כל מה שחשוב ויפה
קרקס הבריחה: שבוע העיצוב ירושלים 2021
עדי ויצמן, דורית פיגוביץ גודארד ונועה תבורי. צילומים: מ״ל

עדי ויצמן, דורית פיגוביץ גודארד ונועה תבורי // מתפנות. רות

עדי ויצמן, דורית פיגוביץ גודארד ונועה תבורי פעלו במבנה הנטוש של מלון מצדה בערד, כשטח הפקר המאפשר פעולה ספונטנית ללא חישובי נראות, זמן או דעת קהל; כסטודיו שגדל לממדי ענק

במהלך השנתיים האחרונות הוזמנו שלוש פעמים על ידי המרכז לאמנות עכשווית בערד לרזיגנסי בעיר. כל אחת מאיתנו פועלת באופן עצמאי בשדה האמנות, אולם לפני כעשור הצטרפנו זו לזו לפעילויות משותפות, שרובן נסובות סביב מבנים נטושים שאנחנו מחבבות חיבוב גדול. 

חללים בנויים ונטושים הם לנו כשטח הפקר, המאפשר פעולה ספונטנית ללא חישובי נראות, זמן או דעת קהל; כסטודיו שגדל לממדי ענק, איכות המקום על חומריותו ונופיו, נכנסת אל העבודה הנעשית בו. אפשר לצייר על קירות, להרוס אותם, להציב דברים שונים בין הקירות ועוד. כל מבנה מביא איתו סיפור משלו ואנרגיה אחרת, וההתייחסות היא לפעמים אל קיר או חדר בודד ולפעמים אל המבנה כולו.

אחד מהבתים הנטושים שבו פעלנו היה בהוד השרון. ב־2015 קיבלנו בית שיועד להריסה לעשות בו ככל העולה על רוחנו. זה היה בית סוכנות קטן הניצב בלב גינה גדולה. שהינו בו, לסירוגין, כחמישה חודשים. חיינו בו, השתמשנו בכל שהבית הציע על חומריו, פנים וחוץ.

כשהסתיים הזמן פתחנו את דלתותיו והזמנו אנשים לבוא ולראות את שעשינו בו. לפרויקט קראנו חצי פנסיון, בין היתר כי הבית נחצה לחצי על ידי רצועת סלקליין וכל מי שעבר בחדריו נאלץ היה להניף רגליו על מנת לעבור אל חציו הנוסף.

עדי ויצמן, דורית פיגוביץ גודארד, נועה תבורי

ב־2018 הצגנו תערוכה משותפת בשם ״ביום בהיר״ בגלריה ברבור בירושלים. חלק מהתערוכה היה אוביקט מתנפח גדול עשוי בד. עם העבודה הזו נדדנו הפעם למלון מצדה הנטוש בערד: ניפחנו והצבנו אותה כחלק מהמקום באזורים שונים במלון, שניצב כמבנה אחרון של העיר נוכח המדבר, כשפסלו של תומרקין, מצפור, הוא הנוכחות האנושית היחידה הנטועה בנוף.

המלון נבנה ב־1969 בתכנונו של יהויכין גור כחלק מתכנית התיירות של ים המלח, באופן ששמר על היטמעותו בנוף בצניעות גדולה. הוא ירד מגדולתו בסוף שנות ה־70 ומזה שנים הוא עומד ריק, נבזז והולך ומשמש כמקום מפלט למקומיים; כאתר שעשוע לחובבי איירסופט (Airsoft), ענף ספורט מודרני המדמה מלחמה; וכאתר לאימוני לוחמה בשטח בנוי ואימוני חילוץ של צה״ל, עד שמראהו הפך כשל גבירה שירדה מנכסיה.

המבנה עצמו של המלון הורכב משלושה מבנים שונים. אנחנו התמקדנו באחד מהם, המרוחק מהכביש, זה שמבנהו יוצר קשת מסוימת; גבו של הבניין מזכיר פנורמה, זירה או תיאטרון כלשהו, נוכח שטח גדול וריק ופניו פונים למדבר. אנחנו התמקדנו בקומה השנייה והשלישית מתוך שלוש קומותיו. גם הגג של המבנה שימש אותנו, למנוחה ולעבודה.

דורית פיגוביץ גודארד

נועה תבורי

רוב הפעילות שלנו הייתה כל אחת לנפשה, וחלק נוסף היתה פעילות משותפת, כמו לדוגמה העבודה עם הבלון המנופח. העבודה במקומות הנטושים מאפשרת לנו דבר נוסף וחשוב: לפתח כיוונים אישיים ולבחור מתי לשתף אחת את רעותה, מתי לעבוד יחד ומתי בנפרד. בדרך זאת כיוונים נפרדים יכולים להצטלב לעבודה אחת.

 במהלך הביקורים במקום דורית התמקדה בעיקר ברישומים על הקירות, בעבודות טקסט על הגג ועל הרצפה, בהצבה של אוביקטים שונים על אדן החלון ועוד. חלק מהרישומים התפתחו לעבודות שהיא ממשיכה בסטודיו ושיוצגו בעתיד. חלקם התחילו להתהוות על הקירות בביקור באפריל 2019, ובביקור באוגוסט האחרון הם המשיכו וטופלו.

 נועה התמקדה בעבודות הצבה ובפעולות ברחבי המלון, בהן פעולות פרפורמטיביות, עבודות נסיוניות עם חומרים ואוביקטים שונים ורישום על הקירות. העבודה בחלל הנטוש משמשת כשלוחה נוספת להרחבת עבודות אישיות ומצד שני מקום להתנסות ופיתוח של רעיונות משותפים. 

ולבסוף, עדי יצרה עבודות תלויות מקום, תוך שהיא מגיבה למקום, למבנה ולסביבה, אם ברישום ואם בחומר. בביקור השני היא הביאה איתה עבודה שהוסרה מהביאנלה לרישום בירושלים, וניצלה את השהות המלון כדי להמשיך ולבדוק אפשרות המשכיות לעבודה זו.


*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden