כל מה שחשוב ויפה
אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - ששון קדם
אילנית שמיע, פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן: ששון קדם

אילנית שמיע // עיצוב אופנה בישראל -  ציר הזמן

אילנית שמיע הקימה ארכיון מאויר של האופנה בישראל. ״אם נתנתק לרגע מהצרכנות ונתחבר לעיצוב, נראה שיש בו כל כך הרבה יותר מטרנדים ומבצעי סוף עונה״

הרעיון לפרויקט עיצוב אופנה בישראל –  ציר הזמן נולד בעיצומו של סגר מספר שלוש, כי מה שווה סגר בלי פרויקט? עברה כמעט שנה שלמה מאז שסיכמתי את פרויקט נשים בעבודה בתערוכה וסדרת הרצאות. בכלל לא התכוונתי לסכם, יותר לקחת פסק זמן מהעשייה האינטנסיבית ולעסוק בפעילויות שמסביב – הרצאות שהוזמנתי לתת, פגישות שנקבעו, גיוס כספים כדי לאפשר לפרויקט לצמוח, ועוד עניינים, מי זוכר.

העולם השתתק ימים ספורים לאחר שהורדתי את התערוכה וארזתי את ההדפסים בקופסה. ומאז, כמו אצל כולם, הקצב השתנה ואיתו סדר העדיפויות – מתי לעבוד קשה ומתי לשחרר ולנוח. ובאמת, אחרי מספר שבועות של התלבטות, החלטתי לשחרר (לבינתיים) את ״נשים בעבודה״ ולהתרכז בעבודה, ובמנוחה.

עברה שנה והדבר הזה שלא ניתן להגדיר התחיל לדגדג לי: כן, פרויקט. כמו תמיד רעיונות מגיעים במפתיע, משיחת חולין, איזה פרט טריוויאלי שמציף פתאום את הבאזז הפנימי הזה, ויאללה לעבודה.

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - שחר אבנט

שחר אבנט

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - טובהלה

טובהלה

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - משכית

משכית

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - יוסף

יוסף

עם אופנה אני מנהלת יחסים אמביוולנטיים כבר שנים ארוכות. החל מ־2003 ועד לפני מספר שנים עבדתי ״פול־טיים״ כמעצבת עצמאית. ״מעצבת בגדים״ אני מכנה את זה, כי עם המילה ״אופנה״ תמיד היה לי קצת מסובך.

השורשים שלי נטועים בעולם האמנות והעדפות העיצוב שלי נטועות בעולם הפרקטי, בלבוש היומיומי. לא למדתי אופנה באופן רשמי ומעולם לא תכננתי ללמוד אופנה – למדתי במחלקה לצילום בבצלאל – אבל עיצוב וייצור פרטי לבוש היה ועדיין חלק בלתי נפרד ממסלול חיי.

כן, הסיפור הידוע, למדתי מאמא שלי לתפור ולעצב מגיל צעיר, (גם לצייר כמובן – רישום טבע דומם בסלון, בסיסי) ואני לובשת בעיקר בגדים שיצרתי, מאז ימי התיכון ועד היום. ועדיין, לא נהגתי לדפדף בערגה במגזיני אופנה ולא עקבתי אחרי הטרנדים המתחלפים, ומעולם לא התחברתי לצד ״הזוהר״ של התחום.

לקריאה נוספת:

באופן אישי מה שאהבתי ואני עדיין אוהבת בתחום, הוא מעשה העיצוב עצמו. לעצב אוביקט לביש זה אתגר לא פשוט, אבל מאוד מספק, ונדמה לי – אולי אני טועה – שהצד הזה, תהליך העיצוב עצמו, הרבה פחות מוכר לציבור הרחב מזה החשוף יותר, שבא לידי ביטוי בהפקות אופנה פנטסטיות וגדולות מהחיים ועדכונים על מבצעים.

תרגום של רעיון מופשט למוצר, לבגד, דורש הבנה של גוף האדם, הבנה בחומרים, כיצד כל חומר מתנהג במגע עם הגוף, במפגש עם סוגים שונים של מבני גוף, כיצד הוא תומך ולא פוגע בחופש התנועה ובנוסף, מספר סיפור, מעביר תחושה מסוימת אליה מתחברים הלקוחות עד שבמפגש איתו הם מרגישים בבית.

birds

בשנים האחרונות אני מתמקדת באיור. מה שהתחיל כאיור לצורך הדפסה על חולצות שעיצבתי (ועדיין מעצבת, בסדרות ממש קטנות), הפך עם הזמן לדבר עצמו, ודווקא עכשיו ומתוך ריחוק מסוים עלה בי הרצון ליצור את הפרויקט הזה. יצור אופנה בישראל זה עניין לא פשוט והעובדה שכל כך הרבה מעצבים פעילים יוצרים קולקציות שנה אחר שנה היא פלא של ממש.

בשונה מאירופה או מארצות הברית, אין למעצבים המקומיים אפשרות לעבור את הגבול בנסיעה קצרה למדינות השכנות במטרה לחפש יצרנים, חומרי גלם ובעלי מלאכה, ומעטים אלו שיצליחו לחיות כאן ולייצר במדינות הנמצאות במרחק טיסה. ומה יוצא? רוב המעצבים עובדים עם אותם הספקים, אותם בעלי המלאכה ומשווקים לאותם לקוחות – מה מבדיל ביניהם? היצירתיות; ויצירתיות יש כאן בשפע.

אני די בטוחה שאתם נחשפים רק לחלק קטן מהשפע, ופחות לתמונה המלאה, בטח ובטח כשמדובר בפרספקטיבה היסטורית. ובהיסטוריה, אני מתכוונת גם לאלו שפעלו עד לפני שנתיים, או עשר שנים. הזיכרון קצר. אני מכירה מעצבים שפעלו שנים ושיחקו תפקיד מרכזי, ונעלמו ללא זכר עם רגע סגירת העסק; אחרים הגיחו לרגע ונעלמו, ואחרים, פועלים בהתמדה כנגד כל הסיכויים, עד היום.

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - טופר

טופר

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - ששון קדם

ששון קדם

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - נעמה בצלאל

נעמה בצלאל

אילנית שמיע פרויקט אופנה בישראל על ציר הזמן - רוני בר

רוני בר

בבחירת המעצבות והמעצבים, הטעם האישי שלי לא משחק תפקיד והשאיפה היא להעלות לציר הזמן מעצבות ומעצבים, מוכרות ומוכרים, לצד אלו שבשוליים ואלו שכיכבו לרגע ונעלמו; מעצבי אמצע הדרך לצד אלו הפועלים בנישה צרה. כל מעצב ״ננעץ״ בציר הזמן של העשור שבו החל לפעול ומיוצג באיור אופנה.

האיור הוא המקום שבו לקחתי לעצמי חופש יצירתי. בשונה מהפרויקטים הקודמים, שבהם איירתי פורטרטים בשפה ריאליסטית, בהשראת תצלום בודד שצילמתי, כאן, האיורים מופשטים באופן יחסי, ובמרכז נמצאים הצללית, הצבעים, האווירה. 

האיור הוא המקום שבו לקחתי לעצמי חופש יצירתי. בשונה מהפרויקטים הקודמים, שבהם איירתי פורטרטים בשפה ריאליסטית, בהשראת תצלום בודד שצילמתי, כאן, האיורים מופשטים באופן יחסי, ובמרכז נמצאים הצללית, הצבעים, האווירה.

הפעם לא התבוננתי ברפרנס ספציפי תוך כדי איור, וכל איור בפרויקט הוא מחווה ופרשנות אישית שלי לרוח המותג, כפי שניסחתי אותה לאחר תחקיר ויזואלי. במקרים מסוימים, כמו במעיל המדבר של משכית, זו מחווה לדגם איקוני.

התחקיר המקדים נעשה על ידי בגבולות האינטרנט. זה אחד האתגרים העומדים בפני מי שעובד על פרויקט עצמאי ונטול תקציב. לכן, את הזמן שאני לא יכולה להקדיש כרגע לראיונות ונבירה של שעות בארכיונים פיזיים, אשמח להחליף בידע וחומרים שנמצאים אצל הקוראות והקוראים. בקיצור, אם יש לכן ולכם דגמים, תצלומים של דגמים, קמפיינים וכתבות על מעצבים – אלו שעדיין לא תיעדתי בפרויקט, אשמח אם תשלחו לי.  תוכלו למצוא את רשימת המעצבים המתוכננת באתר, וכמובן אשמח אם גם תוסיפו גם שמות ששכחתי.

החיבור של כולם ביחד על ציר הזמן, יכול לתת תמונה שלמה ועשירה של עולם, שאם נתנתק לרגע מהצרכנות ונתחבר לעיצוב, נראה שיש בו כל כך הרבה יותר מטרנדים ומבצעי סוף עונה. ועוד דבר, הפרויקט הוא פרויקט עצמאי וככזה הוא נטול תקציב ונעשה בזמני הפנוי. כדי שאוכל לפנות עבורו יותר זמן אשמח לתמיכתם/ן. אתם מוזמנים לרכוש איורים מתוך הפרויקט ולהציע לי שיתופי פעולה, שיתרמו להמשך ההתפתחות שלו.


*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden