כל מה שחשוב ויפה

יחסי אובייקט בבית ביאליק

פורטפוליו News: תערוכה חדשה "קניין ופטיש", שתיפתח ביום שישי 18.11.16, מפגישה בין יצירות אמנות עכשווית למטען ההיסטורי של בית ביאליק, ובוחנת את הקנאה לרכוש - בעקבות המסה האחרונה והלא גמורה שכתב ביאליק. האוצרת סמדר שפי בחרה בעבודות של שי עיד אלוני, רותם ריטוב, גיא זגורסקי ואלי גור אריה, המציגות אובייקטים כאלילים חדשים
רותם ריטוב

רותם ריטוב

תערוכה חדשה בבית ביאליק עוסקת בנושא הטעון של קנאת האדם לרכושו. זוהי התערוכה הרביעית של אמנות עכשווית בבית ההיסטורי, והאוצרת, ד״ר סמדר שפי, נוהגת לשלב את עבודות האמנות בתצוגת הקבע של חדרי הבית, שכאילו קפאו בזמן. עבודות האמנות מוצאות את מקומן כחפצי נוי בבית ועם זאת אופיין וחומריהן מעידים על זרותן בחלל. כך נוצר דיאלוג בין התקופות, בין התפיסה של עכשווי מול היסטורי ובין המדיום הכתוב לחזותי. התערוכה ״קניין ופטיש״, שתיפתח ביום שישי 18.11.16 מתייחסת למסה האחרונה, הלא גמורה, שכתב ביאליק, העוסקת ברכוש ובקניין, בקשר הבעייתי, ההדוק, החושני והאמביוולנטי שלנו עם אובייקטים  וממון.

האמנות העכשווית המוצגת ברחבי בית ביאליק לזמן קצוב, מנסחת הרהור על יחסי אדם-אובייקט. יחסים שכינה ביאליק ברית או דבק: ״הדבק שבין הבעלים ורכושו איננו חיצוני, פורמלי, אלא פנימי, נפשי, דבק של ברית״

אלי גור אריה

אלי גור אריה

משתתפי התערוכה, שי עיד אלוני, רותם ריטוב, גיא זגורסקי ואלי גור אריה, כולם מציגים פיסול של אובייקטים ״יפים, כמעט אליליים״, כפי שמתארת אותם שפי. חפצים האוצרים בחובם זיכרון של עושר וכוח והילה של מסתוריות, שעליה כותב ביאליק במסה שחיבר בשנת 1934: ״ברית קדש הייתה כרותה בין הדבר ובין בעליו, נכונה מזו: בין נפשות שניהם״. הייחוס של נפש, רגש ויישות שמעבר-לגשמי לחפצים היא גישה מסעירה, כמעט חילול הקודש, וזאת עוד הרבה לפני עידן השפע וצריכת היתר של ימינו. כלכלת העולם כולו נבנתה ב-80 השנים שחלפו מאז על התשוקה לקניין ועל ייחוס כוחות ותכונות שמעבר לקונקרטי לחפצים נחשקים. תשוקה שעולה על גדותיה ואינה יודעת שובע, לחפצים שהפכו לסמלי מעמד, עמדה ושייכות, עד שאיבדו כמעט כליל את התפקיד הפונקציונלי המקורי שלהם.

לדברי שפי העבודות בתערוכה נוגעות באזור הדמדומים שבין יצירת אובייקט שמבטא חוויה לבין נגיעה בפאגניות חדשה, מחודשת. יש בהם חינניות נחשקת ובה בעת גם איום סמוי, פגמים בלתי נמנעים וחוסר תוחלת. פסליו של עיד אלוני מורכבים מחפצים שונים, קטועים ולעיתים שבורים, שהוא  מאחה  לכדי חפץ חדש ושונה. זיכרון רהיטים וכלים, חלקי מכונות מתוך העולם הצרכני הופכים תחת ידיו לדמויות וטוטמים, מאיימים ומזמינים בו בזמן. המילון הצורני שלו מקרין במקביל כוח ופגיעות, מודעות עצמית וניתוק.

שי עיד אלוני. צילום: דין אהרוני

שי עיד אלוני. צילום: דין אהרוני

שורות ה״פרפרים״ של רותם ריטוב מונחות סדורות במגירות ובקופסאות, או סדורות בזרים  המזכירים זרי אבל. ריטוב מצביעה על זיכרון של תפיסת העליונות והבעלות על הטבע שאפיינה (ואוליח עודה מאפיינת) את המערב הקולוניאלי, שעל פי הקודים כפולי המוסר שלו איסוף פרפרים מתים נחשב לביטוי אהבה לטבע. אך מה שנראה במבט מרחוק כפרפרים, מתגלה מקרוב ככלי נשק, מגזרות של טנקים חתוכים במתכת דקה כסכין יפנית ומאיימת במראה חלודה ופח מושחר. במסה ביאליק מרחיב על המונחים קניין, קנאה ובעלות, ועל האלימות המקננת בתוכם.

גיא זגורסקי מציג עבודות עץ וכדורי בדולח ודומה שבשני החומרים הוא עוסק בבחינת הגבולות של החומר. כדורי הבדולח המוצבים בספריה של בית ביאליק משקפים את החלל מכל עבריו ״כבמעין בולמוס צבירה כמו בולמוס צבירת הרכוש שמאפיין את האגרנות של תקופתנו״, כותבת שפי.

עבודותיו של אלי גור אריה מגשרות בין עולמות של חפצים נחשקים לבין איום בכליון אפוקליפטי. בפיסול מהוקצע, היפר-ריאליסטי וסוריאליסטי, הוא יוצר הכלאות בין חפצי אמנות לדימויים של מוצרים מסחריים, שהושאלו מהשפה החזותית של עיצוב  ופרסום ״מגבשי הכמיהות בעידן הצרכני״, כדברי שפי. גור אריה מציג בימים אלה במוזיאון תל אביב את תערוכת היחיד המרהיבה ״מנועי צמיחה״, ובה הוא פורס תמונת נוף מושכת ומסוייטת, של עולם הפוך, סינטטי, בו יצורים חיים הפכו ליצירים מכניים וטכנולוגיה קמה לתחייה. שלוש העבודות של גור אריה המוצגות בתערוכה בבית ביאליק, אומרת שפי, מדברות על הכאוב, הפגום והחלקי. בין אלה טבעת שבה פיסת דג סלמון חושנית מחליפה את שיבוץ היהלום, כמו כתר דג נא על פיסת סושי עסיסית, נהנתנית. צבעה הכתום-אדמדם, מעירה שפי, מאזכר את המונח הכאוב ״יהלומי דמים״.

״האמנות העכשווית המוצגת ברחבי בית ביאליק לזמן קצוב, מנסחת הרהור על יחסי אדם-אובייקט. יחסים שכינה ביאליק ברית או אפילו דבק: ״הדבק שבין הבעלים ורכושו איננו חיצוני, פורמלי, אלא פנימי, נפשי, דבק של ברית״. מה שביאליק היטיב לחזות, אולי בנימה של הערכה ואולי בפליאה על טבע האדם, הפך למושא ביקורת וחשש בעולמם של האמנים בני זמננו.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden