כל מה שחשוב ויפה
דניאל שושן. צילום: מ"ל
דניאל שושן. צילום: מ"ל

תערוכות חדשות בבית האמנים תל אביב // פתיחה: 14.4

פורטפוליו Promotion: תערוכות חדשות בבית האמנים תל אביב לזהבה לופו, גילית לוין רונן, ליאורה (קלעי) פולצ׳ק, חיים ברנשטיין, איתן לוי, דניאל שושן, שמאי רן

זהבה לופו / מסע של יצירה

אוצר : אריה ברקוביץ 

עבודותיה של זהבה לופו מזמינות את הצופה למסע פנימי עשיר בצבעוניות, טקסטורות וקומפוזיציות מופשטות. האמנית יוצאת למסע חיפוש שמוביל אותה לצורות וכתמים חדשים, מארג מוזיקלי רב שכבתי שנשען על מתח בין הסמוי לנגלה, בין סערת רגשות לצלילים הרמוניים.

לופו מציירת בשמן על בדים בפורמטים שונים, חלקם גדולי ממדים וחלקם בינוניים. היא משלבת בין כתמיות קצבית, משיכות מכחול רחבות וקווי רישום דקים, כמו גם הדבקת דפי תווים והנחת צבע זהב בוהק כחלק מהקומפוזיציה העשירה. לצד כל אלה אפשר לזהות מודעות לפורמט, לקומפוזיציה ולדימויים מעולם המוסיקה. לופו מפתחת שפה אישית בשדה המופשט המקומי. החשיבה המופשטת שלה ניכרת בציוריה דרך ההתייחסות למשטח הציורי, מגוון הטקסטורות ומשיכות המכחול – שיחד יוצרים מארג רב שכבתי שמאפשר אין סוף אסוציאציות חזותיות.

זהבה לופו. צילום: רן ארדה

זהבה לופו. צילום: רן ארדה


גילית לוין רונן / דרך השבר

אוצרת: שלי ליבוביץ קלאורה

שלי לוין רונן מציגה מיצב הכולל עבודת וידיאו־פרפורמנס, שבמרכזה עומדת פעולת ניפוץ של כלי פורצלן עגול ומושלם מעשה ידיה. ריסוק הכלי לרסיסים ניצב מול רעיון האוביקט השלם השברירי, העדין, היחיד. הדחף ההרסני והניפוץ המכוון, מפרקים את השלם היפה והנעים ומציעים השתהות בשלב ההתפרקות.

גרעין התערוכה מצוי בשבירה ובשהייה במצב של פירוק, בדקונסטרוקציה, באי־בנייה. בנוסף כולל המיצב אוביקטים עשויים פורצלן, דמויי ראש וללא תווים. זו הצצה להתנסות באבדן השליטה המוחלטת אל עבר מחוזות ניסיוניים, מסקרנים, מלהיבים ומפחידים גם יחד.


ליאורה (קלעי) פולצ׳ק / על פי תהום

ליאורה (קלעי) פולצ׳ק מסמנת בציוריה ביקורת נוקבת על החברה האנושית שעוצמת את עיניה ומתכחשת לתרחישים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים, פוליטיים ואנושיים שעלולים להלום בנו. התערוכה היא מעין מסע אל חוסר הוודאות. היא חושפת הרהורים של סימני סכנה קיומית וחיים בעולם שברירי.

עולם הדימויים של פולצ׳ק נוגע הן בפן האישי והן בפן הגלובלי. היא רומזת בציוריה על הסכנה הגלומה בהתעלמות האנושית מזיהום כדור הארץ, השינויים הדמוגרפיים, גלי ההגירה האנושית הכפויה, משברים הומניטריים, נשים שקולן דמם תחת כוחות פונדמנטליסטיים ועוד. ציוריה נועדו לגרום לצופה אי נוחות ותחושה לפיה אנחנו לא באמת שולטים בעניינים ולא באמת מוגנים. עבודותיה נעות בין מרחבים של ערכי הציור הריאליסטי לבין המופשט והאקספרסיבי.

ליאורה קלעי פולצ'ק. צילום: מ"ל

ליאורה קלעי פולצ׳ק. צילום: מ״ל


birds

חיים ברנשטיין / 73XX

טקסט: ד״ר יגאל משיח

חיים ברנשטיין מצייר לרוב בחצי חיוך ולעתים גם בכעס מאופק, לעולם לא בזעקה דרמטית. האיפוק הוא כוחו של רפרטואר רחב ומגוון, יבול מרשים של עשרות שנות יצירה, ספוגה באוריינות אמנותית, שאינה מחביאה את חובה לגדולים. זו אוריינות בשלה שמתכתבת לעתים עם המוכר, עם מורשת הציור, לא כהדרן, אלא כדי לעשות את ההיפך בחיוך מהתל.

יש משהו לא נכון, במכוון, במיקומן של הדמויות בעבודות במרחב. הייצוג הפיגורטיבי מעוות. מוטיב השלד בדמויות כאילו נועד לחלל את היופי, את ליטוף הצבע. את המוטיב הזה מצאתי בהרבה מעבודותיו של ברנשטיין. דמות האדם כמו נגזרה מאיזה סיוט ומקלקלת הרמוניה צבעונית שהייתה יכולה להתקיים בלעדיו. ״אתה יודע״, אמר לי פעם חיים במהלך שיחה על עבודותיו, ״נראה לי שמעולם לא התגברתי על מלחמת יום כיפור. שיש בי משהו מהלם קרב״. אולי, מבלי משים, הצביע על המקור. זיהה בפני את נפש המכחול.


איתן לוי / נוף־אישה

אוצר: אריה ברקוביץ

אנחנו חיים בעולם שמתאפיין באלימות: האלימות של המגיפה, האלימות של שינוי האקלים, האלימות של תסיסה אזרחית ופוליטית, שכוללת את האלימות שבהקמת חומות. אלימות של גזענות מערכתית, אלימות משטרתית והסירוב לגנות את אלו האחראים. הדבר החשוב ביותר כיום הוא לא לשכוח את העבר, אלא לעבוד עם העבר. אנו מצויים בתקופה שבני האדם החיים כאן היום אינם מעריכים יסודות של קיום הדדי שנרקמו כאן ונפרמו כאן במשך תקופות חיים ממושכות.

ביום־יום נוהגים ללא כל זכר למה שנבנה כאן בהתנהגות בין בני אדם. בתקופות הקשות של הקמת החברה. כשנדרש קורבן כבד מכל אדם לטובת הקמתה של חברה עצמאית כאן. עובדת קיום זאת מנוצלת באכזריות שלטונית המתעלמת מזכויות האזרח ומחובותיה כלפיו. הזילות בחיי אדם וכבודו מצד השלטון יוצר כעס וכאב, אכזבה וחידלון אל מול השילטון, מכאן הם מופנים להתנהגות אלימה בין אדם לאדם.

איתן לוי. צילום: מ"ל

איתן לוי. צילום: מ״ל


בית האמנים תל אביב
אלחריזי 9
עוד מציגים: דניאל שושן / פִּתְחוֹ (אוצרת: מרב ירושלמי) ושמאי רן / זמן פרעות (אוצרת: אילנה כרמלי לנר).
פתיחה: 14.4; נעילה 14.5

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden