כל מה שחשוב ויפה
כליל ווקסלר, בין הזמנים. צילומים: מ״ל
כליל ווקסלר, בין הזמנים. צילומים: מ״ל

בית האמנים ירושלים: תערוכות ספטמבר-נובמבר 2022 

פורטפוליו Promotion: תערוכות חדשות לרחל רבינוביץ, נטשה קוזנצובה ומאי אלימלך; תערוכה משותפת לשרה קוטלר, ג׳ודית אניס וכליל ווקסלר בבית האמנים ירושלים

חברות חדשות 2022 // ג׳ודית אניס, כליל ווקסלר, שרה קוטלר

אוצרת: רווית הררי

כחלק ממסורת ארוכת שנים, בית האמנים ממשיך לקבל בכל שנה חברים חדשים לאגודת אמני ירושלים, ובכך פותח את עונת התערוכות השנתית. השנה הצטרפו שלוש חברות חדשות: שרה קוטלר, ג׳ודית אניס וכליל ווקסלר. כל אחת מהן התחנכה על ברכיה של תרבות אחרת וינקה שפת אם שונה. אולי בשל כך, על אף ששלושתן יוצרות בעיקר במדיום הציור והרישום, הן מתאפיינות בשפה ציורית ובפרקטיקות אמנותיות שונות בתכלית זו מזו.

שרה קוטלר מציירת ציורי שמן גדולים, עורמת על הבד שכבות של צבע ושל דמויות אנושיות המותכות זו בזו באנרגיה מתפרצת או במה שנדמה כסערת רגשות, ומייצרת כאוס אנושי הנע בין תשוקה לאלימות ובין דמיון למציאות; ג׳ודית אניס היא ציירת ורשמת המתרכזת בשנים האחרונות במחקר על תנועת הגוף האנושי ועל האופן שבו הוא משקף מערכות יחסים. סדרת העבודות המוצגת בתערוכה מבוססת על רישומים מהירים של שתי רקדניות – אם ובת – לקראת מופע מחול משותף.

כליל ווקסלר מעמתת בעבודותיה בין העיר לכפר ובין הטבע למרחב האורבני, ועוסקת בהשתנותה של החברה החקלאית בישראל ובהתפרקותה מן המיתוסים שנקשרו בה. שדות המושב שכיכבו בנופי ילדותה מוחכרים לגורמי חוץ, המבנים החקלאיים ננטשו. בסדרה של ציורי שמן על עץ וברישומי פחם היא יוצרת הכלאות סוריאליסטיות וטורדות מנוחה בין דימויים של טקסי חג השבועות במושב לבין נופים עירוניים.

מפגש גלריה: שלישי, 25.10 בשעה 17:00

שרה קוטלר, תנועה

שרה קוטלר, תנועה

ג׳ודית אניס, דואט

ג׳ודית אניס, דואט


עֵרוּת לילה // רחל רבינוביץ

תערוכה לזוכת הפרס לציור על שם אסנת מוזס לאמן צעיר לשנת 2022
אוצרת מלווה: סאלי הפטל נוה

בנימוקיהם להענקת הפרס כתבו חברי וחברות ועדת השיפוט (אתי יעקובי, אלי פטל, איל ששון): ״ציוריה של רחל רבינוביץ פועלים את פעולתם על הצופה במגוון רחב של היבטים: פיזיים, רגשיים ואינטלקטואליים. במבט ראשון נראה שזהו ציור מעודכן, המותח קו בין סימבוליזם לסוריאליזם, ובאמצעותם מעלה תכנים מן המסורת היהודית ומעולם הטבע החיצוני, הנחקר.

״אך התחושה העיקרית העולה מציוריה היא של עולם אישי, פנטסטי, לעתים מורבידי, המבקש לבחון את משך ההתבוננות ואת אופייה הדינמי של העין במעבר מכלל לפרט ומפרט לפרט כמסע רווי התרחשויות. חוויה זו מייצרת אינטימיות עתירת גילויים בין הצופה לבין הציור. בין חומר לאפלה, בין היש לנעדר, מגלה העין ציור רענן ובוטח, שמזמן מסע, הנע בין הכללי לפרטני ובין התרבותי לטבעי״.

טקס הענקת הפרס ייערך ב־30.10. מפגש גלריה: שלישי, 18.10 בשעה 17:00

רחל רבינוביץ, ללא כותרת. צילום: יגאל פרדו

רחל רבינוביץ, ללא כותרת. צילום: יגאל פרדו


birds

 מציאות מרובה // נטשה קוזנצובה

אוצרת: נאוה ט. ברזני

דחיסת המרחב והזמן הממשיים לממדים מקוונים ובו־זמניים, מאפשרת לנו להימצא בכל המקומות והעיתים בלא שנימצא בהם באמת. מצד אחד מתקיים עולם ליניארי איטי, ומצד אחר פעיל עולם אינסופי, מרושת ומתעדכן, הנטמע בגבולות גופנו ותודעתנו. ציוריה של נטשה קוזנצובה מחדדים את האופן, שבו מציאות ממשית הופכת למעין תפאורה לחיי האינסוף במציאות מדומה. צירי הרחובות והמרחבים הציבוריים הניבטים מעבודותיה, מדמים את העולם הישן, ובמקביל – את האפקטים של הנוף הדיגיטלי.

במציאות המרובה המיוצגת בתערוכה נפערות מובלעות אינטימיות־וירטואליות המטשטשות גבולות דיכוטומיים בין זמן ומרחב פרטיים לאלה הפומביים. זירת המרחב הגיאוגרפי מוחלפת בממשק מסך אינטימי ומשוטח, מסך אחד לכל אחת ולכל אחד. מציאות תלת־ממדית, המבחינה בין קרוב לרחוק ובין מוקדם למאוחר, נדחסת לשלוחות דו־ממדיות, המשקפות מציאות. המרחק מומר במהירות, והאירועים קרבים במיידיות ובמוחשיות ויוצרים היפר־מציאות, בעוד הקִרבה הפיזית ניתקת, חדלה ממפגש, מאבדת מגע, עוברת השטחה.

מפגש גלריה: שבת, 1.10 בשעה 12:00

נטשה קוזנצובה, מציאות מרובה

נטשה קוזנצובה, מציאות מרובה


הנסיכה (תערוכה בסדרת נדבך 23) // מאי אלימלך

אוצר: ניר עברון

בשנים 1973-1975 יצר האמן ההולנדי באס יאן אדר (Ader) סדרת עבודות, שכותרתה In Search of the Miraculous (בחיפוש אחר המופלא), ובהן העמיד את עצמו ואת גופו כמושא חקירה, תוך שהוא בוחן מתחים בין שליטה להרפיה. סופו שהפך לאגדה כשנבלע בים, שעה שניסה לחצות לבדו את האוקיינוס האטלנטי בסירת מפרש בדרך לפתיחת תערוכה מעבודותיו באירופה.

כמעט 50 שנה מאוחר יותר, מאי אלימלך מחפשת אהבה ותרה אחר בן זוג רציני לקשר משמעותי. היא מפיקה תכנית ריאליטי בהשראת תכנית הטלוויזיה ״קחי אותי שרון״, בה היא בתפקיד הגיבורה שקבוצת רווקים מתחרים על לִבה. הפורמט מוכר ושחוק, אך בשלב זה נסוגה היוצרת לאחור ומתמקמת בתפקיד הגיבורה, כשהיא מניחה לפורמט לנהל את העבודה. זהו מהלך באס יאן אדרי מובהק, רגע של נפילה בהילוך איטי, ללא יכולת לשלוט בסיטואציה. האם זהו תרגיל נרקיסיסטי או ניסיון אותנטי לרתום חיפוש אהבה למטרת הפקת עבודת אמנות חדשה?

מפגשי גלריה: שבת, 17.9 בשעה 12:00, במסגרת פסטיבל מנופים; שבת, 12.11 בשעה 12:00


בית האמנים ירושלים
שמואל הנגיד 12, ירושלים.
נעילה: שבת 12.11.22 בשעה 14:00

מאי אלימלך, הנסיכה

מאי אלימלך, הנסיכה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden