כל מה שחשוב ויפה
איזבלה ארסהין. צילום: Ziad Oakes

שתי ישראליות, שלוש טורקיות, צרפתיה אחת והמון צמר

השפה האוניברסלית של הסריגה חיברה בין מותג העיצוב המקומי iota לחברה שהקימה איזבלה ארסהין באיסטנבול, ומספקת עבודה מהבית לנשים בדואיות, טורקיות ולפליטות סוריות

Lya: 

שלום איזבלה ארסהין, נעים להכיר, מה שלומך?

 Izabela:

מצוין, תודה. אני שמחה להיות פה

Lya:

הגעת לכבוד פתיחת החלל היפואי החדש של iota

Izabela:

כן, באתי ל־24 שעות לכבוד הפתיחה, וזכיתי לראות גם את השטיחים הראשונים שנוצרו משיתוף הפעולה בינינו, שהגיעו לכאן ממש לפני שעה

Lya:

נחמד! כמה זמן לוקח לייצר שטיח כזה?

Izabela:

השטיחים של iota ענקיים, 3*3.60 מטר, אז אנחנו עובדות בצמדים. אשה אחת סורגת שורה ונחה, האשה השנייה סורגת את השורה הבאה, וכן הלאה. הייצור של שטיח אחד לוקח בערך שבוע. סריגה זו עבודה קשה בהרבה ממה שנוטים לחשוב

Lya:

אשמח שנרחיב על שיתוף הפעולה עם iota, אבל תוכלי לספר לי קודם קצת על עצמך ועל החברה שלך?

Izabela:

בטח. אני מגיעה מרקע של אופנה, גרתי בפריז ועבדתי תחת סטפאנו פילאטי באיב־סן־לורן, עד שעברתי לאיסטנבול בעקבות האהבה לפני 15 שנה. כשהתחתנתי ונכנסתי להריון חיי השתנו: התקשיתי לצאת לעבוד מחוץ לבית, ובהריון השני נוספו למשוואה בעיות בריאותיות והייתי מרותקת למיטה במשך חודשים.

זו היתה תקופה קשה שהחזירה אותי לאחד מתחביבי הילדות שלי – סריגה וקרושה. הבובות הקטנות שסרגתי עזרו לי להשאר שפויה בימים הלחוצים, ולאחר הולדת בני השני מצאתי את עצמי בבית מלא בהן. בעלי הציע שאמכור אותן אז פתחתי חנות באטסי למותג החדש שלי, BEBEMOSS, והביקוש היה גדול בהרבה משציפתי. פרסמתי מודעה שפנתה לאמהות המעוניינות לעבוד מהבית, כי נזדקקתי לכוח עבודה נוסף, וכעבור שבוע כבר נאלצתי להוריד אותה מרוב היענות

Lya:

ואיך זה התקדם משם? 

Izabela:

התחלתי לחקור את הנושא וגיליתי ש־70% מהנשים בגיל העבודה בטורקיה אינן עובדות. כך התחלתי לפתח את העסק החברתי הראשון שלי, ולשלב בו נשים טורקיות ופליטות סוריות. טורקיה קלטה 3.6 מליון פליטים סוריים, ובערך מחציתם נשים, שאינן עובדות או יוצאות מהבית. זה הוביל אותי לפתוח את החברה שלי, Sector Seven, המאפשרת לנשים לעבוד מהבית במלאכות יד, ולהרוויח משכורת מספקת על מנת להאכיל את המשפחה 

Lya:

האם הנשים שאת מעסיקה רוצות לעבוד או שהן מוכרחות?

Izabela:

הן רוצות לעבוד ומתגאות בהיותן יצרניות, אבל האמת היא שרובן חייבות לייצר הכנסה כדי לתמוך במשפחה. בנוסף, ההזדמנות לתת להן עבודה מונעת מהן לשלוח את הילדים שלהן לעבוד, וזה אחד הדברים שהכי מניעים אותי

צילום: Sandrine Ramboux

Lya:

המשפחות שלהן מברכות על היותן מפרנסות, או שזה גורר ביקורת?

Izabela:

רוב הנשים שעובדות איתי לא מורשות לצאת מהבית שלא לקניית מצרכים, בטח שלא לעבוד. האפשרות לעבוד מהבית במקביל לטיפול בילדים, לבישול ולהימצאות שם כשהבעל חוזר הביתה היא מושלמת בעבורן. ברוב המקרים הבעל בסדר עם זה, בעיקר כי המשפחה זקוקה נואשות לכסף. חלקן חוות קשיים וחלקן לא, זה תלוי ברקע שלהן, והקהילה שלנו מגוונת: יש כאלה שעוטות כיסוי ראש, יש כאלה שמכוסות לגמרי, ויש כאלה שנראות כמוך וכמוני

Lya:

את מצליחה להבחין בשינויים נוספים שהעבודה הזו יוצרת בחייהן, מלבד הפרנסה?

Izabela:

קשה לנו לראות את ההשפעה של העבודה על חייהן הפרטיים בגלל שהן עובדות מהבית, אבל במפגשי ההדרכות אפשר לראות את הקסם קורה. הילדים משחקים יחד בחלל ייעודי, והאמהות לומדות ומייצרות קשרים, חברויות וקהילות משלהן. גולת הכותרת, מבחינתי, היא העובדה שהן פושטות את הכיסויים שהן לובשות בחוץ, כי אין גברים בסביבה. מה שנותר הוא היותן נשים ואמהות שיוצרות קרושה. תפר אחר תפר הן משנות את חייהן, את עתידן ועתיד הילדים שלהן

צילום: נועם פריסמן

צילום: Ziad Oakes

Lya:

מעניין שהיצירה המשותפת בחלל נשי מייצרת הזדמנות לגשר על הפערים. לכן אני חייבת לשאול, האם העובדה שהן סורגות בעבור מותג ישראלי מהווה בעיה?

Izabela:

הנשים בטורקיה רגילות לעבוד עם זרים ואני לא חושבת שאכפת להן מאיפה זה מגיע ולאן זה הולך, רק מליצור משהו יפה יחד. לפני כמה חודשים הצוות של iota ביקר אותנו כדי ללמד את הטכניקה, ובסוף היום ישבו יחד שתי ישראליות, שלוש טורקיות וצרפתיה אחת. אחרי שכולם עזבו ניגשו אליי שתיים ממנהיגות הצוותים המקומיות ושאלו, ״את בטוחה שהן ישראליות? הן היו כל כך נחמדות״, אז אני חושבת שכל הסיפור מסתיים ברגע המפגש עם האנשים ולא הפוליטיקות

שלחתי לה מייל וכך החל הרומן

Lya:

טל צור, תוכלי לספר על תולדות iota?

Tal:

הקמתי את iota לפני חמש שנים יחד עם שולה מוזס, בעקבות הרצון שלה להקים עסק חברתי שיספק עבודה מהבית לנשים על ידי סריגה. אני מעצבת תעשייתית ומרצה בוגרת מכון טכנולוגי חולון, ובוגרת לימודי אוצרות באוניברסיטת תל אביב, כך שבזמנו לא ידעתי כלום על סריגה או עסקים חברתיים.

כשהתחלתי להעמיק בנושאים הללו גיליתי שיש לסריגה סימנים בין־לאומיים, כמו תווים. אם אלמד אותך לסרוג, את תדעי לקרוא את זה בכל שפה. הבנתי שיש משהו חכם בלהקים קהילות סריגה בכל העולם, כי זה מחבר בינינו מעבר לשפה הוורבלית. 

טל צור. צילום: אסף רייז

 היה לנו חשוב לספק לנשים עבודה בתנאים שלהן, ולכן כלי העבודה הוא מסרגה אחת בלבד. בתהליך העיצובי בחרתי לעבוד עם עקרון מנחה שהמוצר יוכל להכיל בתוכו מקום לטעויות. הפופים שלנו, לדוגמה, מורכבים מ־200 פרחים שסרוגים בנפרד ואנחנו מרכיבות אותם על הקונסטרוקציה מאוחר יותר, כך שאם תהיה טעות בכמה מהפרחים אף אחד לא יראה. הרצון שיהיה איזשהו חופש וההבנה שזו עבודת יד משפיעים עלינו בבחירות העיצוביות, וזה הפך להיות חלק מהמחשבה בתכנון המוצרים 

Lya:

הבנתי שדורית הייתה זו שעשתה את החיבור בין איזבלה ל־iota. איך החל שיתוף הפעולה?

Dorit:

ברקע המקצועי שלי כאדריכלית עבדתי בניהול פרויקטים בקנה מידה גדול, ולפני ארבע שנים התגלגלתי ל־iota בעקבות החברות עם טל. התפקיד שלי הוא לתכנן את התהליכים וההתנהלות שלנו מאחורי הקלעים. חלק מזה זה להתרחב, החזון של המותג לטווח הארוך הוא לייצר מספר שלוחות ברחבי העולם שיהוו סוג של אקו־סיסטמס וייצרו גם את המוצרים וגם את הטקסטיל. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

 כשהחלטנו שזה הזמן לפיילוט כזה, חיפשנו מקום שיכול להתאים ויש בו תעשיית טקסטיל והגענו לטורקיה. זו אופציה קרובה ונוחה, ויש שם בעיית אבטלה קשה בקרב נשים. האמת שהגעתי לאיזבלה דרך תחקיר באינטרנט, שלחתי לה מייל וכך החל הרומן, תוך חודש היא הגיעה לבקר אותנו בארץ עם הבת שלה. שיתוף הפעולה החל מלייצר יחד את הטקסטיל, ומאז אנחנו על הקו

Izabela:

אני מאד נרגשת משיתוף הפעולה ומקווה שהוא יתרחב. כרגע אנחנו עובדות על הקולקציה הבאה ומפתחות צמרים חדשים. החוטים של iota הם אמנות בפני עצמה ואנחנו עובדות על ייצור מקומי שלהם, בכל מקום שבו יש קהילת נשים, כדי לשמור על הליכי שילוח ידידותיים לסביבה, והמנעות ממשלוחים מיותרים

Lya:

החברה שלך מקיימת שיתופי פעולה כאלה גם עם חברות נוספות?

Izabela:

כיום אנחנו עוסקות בשיתוף הפעולה עם iota, ואני מקווה שבעתיד יהיו לנו פרויקטים נוספים ונוכל להעסיק נשים נוספות. מספר הנשים שאנחנו מעסיקים קשור באופן ישיר לכמות העבודה שלנו, ואני מאמינה שיש לזה פוטנציאל גדול

לא רק פרויקט חברתי

Lya:

טל, האם iota מקיימת קהילות נשים נוספות ברחבי העולם?

Tal:

בימים אלו אנחנו עובדות על הקמת קהילה כזו בפרו, שתהיה האקו־סיסטם בארצות הברית. היכולת והמוטיבציה של הנשים שונות בכל מקום, וצריך ללמוד ולהבין את הקהילה כדי לספק עבודה שתענה על הצרכים שלהן

צילומים: רונן מנג

Lya:

אתן נוגעות בתעשיית העיצוב מנקודת מבט חברתית ודרך מלאכה מסורתית. יש לכן מחשבות על העתיד של עיצוב ואופנה, ועל הקשר ביניהם לבין אקטיביזם חברתי?

Izabela:

החזון המשותף של עשיית טוב דרך עיצוב ומלאכה הוא מה שחיבר אותנו עם iota. צרכנות היא לגיטימית רק אם יש לה מטרה ומשמעות. אני בהחלט מקווה שחברות יתחילו לחשוב ולפעול באופן כזה, וישאפו לקיים תהליכים משמעותיים שייצרו שינוי חיובי. אנחנו רואות שהמודל הזה עובד: הוא עבד עם הנשים הבדואיות בישראל, הוא עובד עם הנשים הטורקיות והפליטות, ואנחנו מאמינות שהוא יעבוד בקהילות נוספות ומוצרים נוספים. אני מקווה שאנשים בתעשייה ייראו בזה כמעין הוכחת היתכנות שתסלול את הדרך למי שרוצה לעשות את זה

Tal:

לצד כל זה עומד עקרון לא פחות חשוב מבחינתנו, והוא שמדובר במותג עיצוב. לפריטים צריך להיות ערך מוסף, אבל בלי להתפשר על התהליך, העיצוב, הסטייטמנט, החוויה והשירות שהם נותנים בתור מוצרים בעולם. לדוגמה הנדנדות: אנחנו לא מייצרות אותן מתוך מחשבה שמישהו צריך נדנדה אלא חוויות, זכרונות, רגעים כיפיים, שיחה… הפרקטיקה של הנדנדה מוטלת בספק, אבל היא כל כך משמחת, ובאורח החיים של היום אני חושבת שאוביקטים משמחים הם גם פונקציה, כי אנחנו מוצפים בהמון דברים

חשוב שהצרכנים יקנו את המוצרים שלנו כי הם אוהבים אותם, הם לא יכולים להתקיים רק כפרויקט חברתי

Dorit:

כששני העסקים הקטנים שלנו חוברים אחד לשני זה הופך למשהו גדול ומוכיח את המודל. החזון שלנו הוא להמשיך לייצר מוצרים נחשקים ומעניינים שיהיו בחוד החנית של העיצוב ויווצרו בדרך הזו. שיתוף הפעולה עם איזבלה מוכיח שזה עובד

צילום: נועם פריסמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. רונית בועז

    בראש וראשונה, שמחתי והתפעלתי מהיוזמה ומההצלחה של הפרויקט היפה על הקשרו החברתי בסיוע לנשות טורקיה ובקרב פליטי סוריה. אולם תהיתי האם היה נסיון לסייע לנשים בחברה הערבית בישראל ובקרב הנשים בעזה שסובלות מאבטלה ומחסור לא פחות.
    אפשר שהיה נסיון כזה ולא צלח אולם הוא לא עלה בראיון.
    בכל מקרה יוזמה מבורכת.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden