כל מה שחשוב ויפה
יוסף קריספל במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
יוסף קריספל במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן

הרשימה המשותפת // 22.9.22

יוסף קריספל ותאה טופאיץ׳ במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן; לאה ניקל בתערוכה משותפת לגלריות גבעון, הלובי ופרטר; זויה צ׳רקסקי, גסטון צבי איצקוביץ ותערוכה קבוצתית בגלריית המדרשה; שיעורים חיים בגלריה עזריאלי; תערוכת התרמה לעמותת מגרש ביתי במרכז תאו

יוסף קריספל ותאה טופאיץ׳ במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן

במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ייפתחו בשבת (24.9) שתי תערוכות. הראשונה, ״שנות נייר: ניירות 1999-2022״ (אוצרת: סמדר קרן), תערוכת יחיד ליוסף קריספל שבה יוצגו עבודות נייר שלו מתקופה של למעלה מ־20 שנה, גוף עבודה טעון הכולל ייצוגים נבחרים מכ־30 סדרות ומעל ל־700 עבודות: רישומים, הדפסים וקולאז׳ים, עבודות על גבי ניירות, תצלומים, רפרודוקציות, מתווים, כריכות וספרים, בטכניקות של רישום, ציור, ריסוס, התזה, טפטוף, הכפלה, קריעה והדבקה.

התערוכה השנייה, ״חשיכה ולא עוד״, תערוכת יחיד לבמאית הקולנוע והתיאטרון הקרואטית תאה טופאיץ׳ (אוצרת: לאה אביר). בתערוכה מוצג סרטה הראשון באורך מלא כחלק מתערוכה מוזיאלית. טופאיץ׳ עוקבת בעבודותיה אחר אסטרטגיות של דיכוי ומציגה אותן מחדש כמראות. היא יוצרת מצבים, עימותים שמבוססים על משך ועל מתח ונשברים רק באמצעות הומור או כאב. העבודות שלה מצריכות כניסה לאפלת הפוליטיקה של הזוועות ומזמינות אותנו להצטרף, להיות עדות ולהתוודות.

יוסף קריספל, משה בתיבה, מתוך הסדרה הסמכה

יוסף קריספל, משה בתיבה, מתוך הסדרה הסמכה

יוסף קריספל, מתוך הסדרה ארבעה ירחים

יוסף קריספל, מתוך הסדרה ארבעה ירחים

תאה טופאיץ׳, מתוך הסרט חשיכה ולא עוד. צילומים: ז׳אן קונה

תאה טופאיץ׳, מתוך הסרט חשיכה ולא עוד. צילומים: ז׳אן קונה


לאה ניקל בתערוכה משותפת לגלריות גבעון, הלובי ופרטר

שיתוף פעולה יוצא דופן בין שלושה חללי תצוגה בלב תל אביב – תערוכה של לאה ניקל תפתח הערב (22.9) במקביל בגלריה גבעון לאמנות, הלובי מקום לאמנות וחלל הפרויקטים פרטר. ניקל היא מהנציגים המובהקים של הדור השני של ציירי המופשט, שכונו גם בשם ״אקספרסיוניסטים מופשטים״. כל חלל תצוגה מתמקד בחומריות שונה: בדים בגבעון, צבעי מים בלובי, ועבודות נייר ומחברות בפרטר.

ציוריה של ניקל מתאפיינים בצבעוניות, חיוניות וספונטניות. היסודות העיקריים ביצירתה הם הצבע והחומריות והם שיצרו את כתב ידה הייחודי. ניקל משתמשת בטכניקות רבות ומגוונות: מכחול, שפשוף, חריטה, ציור באצבעות, טפטוף וקולאז׳. היא זוכת פרס ישראל לציור לשנת 1985, הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים בכל רחבי הארץ ובערים הגדולות בעולם ויצגה את ישראל בשנת 1964 בביאנלה בוונציה. כל תערוכה נאצרה בנפרד אבל תוך כדי שיחה בין השותפים, ועם משפחתה של ניקל.

לאה ניקל. צילומים: יואב חנן

לאה ניקל. צילומים: יואב חנן


זויה צ׳רקסקי, גסטון צבי איצקוביץ ותערוכה קבוצתית בגלריה המדרשה

בגלריה המדרשה בתל אביב מוצגות שלוש תערוכות חדשות: הראשונה, ״הלוויה של פטריסיה נאדי״ – תערוכת יחיד לזויה צ׳רקסקי (אוצר: אבי לובין), שמתארת שלושה ממסעותיה של צ׳רקסקי לניגריה, מולדתו של בן זוגה. היא מציירת את בני המשפחה, את הכפר שבו הם חיים, את התרבות המקומית העכשווית, וגם חוזרת בציוריה לביאפרה – מלחמת האזרחים שהתרחשה שם בסוף שנות ה־60 ושהשפעתה ניכרת שם עד היום.

התערוכה  השנייה, ״מפה שונה לגמרי של הארץ״ – תערוכת יחיד לגסטון צבי איצקוביץ (אוצר: אבי לובין). נקודת המוצא של התערוכה היא סדרה של בולים שהחזית העממית לשחרור פלסטין הוציאה לאור בתחילת שנות ה־70. לצד הדפסות גדולות של הבולים, ושני תצלומים שצילם בבית לחם (קבר רחל) ובירושלים (שכונת הר הזיתים), איצקוביץ מציג ״מעטפות יום הראשון״ מטעם ישראל שיצאו בשטחים ב־1967 ובולים פלסטינים מתקופות שונות. באמצעות כל אלה הוא מציג תמונה רב־שכבתית של המאבקים החזותיים על הנוף, על הגבולות ועל ההיסטוריה של ישראל/פלסטין.

השלישית, ״בקצה השמיים״ – תערוכה קבוצתית (אוצרת: תמר רודד שבתאי) שעוסקת בשאלות על רוח המקום. התערוכה נוצרה במקור לפני חצי שנה עבור הגלריה לאמנות במכללת ספיר, ולאחר שננעלה בטרם עת, עברה בווריאציה מעט שונה לתל אביב. המעבר הגיאוגרפי מעמיד באור שונה את העיסוק של התערוכה ברוח המקום במקומות המרוחקים מהמרכז הפיזי או המנטלי ויוצר מפגש מחודש עם רוחות נוספות – רוח הקודש, רוח הזמן והרוח הנושבת מחוץ לכותלי הגלריה.

זויה צ׳רקסקי / גלריה רוזנפלד

זויה צ׳רקסקי / גלריה רוזנפלד

רותם מנור

רותם מנור


birds

שיעורים חיים בגלריה עזריאלי

בגלריה עזריאלי של המכללה האקדמית הדסה בירושלים מוצגת ״שיעורים חיים״, תערוכה קבוצתית (אוצרות: רוני רביב וטלי קיים) שאוספת יוצרות.ים מתחומים שונים החוקרים.ות את הקשר ההדוק בין אמנות לתהליכי למידה והוראה, ובין היווצרות ידע לנוכחותו בפעולה האמנותית. בשונה מתערוכה סטטית מבוססת אוביקטים, התערוכה מציעה את השיעור כיצירה ומעצבת את הגלריה כמרחב לימוד פתוח ודינמי, אקדמיה ליצירה הפועלת מתוך מכללה אקדמית שבה כל לומד משאיר את חותמו.

דימויים מצולמים הופכים למשחק גופני, השפה הוויזואלית של הרחוב משמשת ככלי פיסולי, חלומות הופכים למאגר דימויים פורה, קללות ועלבונות אותם אנו סוחבים עוברים טרנספורמציה ומשתחררים אל המצע הרך באמצעות פעולת הליבוד ועוד.

אלמה מכנס קז בתערוכה שיעורים חיים, גלריה עזריאלי

אלמה מכנס קז בתערוכה שיעורים חיים, גלריה עזריאלי

יואנה בליקמן, Foto Fight

יואנה בליקמן, Foto Fight

סטודיו גע. צילום: תומר פרוכטר

סטודיו גע. צילום: תומר פרוכטר


תערוכת התרמה לעמותת מגרש ביתי במרכז תאו

במרכז תאו בהרצליה תתקיים היום (22.9) תערוכת מכירה לקראת ראש השנה, שבה יימכרו יצירות אמנות שהכנסותיהן יופנו לתמיכה בפעילות עמותת מגרש ביתי – עמותה המסייעת לרווחת חסרי וחסרות הבית. בתערוכת המכירה ישתתפו ויציעו למכירה את עבודותיהם.ן האמנים.ות ישי חוג׳סטה, שי אזולאי, רוני אלמגור, דניאל אוקסנברג, מתן בן כנען וחני כהן זדה.

מתן בן כנען. צילומים: עומר שני בן־שחר

מתן בן כנען. צילומים: עומר שני בן־שחר

חני כהן זאדה

חני כהן זאדה

שי אזולאי

שי אזולאי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden