כל מה שחשוב ויפה

שנים תלת־ממדיות

אם לא מתעמקים בעבודות, אפשר לסכם את הסיור בתערוכת לוחות השנה של דן ריזינגר בשנקר בכמה דקות. אך כל מי שמתעניין או עוסק בעיצוב ייצא נשכר מהביקור בה

הגלריה של שנקר שוכנת בחלל צנוע בקומת הכניסה של בית הספר ברמת גן. בניגוד לתדמית הסטודנטיאלית שלה, בימים אלו מוצגת בה תערוכה שיכלה בקלות להיות מוצגת באגף העיצוב של אחד המוזיאונים. בתערוכה מוצגים לוחות שנה שעיצב בשנות ה־70 וה־80 דן ריזינגר, חתן פרס ישראל לעיצוב (1998), בשביל המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מוזיאון ישראל וחברות מסחריות כמו ישקר, אל על ופזקר. אוצר התערוכה הוא פרופ׳ ירום ורדימון, דקאן הפקולטה לעיצוב בשנקר, חתן פרס ישראל לעיצוב בשנה שעברה.

הבחירה להציג דווקא לוחות שנה מכלל עבודותיו של ריזינגר היא מפתיעה. חלל התצוגה אמנם אינו מאפשר לקיים תערוכה מקיפה לאחד מבכירי המעצבים בישראל, אולם אפשר היה לחשוב שקל יותר למצוא עניין דווקא בעיצובים המוכרים והנגישים יותר של ריזינגר. לדוגמה, לוגואים ותדמיות שעיצב לחברות מובילות ובהן טבע, הבימה, טמבור ודפי זהב; סמלי תחרויות המכביה שעיצב במשך שנים רבות; ואפילו עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת של צה״ל. ואולם, ורדימון בחר להציג לוחות שנה, פריט שמעטים נדרשים אל תהליך העיצוב שעומד מאחוריו.

לוח השנה אמור להיות בראש וראשונה שימושי. כשהמזמין הוא גוף פרטי, הלוח גם אמור לשלב ביטויים חזותיים שמתייחסים לצרכיו, כמו דמיון ללוגו, מסרים שהחברה רוצה להעביר וכדומה. רצוי גם שיינתן למעצב חופש ביטוי שיאפשר ליצור אובייקט עיצובי מקורי ובולט, מכיוון שמעבר להיבט הפונקציונלי לוח השנה הוא גם פריט תדמיתי.

לוח שנה בעיצוב דן ריזינגר לישקר

בדברי ההקדמה לתערוכה כותב ורדימון על שנות ה־60 של המאה הקודמת, שבהן דרך כוכבם של מורי־דרך בעיצוב כגון אלאן פלטשר, קולין פורבס ומילטון גלייזר, תקופה שנתפשת היום כתור הזהב של העיצוב הגרפי בעולם המערבי. כדוגמה מקומית מציין ורדימון את ריזינגר, שיצר שפה גרפית חדשה שביטוייה רוויי עוצמה, מציגים חופש פעילות יצירתית ופונים עורף לטיפוגרפיה מסורתית ולדימויים וסמלים ששלטו בעולם החזותי המקומי.

ורדימון בחר לתלות את לוחות השנה בחלל האפל והדרמטי של הגלריה ולהבליט בכך את העושר הצבעוני והטיפוגרפי שלהם. התוצאה מזכירה לעתים גלריה לאמנות, מכיוון שהנייר בעבור ריזינגר אינו רק דו־ממד; בעזרת שינויים מינוריים חלק מהעבודות נהפכות ליצירות תלת־ממדיות. דוגמה לכך אפשר למצוא בלוחות השנה שעיצב לחברת ישקר ובהם שילב קיפולי וחיתוכי נייר, דוגמת הלוח שבו קיפולי הלבבות יוצאים מן הדף ויוצרים בכל חודש מראה חדש. עבודה זו משלבת צבעים כמו ורוד, כתום ואדום שאין בהם ניגודיות חזקה ובשילוב לא נכון יכולים להיעלם. דוגמה נוספת היא לוח השנה של חברת פזקר משנת 1983, שבו דפי הלוח נכנסים בכל פעם דרך עשרה חריצים כסופים, שהגרפיקה משתקפת דרכם.

זו לא תערוכה גדולה, ואם לא מתעמקים בעבודות אפשר להשלים את הסיור בה בכמה דקות. ואולם, דווקא בשל כך, כל מי שמתעניין או עוסק בעיצוב ייצא נשכר אם יפקוד את החלל הקטן שברמת גן ויבקר באחת התערוכות המדויקות והמרגשות שנראו כאן לאחרונה. אם אוצרי הגלריה של שנקר ימשיכו לקיים תערוכות בסטנדרט הגבוה שהציבו כאן, הם יוכלו להפוך את הגלריה למרכז של עיצוב לא רק לסטודנטים אלא גם לכל חובבי העיצוב.

פורסם לראשונה במוסף גלריה של עיתון הארץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden