מעוצבת על פי פעולות היומיום: המהפך של Freespace Architecture לדירת פנטהאוז צפונית

דירת הפנטהאוז באזור חיפה נרכשה במסגרת תכנית מחיר למשתכן, שאינה כוללת סעיף מקובל של שינויי דיירים – שתכליתו לדייק את התכנון בהתאמה לצרכים הספציפיים של הדיירים. ״הדירה הייתה אמנם גדולה, בת 140 מ״ר + מרפסת בת 110 מ״ר, אבל מדובר בדירת קבלן גנרית, שחלוקת החלל שלה לא תאמה את אורח חיי בעליה – משפחה צעירה עם ילדה. כדי להתאים את הדירה לצרכיהם היה צריך לבצע בה שינויים״, אומרת האדריכלית חן שמעוני־סירוטה, שחולקת עם האדריכל יונתן בן דוד סטודיו משותף לאדריכלות בשם Freespace Architecture, שבידיו הופקד פרויקט ביצוע השינויים.

״אנחנו משתדלים לא לדבר במונחים של מטראז׳, אלא רק במונחים של צרכים״, מוסיף בן דוד. ״דירה יכולה להיות גדולה אבל לא לשרת פונקציונלית את בעליה, ולחילופין היא יכולה להיות קטנה אבל מחולקת נכון בצורה שעונה על צרכי הדיירים״.

בתוך כך, פרוגרמה מפורטת היא המרכיב הראשוני שמכוון ומצמיח לשיטתם את הקונספט הרעיוני, וכך, לדבריהם, נהגו גם בדירת הפנטהאוז. ״פירקנו לגורמים את פעולות היומיום של הדיירים כדי לספק להן מענה מתאים. במקביל התייחסנו גם לעתיד, כדי לייצר גמישות שתאפשר לחלל להשתנות בהתאמה לצרכים שייוולדו עם הזמן, ובכלל זה לשינויים של דיירים אחרים במקרה שהדירה תימכר״.

התכנית המקורית של הדירה כללה סלון צר וארוך, פינת אוכל קטנה, מטבח סגור ומסדרון ארוך במיוחד, שהוביל לאזור הפרטי שבו נכללו ארבעה חדרים. ״חלל המסדרון היה לא מנוצל״, מספרת שמעוני־סירוטה, ״ובנוסף, פינת האוכל הקטנה והמטבח הסגור לא סיפקו לבני הזוג שאוהבים ומרבים לארח את התנאים הנוחים לעשות זאת״.

על בסיס זה התמקדה התכנית החדשה בעיקר בחלל הציבורי שבו אוחדו אזורי הסלון, המטבח ופינת האוכל לכדי מרחב אחד, פתוח ועשיר, שמתחיל בכניסה וזורם עד המסדרון המוביל לאזור הפרטי. באזור זה אוחד שטחם של שני חדרים ליצירת סוויטת הורים מרווחת, והתשתיות תוכננו במחשבה קדימה על מנת שבמידת הצורך אפשר יהיה להפריד אותם בלי להיגרר לשיפוץ מסיבי.

הרעיון שגיבשו שמעוני־סירוטה ובן דוד ביקש לייצר אינטראקציה מרחבית פיזית ואנושית כאחד: ליצור חלל מכיל, פתוח ומואר, שיאפשר ליהנות בכיף מסיטואציות של ביחד משפחתי וגם לארח בנוחות. האתגר, לדבריהם, היה לשוות למרחב הפתוח רצף ויזואלי, ובה בעת להגדיר בו אזורים אינטימיים. מימוש התכנון אמנם היה כרוך בהסרת חלק נכבד ממחיצות הפנים, אבל הם השתדלו לעבוד עם הקיים ולמקסם אותו כמה שרק אפשר, כדי להימנע מעלויות כבדות מדי.

הרעיון שגיבשו שמעוני־סירוטה ובן דוד ביקש לייצר אינטראקציה מרחבית פיזית ואנושית כאחד: ליצור חלל מכיל, פתוח ומואר, שיאפשר ליהנות בכיף מסיטואציות של ביחד משפחתי וגם לארח בנוחות

לריצוף המקורי שהיה בדירה ונותר בה – אריחי גרניט פורצלן אפורים 60X60 – צוותו חומרים טבעיים כעץ וברזל בעבודת מסגרות ופלטת צבעים חמימה ומעודנת כאחד. הרצף המבוקש מתקבל באמצעות צמצום חומרי מובחן החוזר על עצמו ומייצר זרימה קוהרנטית, והגדרת האזורים מתקבלת באמצעות נגרות מקורית, שנסמכה על הגדרות הפרוגרמה ותוכננה ייעודית כדרך למציאת פתרונות, ולא כערך בפני עצמו.

הכניסה לדירה חושפת מארג אסתטי מזמין, שקט ונעים לעין. לצד הדלת, בחלל הפתוח שנוצר עם הסרת הקירות, תוכנן אלמנט משמעותי בעבודת נגרות – קופסה לבנה, שמופעה הוא כשל קירות לכל דבר ועניין. רעיון הקופסה ומיקומה נגזרו ממיקום שירותי האורחים על ציר המסדרון כנתון שהיה בלתי ניתן לשינוי, והיא עוצבה כיחידה המכילה בתוכה שלל פונקציות.

הדופן הסמוכה לדלת מגדירה אזור כניסה פונקציונלי, המפרק את פעולות הדיירים בהגיעם הביתה ומספק להן מענה. בפני שטחה משולבת גומחה שחללה הפנימי מחופה עץ אלון טבעי ומכיל מתלים לתיקים, וחלקה התחתון משמש כספסל נוח – לשבת ולחלוץ נעליים, לדוגמה. מתחת לגומחה תוכננו מגירות לאחסון הנעליים, ולצדה ארון גרדרובה לתליית מעילים עם מדפים לאחסון זמין של חפצים שונים.

הדופן הפונה לאזור המטבח מכילה את חלל שירותי האורחים שהוטמע בתוכה וכן ארונות המשמשים את המטבח. ככזו, היא קיצרה את אורכו של המסדרון וניצלה את שטחו – שקודם לכן לא היה מנוצל – תוך יצירת מראה נקי והמשכי.

לממש את אהבת האירוח

המטבח הפתוח מעוצב בצורת האות ר׳ ומשלב גווני אפור כהה, עץ אלון מעושן ונגיעות של גון מנטה. צלע אחת של מבנה ה־ר׳ היא יחידת קיר בחיפוי פורמייקה ננו באפור כהה, שבתוכה משולבים מכשירי החשמל. הצלע השנייה כוללת ארונות תחתיים מעץ אלון מעושן, ומשטח עבודה שבתוכו מוטמעים הכיריים והכיור, ומעליו מותקנים מדפי ברזל מסוגננים. במרכז חללו ניצבים יחידת אי המשמשת כשולחן אוכל בחיי היומיום עם כיסאות בר תואמים, ועיצובה כולל גם חללי אחסון נוחים.

הארונות התחתיים העשויים עץ ממשיכים כאלמנט נגרות רב תכליתי שיוצא מאזור המטבח וזורם עד עומק החלל הפתוח. חלקו התחתון זהה לכל האורך ומעוצב כחזיתות של חללי אחסון/מגירות, בעוד חלקו העליון משתנה בהתאמה למיקומו ולפונקציה לה נועד.

סמוך למטבח, מתחת לחלון הקבוע בקיר המעטפת, הוא מתקבל כספסל ומייצר כך פינת קריאה או התרווחות נעימה, שהחזיתות תחתיה חושפות פינת משחק מלבבת: מגירה אחת אינה אלא שולחן נשלף קטן, ושתיים נוספות הן חללים המכילים שרפרפים שמותאמים לו מעוצבים כקוביות, ואחסון נוסף לצעצועים, צבעים, ספרים ועוד. ״הספסל ופינת המשחקים שתחתיו מייצרים מקום, סוג של תת חלל חווייתי, אינטימי ונינוח, שבד בבד מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב ולא טלאי מתפשר״, אומרת שמעוני־סירוטה. ״המיקום הוא כזה שמכל פינה בחלל נשמר קשר עין ישיר עם הילדה, ומהפידבק שאנחנו מקבלים היא פותחת, שולפת ומתפעלת את המגירות בעצמה״.

בהמשך לובש האלמנט מופע סלוני משולב עם יחידת מידוף מברזל בעבודת מסגרות התוחמת את מסך הטלוויזיה, ומשמשת להנחת חפצי נוי ולשילוב צמחייה. שולחן קפה מברזל וספה נוחה משלימים את אזור הסלון, ופינת האוכל הממוקמת מאחוריו נהנית משטח מרווח דיו שמאפשר לדיירים לממש את אהבת האירוח שלהם.

את הגדרת האזורים בחלל הפתוח מגבה תכנון התאורה, המשלב תאורה כללית לצד גופים שהותאמו לסיטואציות השונות ומייצרים אווירות משתנות: פסי צבירה עם ספוטים וגוף תלוי מעל יחידת האי במטבח, גוף דקורטיבי מעודן מעל פינת האוכל, גוף קבוע תקרה פיסולי משהו באזור הסלון וגופים גליליים מעודנים המשתלשלים מהתקרה אל תוך יחידת הנגרות.

עבודות נגרות מוקפדות העושות שימוש בעץ אלון מעושן מאפיינות גם את עיצוב שירותי האורחים וחדר הארונות שבסוויטת ההורים. חללה המרווח שנוצר עם איחוד החדרים מכיל בנוסף גם אזור טואלט שהתקבל מהשלמת נישה שהייתה חלק ממבואת כניסה לחדר.

קשה לזהות במרחב הנעים והזורם שנוצר עם תום השינויים את החלל המקורי, ולדידם של שמעוני־סירוטה ובן דוד – זה תמיד מרגש. ״תפיסת העולם שלנו מאמינה בכוחו של עיצוב מנומק לטובת ייצור חללים איכותיים ללא תלות בתקציב או במעמד של פרויקט. כל תכנון מונע ונרקם מאותו מקום שמבקש לייצר מרחב ייעודי וגמיש שמדייק את הנדרש והמבוקש, וכשהוא מספק למשפחה מרחב מגורים שנכון לה ומשפיע כך על חייה, מבחינתנו זהו ערך משמעותי ביותר״.