חדר משלי // דניאל מיכאלי

תעודת זהות

דניאל מיכאלי, בן 38. בעל משרד לאדריכלות ועיצוב פנים מזה 11 שנים. המשרד מעסיק תשעה עובדים ומתמחה באדריכלות ועיצוב פנים של דירות ובתי יוקרה ושל בתי מלון.

אהבה ראשונה

העיצוב הוא חלק ממני מאז גיל שש. אני זוכר את עצמי משנה חדרים בבית, משנה צבעים, מיקום של רהיטים וכן הלאה. הגעתי מבית ללא אמצעים ומגיל צעיר נאלצתי לעבוד. גדלתי עם קרוב משפחה שהייתי צריך לטפל בו, וכך קרה שבגיל 15 הייתי לומד בבית הספר בבקרים ועובד אחרי הלימודים. בגלל שרציתי עבודה שאני מתחבר אליה – הגעתי לעבודות גבס. בזמנו עבודת גבס היתה סוג של אמנות, פיסול בחלל, עבודה שהצריכה חשיבה ודיוק – שלא כמו היום. הייתי עובד אצל קבלנים, אדריכלים ומעצבים. מכל אחד מהם למדתי קצת. נחשפתי לתכניות ולפרוגרמות, וכך הבנתי שנועדתי לעיצוב. שזה מה שאני רוצה לעשות.

מתישהו בגיל 25 החלטתי ללכת ללמוד עיצוב פנים בצורה מקצועית, במקביל לעבודת השיפוצים. הבנתי שזה המגרש הביתי שלי. זה הרגיש לי נוח וקל, לעומת תלמידים אחרים שהגיעו עם אפס הבנה. תוך כדי הלימודים כבר עשיתי הדמיות תלת־ממד ליזמים, אדריכלים ומעצבים. בתום שנה וחצי של לימודים קפצתי למים והתחלתי לתכנן בית פרטי בגלבוע. זה היה הפרויקט הראשון האמיתי שלי. הוא צלח בהצלחה יתרה והבנתי שאני יכול לעוף. העבר העשיר שלי בתחום נתן לי הרבה בטחון והיווה עבורי את בית הספר האמיתי לחיים ולמקצוע.

היום, בגיל 38, אני מתבונן לאחור ומבין שאני עדיין בתהליך לימוד. המשרד מוכר ומשגשג, אבל הגישה שלי היא שתמיד יש מקום לשיפור ולמידה. אני חי ונושם את העולם הזה. מקבל רעיונות, השראות, מרגיש את הלקוחות שלי, מבין לעומק טכנולוגיות חדשות, חומרים חדשים. זה עולם שכל הזמן משתנה, ואני במירוץ אחרי החידושים.

אהבה שנייה

אם לא הייתי מעצב פנים הייתי עוסק במוזיקה בדרך זו או אחרת. המוזיקה היא החולשה שלי. בגיל 15, כשעבדתי בשיפוצים ושילבתי לימודים בבית הספר, עבדתי גם במוזיקה. גדלתי בשכונה בעייתית בחולון וגם הסביבה שלי לא היתה נכונה לילד. הכרתי בחור מקסים בשם אמנון קלאסיקה (ז״ל), תקליטן ידוע באירועים שגם דידי הררי היה עובד אצלו.

בזמנו, לכל אירוע היה צריך להתקין הגברה ותאורה ואני הייתי מתלווה אליו, ומתקין ביחד איתו. אחרי כמה שנים התחלתי גם לתקלט באירועים ובריתות והייתי מדקלם ומנחה כמוהו. לאט לאט למדתי לנגן ולתקלט, ואז גם נכנסתי לסצנת המועדונים התל אביבית הלילית, אבל בבקרים לא ויתרתי על הגבס והשיפוצים.

חילוף חומרים

היום יש ברשותי את מערכות המוזיקה החדשות ביותר בבית. בימי שישי אני מוציא את הערכה עם הבנות ומתקלט, ממשיך במסיבות עם חברים, וכך גם בכל חג וכל אירוע – אני על העמדה, אחראי על המוזיקה ועושה הרבה שמח. זה קורה גם באירועים של אדריכלים ומעצבים.

דירה ברחוב בוגרשוב

פרוייקט ששיפצתי לחלוטין ברחוב בוגרשוב בתל אביב. קיבלתי דירה מאוד מאוד ישנה והלקוח נתן לי יד חופשית. זו דירת נופש של המשפחה, שגרה במושב בצפון ומגיעה לתל אביב להתארח בסופי שבוע ובחופשות. הפכתי אותה לדירה שמשדרת מכל עבר חופש עיצובי, סטייל ותחושה של בית מלון. בעקבות השיפוץ גם החלו בעליה לבלות את מרבית זמנם בתל אביב.

אחד החללים האהובים עליי בדירה הוא המרפסת. ויתרתי על אחד מחדרי השינה על מנת להגדיל את החלל הציבורי עם מרפסת גדולה, שמכניסה את הווייב האורבני והתוסס של תל אביב. שילבתי הרבה צבעים וחומרים, עם דיוק לכל חלל. לאור העובדה שהתבקשתי לעצב ולתכנן דירת נופש – הלכתי עם הדירה הזו עד הסוף.