חדר משלי // רוני שני פלדשטיין
תעודת זהות
רוני שני פלדשטיין, בעלת סטודיו לתכנון ועיצוב פנים. החלה את דרכה לפני כ־16 שנים כשסיימתי לימודי עיצוב במכון טכנולוגי חולון. עם השנים צברתי ניסיון בתכנון ועיצוב דירות, בתים פרטיים, משרדים ועסקים, וכיום אני מעסיקה בסטודיו צוות של ארבע מעצבות פנים שעובדות לצידי.
אהבה ראשונה
הבחירה בתחום עיצוב הפנים הגיעה מאהבה גדולה שלי לעולם האמנות והציור; הכל התחיל משם. למדתי לימודי ציור, רישום וצבעי מים וממש בסיום הלימודים הגשתי מועמדות ותיק עבודות למכון טכנולוגי חולון, והתקבלתי.
כבר בשנה שנייה ללימודים התחלתי לעבוד כמעצבת בסטודיו למשך שלוש שנים, וברגע שסיימתי את התואר (חודשיים לפני), יצאתי לדרך עצמאית. התחלתי מפרויקטים בתחום העסקי ולאט לאט התפתחתי לתחום הפרטי כי התחברתי לשיח האישי שמתקיים עם אנשים. אני אוהבת לחבר את הבית לאנשים, להכיר, ללמוד ולהבין את הצרכים ואת האופי שלהם, ולצקת אותו לכדי עיצוב חלל מגורים שישקף את מי שהם.






אהבה שנייה
אמנות. משחר ילדותי עסקתי באמנות, זה היה חלק בלתי נפרד מחיי. למדתי מגוון סוגי אמנות – יצרתי, ציירתי. אני מאמינה שאם לא הייתי מעצבת פנים הייתי אמנית, ציירת ליתר דיוק, או שאולי פסיכולוגית בגלל הקשר עם אנשים, החיבור העמוק והשיח.
חילוף חומרים
עיצוב ואמנות הולכים יד ביד כשני מקצועות שנושקים בעיניי. הם מאפשרים לי את היכולת ליצור חלל תוך שימוש בחומריות מגוונת, מעניינת ואסתטית. עיצוב משלב אמנות שימושית, אסתטיקה, חיבור ואהבה לחומרים, תשוקה ליצירה.
בכל פרויקט שלי האמנות בולטת. חשוב לי שהפרויקטים יהיו יצירתיים ומיוחדים וישלבו אלמנטים חדשים ומרגשים שלא רואים בכל מקום. בכל בית אני משלבת אמנות. אני משתדלת לשתף אמנים ומעצבים ישראלים ורואה בזה ערך.
הבית בנחלה
פרויקט שהתחיל מעיצוב ושיפוץ חלקי והתפתח תוך כדי תנועה לשיפוץ מסיבי, שבמסגרתו השארנו רק קיר אחד בבית. פירקנו הכל, בנינו ועיצבנו מחדש. הבית ממוקם ליד השדות במושב גאולים, מושב שקט ומקסים עם הווי כפרי ורגוע. גודל הבית הוא 150 מ״ר והוא בנוי על שטח של נחלה משפחתית. הבית היה בית סבתא ישן ודרש שיפוץ מהיסוד. כשיצאנו לדרך השארנו בערך חצי עמוד וקיר תומך.
פירקנו את כל הבית, כולל יציקות חדשות, החלפת הגג, תשתיות וכן הלאה. בפרויקט הזה הקפדנו לשלב המון פרטי עיצוב ואמנות, יצרנו קיר מדהים ובו צילומים של המשפחה של בעלת הבית שהיא צלמת, ובשאר החללים שילבנו יצירות של אמנים מהארץ ומחו״ל, כמו גם אלמנטים עיצוביים אמנותיים כמו ״ספסל כלב״ שמיקמנו במרכז חלל המגורים, שהוסיף פן הומוריסטי ואמנותי.
זהו ללא ספק אחד הבתים שהיה לי הכי כיף לעצב בכל 16 שנותיי בתחום. הדיירים המקסימים – הילה וניר – הכניסו אותי למשפחה ונתנו לי להתפרע ולהגשים חלומות. הבית מלא בפינות קסומות ובכל מקום שבו מסתכלים ממנו יש משהו מעניין שמושך את העין. חווית השיפוץ הייתה אמנם אינטנסיבית, אבל ככל שהוא התקדם הלך ונהיה ברור עד כמה הכל היה שווה את זה.
















