כל מה שחשוב ויפה
סוניה קוק // My Stiletto
סוניה קוק, My Stiletto. צילומים: מ״ל

סוניה קוק // My Stiletto

מפגש מקרי בדרום תל אביב הוביל את סוניה קוק להתחיל לצייר זונות. התהליך מתחיל מדימוי מצולם שהיא מוצאת באינטרנט, והדימוי המרכזי שאיתו היא עובדת הוא עקב הסטילטו

המשיכה לנושאים בשוליים של החברה זולגת לחיי היום־יום שלי לאורך השנים: עבדתי עם נערות בסיכון במהלך היותי סטודנטית, אחר כך הייתי מורה לאומנות בהוסטל לפגועי נפש. בעמותת רוח נשית עבדתי בשיקום נשים מבחינה כלכלית אחרי זוגיות אלימה. עד היום יש לי קשרים עם כמה נשים שאני משמשת עבורן קואוצ׳רית בהתנדבות. 

באחד משיטוטיי בדרום תל אביב נתקלתי באישה צעירה, בוכה, מייבבת וצועקת: ״הלך עליי, אימא שלי מתה הלילה, אין לי לב יותר״. היא הייתה זונה שנתקלתי בה ברחוב. המפגש הזה הוביל אותי לצייר זונות, והדימוי המרכזי שאיתו אני עובדת הוא עקב הסטילטו.

השם סטילטו מגיע מאיטלקית ומתאר פגיון חד. גובה העקב נע בין חמישה ל־20 ס״מ. במשך השנים הפך הסטילטו לסמל סקס, התחיל להופיע בסרטים כחולים, ונחשב לפריט לבוש מפתה ונשי, למרות שנעילת נעלי סטילטו גורמת לנזק בריאותי לגב, לכפות הרגליים וליציבה של האישה הנועלת אותן. עבור הזונות אלו ״נעלי עבודה״. הן חייבות להתאים את עצמן לדימויים הסטריאוטיפים בעיני הגברים ולהיות ערות למעמדן, בהיררכיית הכוח החברתי.

סוניה קוק // My Stiletto סוניה קוק // My Stiletto סוניה קוק // My Stiletto

birds

בזמן הקורונה, כשכול המשק נעצר, חשבתי הרבה על הזונות. חלקן חד הוריות, אימהות לילדים, בעלות משפחה, או עובדות עבור סרסור. איך הן מתפרנסות? האם התחום נפגע, או שאולי דווקא פורח?

עיסוק בציורי זונות לאורך ההיסטוריה היה תחום גברי מובהק של ציירים שגם השתמשו בשירותיהן כמו למשל טולוז לוטרק, ואן גוך, אגון שילה וקלימט. כשאני מציירת אני מתחילה מדימוי מצולם שאני מוצאת באינטרנט באתרים של זונות. אני רושמת את הדימוי מהסתכלות במסך ולאחר מכן מעתיקה אותו לנייר עבודה. אני ערה לתחושות פיזיות שקיימות בי, נותנת לציור להוביל אותי; זו עבודה אינטואיטיבית.

אני בוחנת את המחוות הגופניות הייחודיות לנשים שעובדות עם הגוף. מושכים אותי במיוחד הבגדים, הקעקועים והאופן שהגוף מספר סיפור מוחצן. לעומתו, בציור, אני בוחרת להשתמש בשפה שהיא אינטימית, נוגעת ללב וזולגת לכיוון מבולבל ומתעתע. הדימויים פיגורטיביים, לעיתים פרברטיים, והם מאפשרים לי לבטא את האהבה שלי לצבע ולתכונותיו החושניות. לעבוד עם משיכות מכחול ברוטליות ושפת סימנים אישית שיש בה שימוש בתת מודע ככלי לגיטימי. 

סוניה קוק // My Stiletto סוניה קוק // My Stiletto סוניה קוק // My Stiletto

המצע שלי הוא נייר, והוא שווה ערך כמעט לציור. בנסיעותיי לחו״ל אני מקדישה זמן רב לחיפוש בתי מלאכה לניירות בעבודת יד. אני אוהבת להיות בבתי המלאכה להרגיש ולהריח.

כשעליתי ארצה מרומניה בגיל חמש, בת יחידה להורים מבוגרים ששרדו את השואה ולאחר מכן את השלטון הטוטליטרי של הרודן צאוצ׳סקו, השתנו הצבעים סביבי. מכהות וצבעוניות עמוקה שבה נוכח הירוק לכל עושר גווניו, לבוהק וצבעוניות שטוחה ואבק שנכנס לעיניים ולפה. תחושה של אי נוחות פיזית וניתוק גופני, כמעט בלתי נסבל. כשאני מציירת אני חוקרת את התחושה הראשונית הזאת.


*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

2 תגובות על הכתבה

  1. נירה כלב

    עבודת הצבעים יפה,נראה שיש גם צבעי מים וגם גירים. יכול להיות שהרושם של השואה מבית הוריך הטביע בך רגישות לחוסר אונים.

  2. יעל

    עבודות יפת

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden