כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

התערוכה BYE BYE DE STIJL. צילומים: ארנסט מוריץ

ביי ביי לדה סטייל: המוזיאון העירוני של אוטרכט מציין 100 שנה לתנועה האמנותית

11 אמנים מהדהדים בתערוכה BYE BYE DE STIJL את הסגנון שמציין 100 שנים להולדתו, מחקים אותו, מחבלים בו או מגחכים על האופן האידאולוגי והמעט פוריטני שלו

במהלך 2017 ציינה הולנד 100 שנים לדה־סטייל (במקור: דה־שטילDe Stijl‭ ‬), התנועה האמנותית והעיצובית שהחלה בהולנד בתחילת המאה ה־20 וכללה בין השאר את האמנים הידועים חריט ריטפלד (Gerrit Rietveld) ופיט מונדריאן (Piet Mondrian). לרגל חגיגות המאה, ברחבי הולנד ערים התהדרו בפסלי כיסאות של מעצבי התנועה, חלונות ראווה קושטו בצבעי היסוד שבהם השתמש מונדריאן ובטפטים של יצירותיו, ומגוון תערוכות הוצגו במוזיאונים המובילים.

תנועת הדה־סטייל, שפירוש שמה ״הסגנון״, היא אחד מסימני ההיכר של העיצוב ההולנדי, המאופיין במינימליזם, תחכום ופשטות. כשנוסדה, דגלה התנועה בחזון אוטופי שעשויה לספק האדריכלות המתפתחת לחברה האנושית. התנועה צמחה כתנועת נגד לקישוטיות ולעומס הצורני של סגנון הארט־נובו שקדם לה, ושאפה לכונן סגנון אוניברסלי מודרני שיהלום את רוח התקופה עם סיום מלחמת העולם הראשונה. מעצבי ואדריכלי הקבוצה ביקשו להציע סגנון מינימליסטי ופונקציונלי שיאפשר שפה חזותית אוניברסלית ואחידה, ושיהלום את העולם החדש של תחילת המאה ה־20. פעילי התנועה דגלו באדיקות באידיאל שפונקציה עוקבת אחרי הצורה ונתנו לו ביטוי בציורים, בפסלים, בטיפוגרפיה, בעיצוב מוצר באדריכלות ואפילו בשירה.

התנועת הוקמה ב־1917 בעיר ליידן על ידי מעצבים ואדריכלים שדגלו בסגנון עיצובי מינימליסטי אך אבסטרקטי, שמייצג אוניברסליות על ידי שימוש חיוני בלבד בצבעי יסוד וצורות בסיסיות. הקומפוזיציות שבהן הם יצרו נצמדו לקווים מאוזנים ומאונכים והשתמשו בצבעי היסוד אדום, כחול, צהוב, שחור ולבן. התנועה הייתה פעילה בעיקר בשנים 1917-1931 בהולנד אך השפיעה על אדריכלים ומעצבים מכל העולם, ויש שמשווים את חשיבותה להשפעה שיצר סגנון הבאוהאוס הגרמני. דה־סטייל הוא גם שמו של מגזין התנועה שפורסם על ידי צייר, מעצב ומבקר אמנות הולנדי, תאו ואן־דוסבורג (Theo van Doesburg). המגזין שימש כשופר האידאולוגי של התנועה ונתן מקום לחיבורים של חברי התנועה על אמנות ופילוסופיה כמו גם לפרסום עבודותיהם של היוצרים.

״לזהם״ את מונדריאן וריטפלד

במוזיאון העירוני של אוטרכט – בעל האוסף הגדול ביותר של רהיטים שעוצבו על ידי מעצבי ואמני התנועה – נפתחה בחודש דצמבר האחרון התערוכה הקבוצתית BYE BYE DE STIJL של 11 אמנים הולנדים ובין־לאומיים עכשוויים, שמהדהדים בעבודתם את סגנון התנועה, מחקים אותו, מגחכים עליו ומרחיבים אותו. בתערוכה בולטות עבודות שבעיקרן עושות שימוש מודע ביצירות המקוריות של התנועה, ויחד עם ההתכתבות שלהם עם אמני דה־סטייל מחבלות או מגחכות על האופן האידאולוגי והמעט פוריטני של היצירות המקוריות.

העבודות בתערוכה מציגות פרשנות חדשה לעיצובים המזוהים עם התנועה, שכל סטודנט לעיצוב מכיר, ומעוררות את השאלה כיצד הם היו נתפסים היום – באקלים האמנותי והפוליטי הנוכחי, מחוץ לאידאולוגיה של התנועה – כשאפשר לסטות מהשימוש בקווים הישרים, מפלטת הצבעים המצומצמת ומהאבסטרקטיות הצורנית. כך לדוגמה, בתערוכה מוצגים מספר אוביקטים שיצר מארק בייל (Marc Bijl) – אמן הולנדי שחי ויוצר בברלין – המתעסקים עם סמלים איקוניים של תנועת הדה־סטייל.

מארק בייל

בייל מחקה את הכיסאות הגאומטריים (Steltman Chair) המוכרים של ריטפלד. הכסאות המקוריים יוצרו לראשונה ב־1964 לטובת תצוגה בחנות של יצרן התכשיטים Steltman בהאג. הם יוצרו בזוגות כהפוכים זה לזה ויועדו לזוגות שמגיעים לאסוף ולמדוד את טבעות הנישואים שלהם. לאחר שנים מועטות הכיסאות הוצאו מהחנות בטענה שהם מודרניים מידי בעבור הלקוחות. בייל משח אותם בצבע שחור סמיך ובשרף דביק, ועל ידי כך יצר אחידות של הרס מכוון של העבודות האיקוניות של ריטפלד, מעצב אותן מחדש ומחבל ביוקרתן.

האמן הסיני העכשווי דינג יי (Ding Yi), יוצר החל משנות ה־80 המאוחרות ציורים אבסטרקטיים וגאומטריים. הציורים עשויים בטכניקה חוזרת של ציור אקסים המסודרים בגריד מאונך ואופקי מוקפד. הטכניקה יוצרת משטחי צבע גדולים המורכבים בצורות חוזרות, השואבים אליהם את הצופה. בסרטון המלווה את התערוכה יי מסביר שהוא הושפע מציוריו של מונדריאן ומהאידאולוגיה שלו, ואומר ש״האבסטרקטיות הרציונלית של מונדריאן הפתיעה אותו והייתה חדשנית לאבסטרקטיזם שהכיר עד אז״. כתוצאה מכך הוא נמשך לחוסר הטבעיות והרציונליות של היצירה והחל לנסות את הגישה המחושבת גם בציוריו שלו.

דינג יי וכריסטינה לוקאס

Abstraction Licking, עבודת הוידיאו של כריסטינה לוקאס (Christina Lucas), עושה שימוש ביצירות מוכרות של פייט מונדריאן ובאמצעות צילום ועריכת וידיאו מוסיפה דימויים של נשים הרוקדות ריקודים ארוטיים על העמודים הגאומטריים הנמצאים ביצירה. לוקאס משלבת בעבודה טכנולוגיה חדשה יחד עם אופן הביטוי המזוהה עם היצירות המקוריות של מונדריאן: שילוב הרקדניות עם הגריד הנוקשה של היצירות ברקע, עם הקווים הישרים ומשטחי הצבע, יוצר דיסונסס וחוסר נוחות אצל הצופה כשהיצירה ״הטהורה״ והרציונלית עוברת תהליך של החפצה והחצנה מינית.

קולקטיב האמנים הקנדי General Idea פעל במשך השנים 1967-1994 במדיות שונות ושילב חפצים יום־יומיים ותרבות פופולרית בפרויקטים שלו. במשך השנים 1987-1994 עסקה הקבוצה בפרויקטים שונים בהתפרצות מחלת האיידס, ויצרו מניפולציות צבעוניות וצורניות ביצירות אמנות מוכרות. בפרויקט Infected Mondrian  בחרו האמנים ״לזהם״ את יצירותיו של מונדריאן וריטפלד בצבע הירוק שאותו הוא תיעב. הם יצרו חלל גדול המלא ביצירותיהם של אמני התנועה, מוגדלים ומשוכפלים לממדי ענק, בעוד המשתנה היחיד הוא השימוש השונה בצבעים והכנסה של צבעים חדשים למניפת הצבעים הקבועה של התנועה כמו ירוק ואפור.

התערוכה BYE BYE DE STIJL מוצגת במוזיאון המרכזי של אוטרכט עד 3 במרץ 2018

Infected Mondrian. צילום: General Idea & Galerie Bruno Bischofberger

התערוכה BYE BYE DE STIJL. צילומים: ארנסט מוריץ

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden