כל מה שחשוב ויפה

אי•זיקה בבית הנסן

פורטפוליו News: התערוכה אי•זיקה, שתיפתח ביום חמישי בבית הנסן כחלק משבוע העיצוב ירושלים, תציין 20 שנה למותו של איזיקה גאון, שעמד בראש המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל מהקמתה ב־1973 ועד למותו ב־1997. ביום שישי ב־11:00 יתקיים מפגש עם המשתתפים בתערוכה ועם האוצרים, יובל סער וגלית גאון. בתום המפגש יוקרן הסרט ״איזיקה גאון - אמן, אוצר ואיש חד פעמי״, שביימה גילי גאון

איזיקה גאון בתערוכה משחקי פיסול, מתוך ארכיון המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל. צילום: אילה גורדון

התערוכה אי•זיקה, המציינת 20 שנה למותו של איזיקה גאון, היא הראשונה בתכנית חדשה של שבוע העיצוב ירושלים, שתתמקד אחת לשנה בדמות מרכזית שהשפיעה על עולם העיצוב הישראלי. היא מתקיימת ביזמת שבוע העיצוב בירושלים, מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל והתכנית הבין־לאומית ללימודי אוצרות בעיצוב בשנקר, ומתאפשרת הודות למחלקה לאוצרות ואדריכלות במוזיאון ישראל.

גאון, אוצר בכיר במוזיאון ישראל, עמד בראש המחלקה לעיצוב ואדריכלות מהקמתה בשנת 1973 ועד למותו בטרם עת בשנת 1997. במסגרת תפקידו הוא אצר, עיצב ומימש למעלה מ־120 תערוכות מדיסציפלינות שונות. בתערוכה מציגים חמישה מעצבים את התגובה שלהם לחמש מהתערוכות שהגה ואצר גאון, כל אחת יוצאת דופן ופורצת דרך בתחומה: משחקי פיסול (1972), התערוכה הראשונה שנערכה במוזיאון ישראל והזמינה את המבקרים לגעת ולשחק במוצגים; מיחזור (1975), שהציגה מעצבים ישראלים היוצרים תוך ניצול חוזר של חומרי גלם; לגו (1977), שהזמינה את הקהל לבנות צורות ודגמים מקוביות לגו וללמוד על אמנות המשחק; שילה היקס, נפילה חופשית (1980), ששיתפה פעולה עם נשים מבית־לחם, עם מתפרות צה״ל ועם מפעלי אריגה בירושלים; ומפונג ועד המחשב הביתי (1983), שהציגה לקהל לראשונה את מושג חוויית המשתמש.

רונן בבלי (סטודיו מג׳נטה). צילום: לי זכאי

המעצבים – אמנון אילוז (סטודיו Re-Levant), רונן בבלי (סטודיו מג׳נטה), אוהד בנית (סטודיו Mishmaacool), עזרי טרזי (סטודיו טרזי) וטל צור (iota) – התבססו על חומרים מארכיון המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל, ובניסיון להפיק דיאלוג חדש עם המבקרים, יצרו עבודות חדשות במיוחד לתערוכה. לצד העבודות מוצגים הזמנות, טקסטים ותצלומים מתוך ארכיון המחלקה, וכן סקיצות, מחשבות ועבודות של גאון, שליוו את יצירתו.

מבט על רשימת התערוכות שאצר גאון ועל דרכי עבודתו, חושף עניין עצום בנושאים המבטאים זמן הווה. גאון הקפיד להזמין יוצרים מקומיים להיות שותפים לפרויקטים המוזיאליים שיזם; הקדיש זמן לפיתוח תערוכות שאפשרו מגע בלתי־אמצעי של קהל המבקרים עם העבודות; וניצל את השכלתו כמעצב גרפי ואמן לתכנון התערוכות ולעיצוב הכרזות והקטלוגים. צמיחתו באגף הנוער שזרה בעבודתו קו חינוכי־קהילתי. מפגשיו התכופים – בארץ ובעולם – עם מעצבים וסטודנטים מחד ועם תעשיינים מאידך, אפשרו לו לפתח נקודת מבט פלורליסטית, שהובילה לתערוכות מרכזיות וייחודיות ולהיווצרות רשת של יוצרים, של מעצבים ושל אמנים, שהיו בעיניו שותפים מלאים לדרכו במוזיאון.

אוהד בנית. צילום: איתי בנית

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden