כל מה שחשוב ויפה
עפרה אייל, מתוך התערוכה אי שם. צילומים: דרור מילר

מגלים אוצרות // מיטל קילמניק

מיטל קילמניק, אוצרת ומנהלת אגף הילדים והנוער במוזיאון בר־דוד, אוצרת תערוכות ״שיאפשרו לנו להיות טובים יותר כלפי עצמנו ולהשפיע לטובה על הסביבה הקרובה״

הפעם הראשונה

התערוכות הראשונות שאצרתי היו כאלו שנשאלו ממוזיאונים אחרים לחלל אגף הילדים והנוער במוזיאון בר־דוד. אז הגעתי להחלטה שכל התערוכות שיוצגו יתורגמו לשפה הערבית, מתוך מחשבה ורצון לקרב אוכלוסיות ממגזרים שונים מישובים קרובים למוזיאון.

התערוכה הראשונה שאצרתי ושהפכה למסורת היא One on One, שנפתחת כל שנה באביב, פרי שיתוף פעולה עם המכון לאמנויות במכללת תל חי. בתערוכה מוצגות יצירות של סטודנטים שנה ג׳ משלוש המחלקות: צורפות, קרמיקה ואמנות פלסטית. לאורך כמה חודשים הסטודנטים חוקרים ומתייחסים ליצירות מתוך אוסף המוזיאון.

למדתי עיצוב המוצר, אמנות וחינוך. בארצות־הברית למדתי אמנות ואנגלית, וכששבתי ארצה עבדתי בניהול חינוך בלתי־פורמלי וניהלתי את אחת ממעבדות התרבות של מפעל הפיס בצפון. באותה העת יזמתי פניה למוזיאון בר־דוד הקרוב לביתי, ולשמחתי תוך מעט חודשים התחלתי לעבוד. אני מרגישה שצמחתי מתוך העבודה וההכרות עם תפקידים שונים במוזיאון. המשכתי את לימודי באוניברסיטת חיפה בחוג לתולדות האמנות.

מיטל קילמניק. צילום: ג׳יל פיטוסי

התערוכה אמצע המרק, עידו בראל. צילום: ג'יל פיטוסי

הצבה בתערוכה סימני דרך

מאיה שלייפר, מתוך התערוכה סימני דרך

בשנת 2017 אצרתי את תערוכת הקומיקס ״סימני דרך – פנים שונות לרחוב״, במסגרת שיתוף פעולה עם המוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה ותכנית קרב. התערוכה נאצרה בעקבות חוברת קומיקס שיצאה לאור בשנת 2012, בהשתתפות מיטב הקומיקסאים הישראלים. התערוכה עסקה בערב־רב התרבותי של מדינת ישראל, בשונות ובדמיון בין אנשים, באוכלוסיות המגוונות שברחוב ובצורות התיישבות.

אוצרות התערוכה הייתה תהליך מאתגר והצריכה עבודת שיחזור רבה ומחשבה על הצגת אמנות עמוסה ויזואלית בשתי שפות. בעקבות תרגום התערוכה לערבית, מחלקת החינוך במוזיאון הצליחה להוציא לפועל תכנית חינוכית שהפגישה כיתות מהמגזר היהודי עם כיתות מהמגזר הערבי. הפעילות המשותפת בתערוכה הייתה משמעותית, ובתי־ספר נשארו בקשר גם לאחר הביקור.

המסר החשוב שנשאה התערוכה היה של קירוב לבבות למרות השונות, מה שהביא אותי למחשבה שעלי להעביר את התערוכה לחללים נוספים בכדי שהמסרים ימשיכו להדהד. לשמחתי התערוכה תוצג בקרוב בחלל אחר בפריפריה הדרומית.

התחנה האחרונה

בשנת 2019 אצרתי את התערוכה הדו־לשונית ״אי שם, אמנות מארץ האגדות״. לקראת התערוכה ערכתי מחקר מעמיק על אגדות ילדים, שבסופו בחרתי עשר אגדות עם נפוצות. באמצעות קול קורא אספתי 29 אמניות המציגות התייחסויות אישיות לנושא.

האתגר הגדול בתהליך האוצרות היה הנגשת הנושא, שיועד במקור בעיקר למבוגרים. התערוכה עוסקת במבנה הנרטיבי של האגדה, טיב הקשר בין המילה הכתובה לדימוי, מציאות ודמיון, מסרים ונקודות מבט. בחלל משולבת פעילויות המאפשרות למבקר חווית העמקה וחקירה עצמאית באמצעים שונים.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

אמניות משתתפות: אדוה קרני, אתי צ׳כובר, גלי לוצקי, דורית נחמיאס, דליה חי אקו, דניאל פלדהקר, דרורה דקל, חיה גרץ רן, יעל עמית סנקר, לילי פישר, מיכל בלייר, מיכל עלמה מרקוס, מרב דרור, נאוה הראל שושני, נדיה עדינה רוז, סטודיו סטורי טיילור, ספיר גל, עירית בראל בסן, ענבל כהן חמו, ענבל לוטן, עפרה אייל, פולינה פולטורן, רויטל לסיק, רונית שלו, רחל גולדרייך, ריטה כץ, קבוצת Sketchlight, שרון רשב״ם פרופ, תמר שחר.

הצבה בתערוכה אי שם

אדוה קרני, מתוך התערוכה אי שם. צילום: דרור מילר

הצבה בתערוכה אי שם. צילום: דרור מילר

מכל מלמדי השכלתי

נינה,  סימון, אחת הדמויות החשובות בעולם האוצרות, עיצוב התערוכות והמוזיאונים, שממנה אני שואבת השראה רבה, הייתה במשך שבע שנים מנהלת ה־Santa Cruz Museum of Art and History ופעילה רבות למען מוסדות תרבות. היא מקדמת גישה שבה יש להפוך את מוסד המוזיאון לרלוונטי לקהילה: על המוזיאון והתערוכות לגעת בעולמה של הקהילה ולהוות מתווך בין אנשים שונים וממגזרים שונים.

אני מאמינה שהמוזיאון מסוגל להיות חלק משמעותי ופעיל המקדם דו־שיח בסיוע האמצעים האמנותיים למען קירוב בין אנשים. מוזיאון בר־דוד, הממוקם כ־500 מטרים מגבול הלבנון וסובב ישובים ממגזרים שונים: יהודים, נוצרים, צ׳רקסים, דרוזים, מוסלמים, דתיים וחילוניים, מהווה מקום מפגש רב תרבותי הסובב את ציר האמנות. מבין המטרות העיקריות שלי הן לפעול לכך שהמוזיאון ייתפס אצל הקהילה כשייך לה, כמקום בו ניתן באמצעות אמנות לדבר על כל נושא, זאת תוך שימוש בכלים משפת האמנות.

עם יציאת יצירה מהסטודיו של האמן לחלל התערוכה, הפוקוס עובר אל הצופה. הפרשנות של הצופה תלויה בנסיבות רבות ומורכבות. אוצרות טובה תצליח להעלות את סקרנותו של הצופה ובכך תגרום לו להביע עניין וחקירה. אנו חיים בעולם שבו המידע והידע שייך לכולנו, בלחיצת כפתור כולנו יכולים ללמוד כל תחום ועל כן הסקרנות, הערנות והמעורבות האישית הן שהופכות להיות משמעותיות. המשך עיבוד החוויה המוזיאלית מחוץ לכתלי המוזיאון הוא הצלחה גדולה בזמנים של שפע וגירויים רבים. בעבודה שלי אני נוהגת לחשוב על הפריפריה, בשאיפה ליצור חלל בעל תכנים איכותיים ומשמעותיים שיעניקו חוויה מוזיאלית מלאה, עשירה ומשמעותית למבקרים.

תערוכת החלומות

מזה שנים רבות אני חולמת על תערוכה שהצופה שנכנס אליה יהפוך לפעיל בכל חושיו, יוכל להתרשם מעקבות של מבקרים שהיו ועזבו ולהותיר את עקבותיו. בתערוכת החלומות שלי הצופה הופך למעורב משמעותי. אני מאמינה באמנות כזו המשתפת את הצופה בסיפור התערוכה. מוזיאון בר־דוד הוא המוזיאון המגוון ביותר הנמצא בלב הגליל, והיחידי הפועל בו אגף המוקדש כולו לילדים ולנוער. המטרה העיקרית שלי היא למצב את המוזיאון כאבן שואבת לאמנות ותרבות בגליל, מרכז שיקרב את הקהל אל האמנות וישכלל את טיב הקשר בין הצופה ליצירה.

אני משתדלת לאצור תערוכות המעודדות את הקהל לרכוש ולהשתמש בכלים משפת האמנות ולהשאילם אל תוך עולמם הפרטי. המטרה המשנית היא להניע ילדים לסקרנות באמצעים ויזואליים תוך שימוש בערכים מעולם האמנות, סבלנות, נקודות מבט, ביקורת אישית וחברתית דבר שיעודד אותם להיות מבוגרים צרכני תרבות. המניע שלי הוא יצירת אפשרויות לילדי הפריפריה; אני תמיד מחפשת שותפים לדרך, לקבץ כוחות למטרה של חיזוק הגליל והעשרת החינוך המוזיאלי בצפון.

קבוצת המחול כרמלה באירוע נעילת התערוכה ארכולוגיה של אחרות, אתי אברגל. צילום: ג׳יל פיטוסי

הדר יחזקאל בעקבות נפתלי בזם, מתוך התערוכה דיאלוג עם האוסף

בקרוב אצלך

בעקבות ההצלחות של שתי התערוכות האחרונות שאצרתי אני נמצאת כרגע בפרשת דרכים ובהתלבטות לגבי התערוכה הבאה. לרוב אני משתדלת לאצור תערוכה שהנושא שלה נושק לתכנים חינוכיים. אני תרה אחר נושא המהווה חלק מעולמם של הילדים, אך גם רלוונטי לעולמם של המבוגרים. חשוב לי לאצור תערוכות נושאות מסרים כאלו, שיאפשרו לנו כבני אדם להיות טובים יותר כלפי עצמנו ולהשפיע לטובה על הסביבה הקרובה. במקביל אני עובדת כרגע על תערוכה שתוצג בשנת 2022 ותעסוק באורנמנט פלסטיני המתבטא בעבודות טקסטיל של אמניות הפועלות כעת בשדה האמנות הישראלי.

השילוב בין אוצרים מתחום האמנות ומתחום החינוך הוא חיוני וחשוב, ויכול לפוגג את מעטה האיום ולאפשר לשוחח בשפה משותפת. באמצעים פשוטים אפשר להעביר תכנים ומסרים מורכבים לכל הגילאים, ויחד עם זאת לשמור על חירותו של הפרט למחשבה ביקורתית, מפוקחת מלאה בהנאה וסקרנות.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. אתי צ'כובר

    מיטל, אוצרת מקצועית, שהעבודה עימך נעשית בנועם ובשיתוף פעולה.
    שמיה להשתתף בתערוכה.

  2. נאוה הראל-שושני

    שאפו גדול למיטל על התערוכה הקסומה הזו [אי שם]. תערוכה מיוחדת במינה, מאלפת ומלאת מעוף ודמיון. פשוט מעדן להורים ולילדיהם.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden