כל מה שחשוב ויפה
דותן מורנו, כיכר העצמאות
דותן מורנו, כיכר העצמאות

כיכר העצמאות: מעגל הקסמים של דותן מורנו שקשה לצאת ממנו

כיכר אקראית, שיכון באופק, דוכן פיס במרכז, גברים מצטלמים ליד או על המכונית שלהם. דותן מורנו ממשיך לחקור את הפריפריה והגבריות הישאלית בתערוכת חדשה שמשלבת איור ואנימציה

יובל: הי דותן, בוקר טוב. מה שלומך ואיך אתה שורד בינתיים את הקיץ?

דותן: בסדר גמור, נמס כמו כולם אבל שורד. יורד לפעמים לטבילות בבת גלים. הייתי שמח לעוד קצת חופש אבל אני עסוק בדברים משמחים לאחרונה

יובל: עסוק במה, מחוץ לתערוכה במקרר 🤔

דותן: אני מאייר כרגע שני ספרונים חמודים לעיריית תל אביב, מין סיפור מפעיל להורים וילדים שמוביל אותם בתחנות בשכונה, וככה הם מכירים אותה יותר טוב ויוצאים קצת מהבית. עשינו אחת לשכונת הארגזים ולתקווה ועכשיו לכפר שלם ולשפירא. חוץ מזה אני עובד על עוד תערוכה שאפרסם בקרוב, ורוקח עוד כמה רעיונות לסרטים בראש. כבר כמה חודשים אני אמור להתחיל לעבוד על אנימציה קצרה חדשה, שאני צריך לפנות לה קצת זמן ולהיכנס למוד אנימציה

יובל: נייס! נמתין בסבלנות ובוא נדבר על כיכר העצמאות, התערוכה במקרר. מה אתה מציג שם?

כיכר העצמאות

כיכר העצמאות

מתוך ״ביג קריות, מאזדה 5״

מתוך ״ביג קריות, מאזדה 5״

דותן: אז במקרר אני מציג עכשיו תחריט שנקרא כיכר העצמאות, שמתאר כיכר אקראית בפריפריה ישראלית כלשהי, עם שיכון באופק ודוכן פיס במרכז. מתוך התחריט הזה נולד רעיון לעשות לופ אנימציה של אותה כיכר, גם כדי להזיז את ההתרחשות אבל גם כדי להדגיש דרך החזרתיות את הלופ של האנשים שחיים שם, מין מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו.

לצד שתי העבודות האלו אני מציג סדרה של תשעה רישומים שנקראת ״ביג קריות, מאזדה 5״ שמתארת גברים שמצטלמים ליד או על המכונית שלהם בכל מיני סיטואציות – ברחוב, בטבע, במרכזי קניות, בחניה.

ההשראה היא תמונות של גברים אנונימים שמצאתי ברחבי פייסבוק. רציתי דרך זה לבדוק, גם בצורה הומוריסטית, איך גברים בוחרים לייצג את עצמם ברשתות חברתיות. הדימוי המאוד גברי הזה כשהם מצטלמים ליד הרכב קצת מתפוגג עם המבוכה שלהם, נגיד הם לא יודעים מה לעשות עם הידיים או איך להחזיק את הגוף.

ובכל העבודות שלי בכללי אני מתעסק בדימויי גבריות, בעיקר במרחב המזרח תיכוני, אז זה עוד המשך למחשבות האלו

לא גדלתי בפריפריה, אבל יש משהו בשוליים החברתיים והגאוגרפיים שמאוד מעניין ומושך אותי בשנים האחרונות: חיים של אנשים, הסיפורים שלהם, אולי מה שאנחנו פחות שומעים ורואים, הפחות נוצץ. והמקום של הגבריות בפרט, אני תמיד מחפש לבדוק אותו ולשבור אותו, אולי לאתגר

יובל: בדיוק מה שרציתי להגיד/לשאול – שאפשר לראות בתערוכה הזו המשך של עבודות קודמות שלך, אז אולי אשאל מה מושך אותך בפריפריה, בדימויי גבריות ובקשר ביניהם?

דותן: זה מצחיק, אחרי הסרט האחרון שעשיתי שמתרחש בקריית גת, כולם בטוחים שגדלתי שם 🙂

אז לא גדלתי בפריפריה מסוג כזה של שיכונים, אבל יש משהו בשוליים החברתיים והגאוגרפיים שמאוד מעניין אותי ומושך אותי בשנים האחרונות, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה פוליטית. אבל לא פוליטי במובן הברור והפומפוזי אלא במובן האנושי, חיים של אנשים, הסיפורים שלהם, אולי מה שאנחנו פחות שומעים ורואים, הפחות נוצץ.

והמקום של הגבריות בפרט, אני תמיד מחפש לבדוק אותו ולשבור אותו, אולי לאתגר

יובל: כן, גם אני אחרי שראיתי את היינו פצצה מפורזת שמתרחש ב־1997 בקריית גת, אמרתי לעצמי רגע, בן כמה הוא? זה הוא? זה לא הוא? הייתי צריך לעשות גוגל כדי לוודא שזה לא אתה… ופה אשאל בכל זאת – ותענה מה שבא לך כמובן – מה בעבודות שלך הוא כן אתה?

דותן: לפעמים אני אומר שאין קשר, אבל אני חושב שתמיד יש חלק ממני בעבודה: לפעמים זה איזו מראה של התחושות והרגשות שלי, לפעמים זה איזה אלטר אגו, לפעמים הם קצת נראים כמוני, אולי זה איזו דמות שמסקרנת אותי.

בהיינו פצצה מפורזת אולי זה היה יותר במובן רגשי, קצת התאהבתי בדמות. וגם תמיד יש את ההתבוננות הזאת, המבט הוא תמיד חלק מאוד משמעותי מהעבודה או מהסיפור. והסיפור הוא תמיד חלק מהעבודה.

אולי בגלל שאני בא מאנימציה אני מסתכל על עבודות שהן יותר אמנות גם במבט הקולנועי של איזה סיפור אני מעביר פה. וזה תמיד חלק ממני או מהמבט שלי על העולם

דותן מורנו

דותן מורנו. צילום: איתי דוידיאן

יובל: אפרופו בא מאנימציה, אולי תספר בכמה מילים מה למדת ואיפה ומתי ומה עשית אז לטובת מי שפחות מכיר

דותן: סבבה 🙂

אז למדתי בבצלאל, סיימתי ב־2008 במחזור האחרון כשזה עדיין היה היחידה לאנימציה. אחר כך הייתי עוד שנתיים בירושלים ועבדתי באוזן השלישית ז״ל, וכל מה שעשיתי היה לראות המוןןן סרטים. שזה היה נפלא להשכלה הקולנועית.

אחר כך נסעתי לקנדה לנסות את מזלי בעולם האנימציה, כי קנדה היא די מעצמת אנימציה, גם ה־National film board. הניסוי בסוף התארך לארבע שנים ובשנה האחרונה שם עשיתי את ״שוק״ (אפשר למצוא ביוטיוב). אז בעצם לקח לי שש שנים לעשות עוד סרט אחרי בצלאל. אני מספר את זה לכל פליטי המחלקה הטריים כדי לעודד אותם שיש תקווה וזה לוקח זמן

יובל: זה באמת לוקח זמן…

דותן: לגמרי, חייבים לנוח אחרי זה. אחרי ״שוק״ עשיתי את ״כמונו, נאהבים״, עוד סרט נסיוני קצר בשם ״דולור״ ואת ״היינו פצצה מפורזת״ יחד עם רפי בלולו שהפיק והיה שותף בשנה האחרונה

birds

יובל: תגיד, עד כמה חשוב לך קו אישי? שאני אראה עבודה ואדכ ע שזה שלך, כי אני חושב – מבחינה איורית בכל אופן – יש לך את הקו שלך

דותן: אני לא יודע אם זה חשוב לי אבל זה פשוט קורה. האתגר הוא קצת לצאת מהקו הזה. יש נסיונות כאלה אבל הם בדרך כלל לא צולחים 🙂 אני חושב שחשוב גם לאתגר ולנסות לצאת מהקו המוכר. אולי כשאני מנסה לצייר יותר ריאליסטי זה קורה

יובל: ומבחינת אנימציה? וקולנוע? אתה חושב שיש לך איזה סגנון? היית רוצה ללכת לכיוונים אחרים?

דותן: מבחינה ציורית כן, זה סגנון שקצת משתנה ועובר אבולוציה, אבל אם אני מסתכל בין שוק להיינו פצצה מפורזת, סגנון האיור והדמויות די דומים. בשוק ניסיתי ללכת על קו יותר דל ומינימליסטי, פריימים נקיים. בפצצה זה היה יותר בחיסכון של המילים, להעביר את הסיפור דרך מבטים ותמצות.

בסרט הבא הייתי רוצה לצאת מזה קצת ולחזור לקו יותר מינימליסטי – לשחור לבן, אולי משטחי צבע גדולים, תחושה קצת זירוקסית ואולי יותר ריאליסטית בתיאור הדמויות. וגם קצת יותר לשבור מוסכמות קולנועיות, קצת יותר לאתגר, למשוך לכיוון יותר נסיוני. הסיפור תמיד נשאר בבסיס אבל כן הייתי רוצה יותר לאתגר את עצמי מבחינה סגנונית וקולנועית. לשמור על עניין…

מתוך ״ביג קריות, מאזדה 5״

דותן מורנו, כיכר העצמאות

דותן מורנו, כיכר העצמאות

יובל: זה ללא ספק אתגר, כי אמנם הסיפור תמיד נשאר בבסיס, אבל הדבר הראשון שאנחנו רואים זה הדימוי… אז אם לחזור לכיכר העצמאות ולביג קריות, מאזדה 5 – יש לך מסקנה למה אנחנו הגברים לא יודעים מה לעשות עם הידיים או איך להחזיק את הגוף? או שזה רק בישראל?

דותן: אולי בגלל שאנחנו כל הזמן מנסים לצאת גברים. לא להיתפס במשהו נשי. אבל אולי זה נכון בעיקר בפוזות צילום. אני חושב שמחוץ לעדשה יש יותר מנעד אפילו אצל מי שהוא חושב שהוא ״סופר גברי״. יש לנו את שתי האנרגיות האלו

יובל: זה נכון… תגיד, עד מתי התערוכה במקרר?

דותן: עד 25.9! הארכנו עד אחרי החגים. אמור להיות עוד יריד הדפסים במקרר באוקטובר, עוד לא יודע מתי בדיוק

יובל: יפה!


דותן מורנו | כיכר העצמאות
המקרר, החשמונאים 90, תל אביב
נעילה: 25.9

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שושי

    נהדר! דותן, גם מי שגר מחוץ לת"א רוצה לראות את התערוכה! וברכבת המסיכות בעיקר בכריזה 🙁 צריך מודל חדש, אפשר בתשלום עבור צפיה. אך מסכימה עם דבריה של עפרי כנעני בזום של תרבות בימי קורונה, שסרטוני תערוכות ברשת עדיין רחוקים מלענות על הציפיות

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden