן. רק לציין שעובדים איתנו עכשיו בסטודיו גם יואב פרי ואיל זקין, שני מעצבים מוכשרים לגמרי, והם חלק בלתי נפרד ממה שהסטודיו עושה כרגע. וגם להגיד לך תודה, זה נורא מעניין לחשוב ולדבר על הדברים האלו

Yuval:

בכיף!

Gimel2_6

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. ירון

    שאלה לגבי הלוגואים של המחלקות: האם זהו פונט שהסטודיו המציא מאפס או שהזה פונט קיים, במידה וכן איזה פונט זה לעזאזל, הוא נראה מדהים!

    1. yuval saar

      הי ירון. הסטודיו המציא את הפונט, אבל לא מאפס אלא כתוצאה ממחקר היסטורי על פונטים עבריים שונים מהמאה הקודמת. כלומר, אין פונט אחד שהיווה את הססיס לתוצאה הסופית

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden