כל מה שחשוב ויפה
רותם רוזנבוים בגלריה מאיה. צילומים: עבודות - עמי ארליך; הצבה - קאמילה מגאלי מס
רותם רוזנבוים בגלריה מאיה. צילומים: עבודות - עמי ארליך; הצבה - קאמילה מגאלי מס

רותם רוזנבוים: הקורונה, המלחמה בעזה, הדרמות הפוליטיות. זו האווירה שחדרה לתערוכה

שמה של תערוכת היחיד של רותם רוזנבוים לקוח מנבואת חורבן שמופיעה בספר עמוס. ״הוא נולד ממפגש עם אחת העבודות המרכזיות בתערוכה, סצנה מוגזמת של אסונות. והוא היה נראה לי מתאים לזמנים שאנחנו חיים בהם״

יובל: הי רותם, מה קורה? ומזל טוב על התערוכה החדשה!

רותם: תודה רבה

יובל: אז מה שלומך עכשיו שהתערוכה נפתחה?

רותם: הרגשה טובה. משמחת. עברנו, האוצר דוד פרנקל ואני, תקופה יחסית אינטנסיבית של עבודה על התערוכה ועל הקטלוג שמתלווה אליה. כיף לראות את הכל עומד ומודפס אחרי החודשיים האחרונים

יובל: אכן. ובוא נתחיל משם התערוכה: כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש. אני מבין שלא מצאת משהו קצר יותר…

רותם: כן… השם ארוך. הגזמה שמותחת את הקונספט של שם לתערוכה עד הקצה וקצת מעבר. זה ציטוט מספר עמוס, חלק מנבואת חורבן. הוא נולד ממפגש עם אחת העבודות המרכזיות בתערוכה שמתוארת בו סצנה מוגזמת של אסונות. והוא היה נראה לי מתאים לזמנים שאנחנו חיים בהם ולווייב הכללי העמוס של התערוכה

יובל: ומאיפה אתה מכיר את הציטוט? איפה נתקלת בו?

רותם: האמת שמישהו שראה את הציור בשלב מוקדם הפנה אותי אליו. התחברתי לממד הנבואי, להגזמה, לתיאור הציורי. השם הוא כמעט עבודה בפני עצמה

ניתוח קר של המציאות

ניתוח קר של המציאות

השקרן

השקרן

בגלל הראש כל הגוף סובל

בגלל הראש כל הגוף סובל

הצייר (לינץ׳)

הצייר (לינץ׳)

לא חי לא מת

לא חי לא מת

יובל: הוא לגמרי שם של עבודה… אז ספר קצת על התערוכה באופן כללי, מה אתה מציג, ואז נצלול לאותו ציור גדול ממדים שנמצא במרכז התערוכה ושנתן את ההשראה לשם התערוכה

רותם: זו התערוכה השנייה שלי בגלריה מאיה. בתערוכה הקודמת, בסוף 2019, רגע לפני הקורונה, הצגתי רישומים דיגיטליים בחלל הקטן של הגלריה. בתערוכה הזו אני מציג ציורים מהשנים האחרונות. חלק מרכזי מהם צוירו בשנה וחצי של הקורונה, המלחמה בעזה וכל הדרמות הפוליטיות מסביב. זו האווירה שגם חדרה לתערוכה

יובל: כן. דוד האוצר כותב בתחילת טקסט התערוכה ש״הציור של רוזנבוים מלהטט, ילדי ופרוע, אלים ומטריד״, וכשהסתובבתי בגלריה ועמדתי מול העבודות היה שם שילוב של משהו פתייני ומשהו מטריד. המון צבע, המון פרטים, גם בעבודות הקטנות יותר. אולי תספר קצת על תהליך העבודה, וגם העל הציור הגדול ההוא?

רותם: אין לי תהליך מאוד מסודר של עבודה. אני עובד הרבה פעמים עם צילומים ודימויים  שאני מוצא בהם איזה טריגר או רעיון שמעניין אותי, ומשם ממשיך לבנות את הסצנה והציור. אני עובד בצורה אינטואיטיבית בדרך כלל, עד שנבנה משהו שמספיק מעניין אותי.

בדרך כלל יוצאות עבודות עמוסות בפרטים וסיפורים וצבע ורעיונות. סוג של הצפה. זה חלק מהחוויה שלי בעולם וזה גם האופן שבו אני בדרך כלל יוצר.

הציור הגדול שנקרא ״ניתוח קר של המציאות״, הוא איזה ניסיון לתאר מצב מוגזם עד גיחוך של אוסף אסונות שמתרגשות בבת אחת והופכת כבר לבדיחה ססגונית. זה הציור האחרון שציירתי לקראת התערוכה, והיה חשוב לי שהוא יהיה מוגזם מכל בחינה בגודל בצבע ובתוכן

רותם רוזנבוים. צילום: דוד פרנקל

רותם רוזנבוים. צילום: דוד פרנקל

birds

יובל: היה גם נראה לי שיש שם (ובעבודות אחרות בתערוכה) ציטוטים או השפעות או איך שלא נקרא לזה מכל מיני רפרנסים וסגנונות מתולדות האמנות, אני צודק?

רותם: כן. יש לדוגמה עבודה שמתייחסת לסרט של פול מקארתי מ־1995 שנקרא ״הצייר״. הסרט מתאר איזו דמות נלעגת וגרוטסקית של צייר בסטודיו. בעבודה אחרת יש גולגולת ורודה שמתכתבת עם ציור השגרירים של הולביין הבן. ויש עוד כל מיני דברים קצת יותר פרומים. בדרך כלל זה לא דברים שאני בא איתם לעבודה, הם צצים תוך כדי תהליך עבודה על הציור ואם זה מתאים לי אני מדגיש ומבליט אותם. או להפך, מעלים אותם

יובל: ואני חייב גם לשאול מה העניין שלך עם חלקי גוף: עיניים, רגליים, ידיים ועוד

רותם: כמעט אין לי עבודות שלא מופיעות בהן דמויות אנושיות. הן כמעט תמיד הגיבורים של העבודות שלי. מצד שני גם את זה אני מנסה למתוח. לפרק, לשבש לעוות. לשחק אם זה בתוך הציור עד לאיזו נקודת פירוק, שיוצרת צירופים ומשמעויות חדשות

יובל: אז העומס והדחיסות והשיבוש והעיוות מצד אחד, ובכל זאת הניסיון לשמור על אנושיות מצד שני, זו החוויה הקיומית שלך? שאתה רוצה להעביר למבקרים? 

רותם: יש מצב… מאוד חשוב לי לעורר מנעד רחב של רגשות ומחשבות. שדברים יהיו גם מטרידים וקודרים, גם בוטים וגם רכים, וגם מצחיקים וססגוניים. קורה לי לפעמים שמאותה העבודה מישהו הזדעזע ומישהו אחר נורא צחק. זה מצב שאני שמח שקורה. שהדברים הם לא מספיק ברורים והצופה צריך לגבש עמדה משלו על מה שהוא מתבונן בו

יובל: אני יכול לקרות את זה קורה. זה משהו שתמיד היה לך? עוד מהלימודים? וכשאתה מסתכל על הדרך שעשית מהמדרשה ועד היום, איפה אתה רואה את התערוכה ברצף הזה, איפה היא ממשיכה את הדרך ואיפה יש בה איזו התפתחות או משהו חדש או אחר?

רותם: זה משהו שהגעתי איתו כבר ללימודים, אני חושב. הגעתי למדרשה בגיל יחסית מאוחר כצייר די פעיל. מבחינת התכנים והשפה הם שם כל הזמן, אלו דברים שמגיעים אצלי ממקום פנימי. הם כן משתכללים ומתפתחים כל הזמן יחד עם החיים… דברים שקורים לי בחיים כמו הורות ובריאות מגיעים, אני חושב, גם לעבודות באיזשהו אופן

יובל: כן, נראה לי שזה משהו אינהרנטי, שלא יכול שלא לקרות. מה עוד? משהו חשוב להגיד שלא אמרת לפני שנפרדים?

רותם: האמת שלא. היה נעים מאוד לשוחח ומי שקורא מוזמן לתערוכה במאיה. היא תציג עד 27.11


רותם רוזנבוים | כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש‎
אוצר: דוד פרנקל
גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב
נעילה: 27.11

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden