כל מה שחשוב ויפה
גל נאפ, להחזיר את העיר לירקון. הדמיות וצילומים: מ״ל
גל נאפ, הירקון כעורק חיים. הדמיות וצילומים: מ״ל

בוגרים 2021 // המחלקה לארכיטקטורה, בצלאל

התחדשות עירונית בנתיבות; מהלכי פיתוח בנהריה; חיים חדשים בירקון; החיבור בין חיפה לים; פיתוח בקעת הירדן. חמישה פרויקטים בולטים

גנים של טבע ואדם / גל נאפ

הפרויקט בוחן חמישה אתרים שונים בעיר, שהגדול בהם הוא נהר הירקון, דרכו הוא מבקש לשפר את ניהול המים של תל אביב, לחזק את הקשר בין העיר לבין הנהר, וכן לחבר בין צדו הדרומי והצפוני. התכנון המוצע הוא של גן תמתי העוסק בבעיית ההצפות בתל אביב וברמת הספיקה הגבוהה מדי של הירקון, ומנסה להקל על כך באמצעות תכנון מחודש של אפיק הנהר ושימוש בכלים נופיים וסטרוקטורות בנויות הממוקמים לאורכו; לשלב בציר זרימתו )מעין ציפור עד שפך הירקון) אזור אחו לח, בריכת שחיה אקולוגית העושה שימוש במי נגר, שימוש בחצי האי הירקוני להגדלת חתך הנהר, והפיכת שטח החניון של רידינג לשטח טבעי.

המהלך התכנוני המרכזי נשען על שימוש בקו הרכבת הקלה המתוכנן בכניסה לעיר דרך אבן גבירול (הקו הירוק) ובתחנות הפרושות לאורכו. ההצעה היא לאחד בין הגשרים הקיימים במקום – לרכב ולהולכי רגל – עם הגשר המתוכנן להיבנות בו לשימוש הרכבת הקלה באמצעות מבנה טרמינל מרכזי בעל גג ירוק, שיכיל את שלוש הפרוגרמות ואף יאפשר ירידה לפארק הירקון.

איחוד הפרוגרמות יצמצם את הנוף הבנוי בסביבה, כשגגו הירוק של המבנה ינוצל בזמנים בהם רמת הספיקה של הנהר עולה; הגג ״היודע״ לאגור מים ישמש כמיכל אגירה ושאיבה של מי הנהר ויאפשר את העברתם לאגני ניקוז נוספים ברחבי העיר.

גל נאפ


עיר ניקוז / ארטיום יונוסוב ותור אלטרס

מחקר טופוגרפי בעיר נהריה מציע פתרונות לשתי מורכבויות עיקריות: האחת נובעת מצירי תחבורה ראשיים החוצים את העיר (כביש 4 ומסילת הרכבת) ומייצרים ניתוק פיזי־ הליכתי בין צדה המזרחי והמערבי. המורכבות השנייה נובעת מריבוי שטחי אדמה מכוסים ( בטון, אספלט, בינוי ועוד) שאינם מותירים מרחב מספק של קרקע חשופה לחלחול מים ובתקופות גשומות גורמים להצפות נרחבות.

התכנון המוצע הוא יצירת מפלס חדש לעיר באמצעות גשר ישר העובר מעל הכביש ומסילת הרכבת ונשען על שתי נקודות משני צדי הכביש שזוהו במחקר הטופוגרפי ״כגבוהות״ יותר. המפלס/גשר, מחבר את צדה המזרחי של העיר עם צדה המערבי ומייצר רחוב חדש, שנפרש מעל הבינוי תחתיו – לדרום ולצפון – וחובר לתחנת הרכבת ותחנת האוטובוסים המרכזית. המעבר מכיל מרחבים ציבוריים חדשים, צמחייה ובינוי בעל זיקה ציבורית מסחרית לשימוש יומיומי לרווחת התושבים.

את סוגיית ההצפות הפרויקט מציע לפתור באמצעות שלוש פעולות שונות; יצירת מרחבי הצפה יזומים, תכנון הבנייה עם חזיתות משופעות, וכן יצירת ״עמודי מים״ יעודיים כנקודות להכלת מים הנקווים על גבי הבינוי החדש וניתובם לחלחול באדמה. הפרויקט אף מציע לעבות את הרקמה התעסוקתית בעיר על ידי הוספת שטחי תעסוקה ותעשייה במפלס הרחוב הקיים, ולצד הפתרונות המוצעים חותר להוות מנוף לפיתוח תשתיתי, כלכלי, חברתי וקהילתי בעיר.

ארטיום יונוסוב ותור אלטרס

ארטיום יונוסוב ותור אלטרס


אלטרנתיבות / וליאל טליה ברוכי ואור ואקנין

בשנים האחרונות חווה העיר נתיבות מהפכה ושינוי תדמית; פרוגרמות עירוניות מרכזיות מעתיקות את מקומן לשולי העיר (מרכזי ביג) והשכונות הוותיקות חוות הזנחה, דעיכה והתנוונות. הפרויקט מציע פרשנות חדשה להתחדשות עירונית וכמקרה בוחן בוחר בשכונה שנפגעה קשות מהמהלך – שכונת ״ברית כהונה״, שהינה שכונת השיכונים הראשונה של העיר הממוקמת בכניסה אליה.

הצעת התכנון חותרת להשיב את פרוגרמות המסחר, התרבות והתעשייה לתוך השכונה באמצעות יצירת אינטראקציה בין תושביה לבין תעשייה, וליצור כך אייקון רב תועלת במרחב העירוני. הפרויקט מכוון לשילוב התעשייה הרביעית, שבהיותה תעשייה נקייה ושקטה היא בעלת פוטנציאל להשתלב כחלק ממרחב השכונה, להיטמע במרקמה, ובכלל זה תוך שילוב פונקציות ציבוריות, בתי מלאכה, סדנאות לתושבים וכיו״ב, שפעילותם נגזרת מתמת התעשייה. הפרויקט אף מציע ליצור חזית חדשה לעיר ולשכונה הותיקה שבפתחה, שכיום גובלת בכביש ראשי באר שבע אשקלון.

ההצעה היא שילוב ״תל ירוק״ – תל מלאכותי שממוקם מעל מחסני מרלו״ג קיימים הממוקמים בשולי הכביש. כך, המחסנים הפונים אל הכביש מייצרים חזית קשיחה כלפיו, כשנופו הירוק של התל, המכיל תעשייה, מסחר ותרבות פונה לכיוון השכונה, ובה בעת נראה כיציר טבע שמוסיף לנוף המקומי.

וליאל טליה ברוכי ואור ואקנין

וליאל טליה ברוכי ואור ואקנין


birds

העיר והים / עמית חן

הפרויקט מתייחס למרחב התפר התעשייתי־ימי המפריד את קו המים בחיפה משכונות העיר התחתית, שמאז הקמת הנמל בשנות השלושים של המאה הקודמת נעדרות גישה ישירה לים. גם היום,לאחר שמיקום הנמל הועתק לצדו המזרחי של המפרץ, רציפיו הצרים והמיושנים משמשים כמגרשי חניה וכאזורי פריקת סחורות ומהווים מחסומים שאינם מאפשרים גישה לקו המים.

מחסומים אלה דורשים התערבות קריטית ומתבקשת לגישה תכנונית חדשה; הן כזו שהינה רלוונטית לעיר נמל רב גונית כמו חיפה, והן ליצירת מוקד משיכה אורבאני שיאפיין מחדש את שער הכניסה הימית לעיר, המשמש למעבר נוסעם ולהעברת מטען כאחד.

במסגרת הפרויקט נחקרו טיפולוגיות קיימות באזור מתוך כוונה להשתלב עימן, ובתוך כך הוא מציע להשמיש את מבנה ממגורות דגון ההיסטורי, ״ורותם״ אותו לשמש כפרוגראמה; כשער כניסה ימי לעיר התחתית של חיפה (טרמינל נוסעים ימי), כמו גם כחלק ממעבר ציבורי פתוח בינו לבין קו המים החסום. התכנון החדש שם דגש על שילוב פרוגראמות רלוונטיות, מזמינות וקהילתיות, לרבות שימוש רב בצמחייה ירוקה, מרחבי שוטטות מסקרנים ויצירת חיבור פיזי בין רחובות העיר התחתית וקו המים.

עמית חן


ארץ נוי אביונה / אריאל שר ואלונה קוש

בקעת הירדן היא סיטואציה נופית מרתקת, שלאורך ההיסטוריה היוותה פוטנציאל התיישבותי, כשמהלכים פוליטיים ושינויים כלכליים הכתיבו את סדר היום המרחבי בה והפכו אותה לאזור ספר טעון. כיום, הבקעה רצופה התיישבויות החקלאיות המתפקדות כפסי ייצור מנותקים זה מזה, שהמשותף לכולן הוא התלות הכלכלית בערים הגדולות.

הפרויקט בוחן כיצד אפשר ליצור עצמאות כלכלית להתיישבויות אלה על ידי ניצול שני המשאבים המקומיים המשמעותיים של האזור – המים והתמר. הבקעה היא בית גידול אופטימאלי לתמר, אך בה בעת הוא זקוק לכמות גדולה של מים, ובדינמיקה הכלכלית־חברתית בבקעת הירדן, מים הם מקור ליחסי כוח. התכנון המוצע מתמקד בהתיישבות הקולקטיבית הקטנה ביותר – הכפר ג׳יפתליק, שהינו היישוב הפלסטיני הגדול ביותר השוכן בשטחי C. המקום נמצא הרחק מחוץ לאינטרס של מוסדות התכנון, ולכן לפיתוח תשתית המבוססת על המשאבים המקומיים יש חשיבות רבה. העבודה מציעה מערכת חדשה לניהול מי נגר, שתתרום להגדלת התפוקה של התמר, תיצור אפשרויות תעסוקה חדשות ותמשוך תיירות, כשהתכלית היא להפוך את הבקעה מחצר אחורית לציר מרכזי ומשגשג.

אריאל שר ואלונה קוש

אריאל שר ואלונה קוש

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden