חדר משלי // שלומית זלדמן

תעודת זהות

שלומית זלדמן, אמא לשלושה. מעצבת פנים והנדסאית אדריכלות. בעלת משרד בוטיק ברעננה המונה שלושה עובדים. מתמחה בעיצוב, תכנון ובניית משרדים, דירות ובתים.

אהבה ראשונה

זה התחיל בילדות: היתה לי חברה שאמא שלה היתה אמנית בעלת סטודיו ואספנית פרטי אמנות. הוריי רכשו ממנה יצירות, והייתי יושבת שעות ומתבוננת בהן. הייתי מבלה בסטודיו שלה שהיה בסמוך לביתי ומתמוגגת מהאמנות. במקביל, לאבי ז״ל היה חוש טכני מפותח. כל דבר מקולקל הוא ידע להחזיר לחיים. כך שאת החוש הטכני קיבלתי ממנו. שני הדברים ביחד הלכו והתגבשו והתעצמו אצלי – גם החוש הטכני וגם האמנותי.

בתחילת דרכי המקצועית פניתי לכיוון פרקטי – מדעי המחשב. בתום סמסטר אחד בלבד הבנתי שאני חייבת לעסוק במשהו שיש לי תשוקה אליו. כך קרה שסיימתי תואר ראשון בעיצוב פנים. שנים לאחר מכן הבנתי, בעודי עוסקת בתחום העיצוב, שזה לא מספיק. הייתי עסוקה בלתקן תכנונים לא מוצלחים, אז המשכתי ללימודי הנדסאי אדריכלות. היום אני משלבת בין השניים.

אני גם משפצת משרדים, דירות ובתים פרטיים וגם עוסקת בבנייה. החוש הטכני, לצד האהבה לעיצוב וחומרים – ניכרים בעבודה שלי. כשאני ניגשת לתכנן – החזון והרעיון הופכים להיות ברי ביצוע כי יש לי את היכולת הטכנית. אני חושבת שכל מעצב ואדריכל צריך לרדת לפרטים ולהבין את מכלול ההיבטים הטכניים, המערכות בבית או במשרד, וזאת כדי לתכנן בצורה מדוייקת.

אהבה שנייה

אני אוהבת ספורט ובעיקר מתרגלת יוגה פעמיים עד שלוש בשבוע, כבר למעלה מעשור. זהו אי של שפיות עבורי. היוגה מבחינתי היא ניקוי נפש, תחליף לפסיכולוג. העבודה שלי היא אינטנסיבית והראש עמוס בפרטים: עבודה מול לקוחות, עניינים טכניים, ריצות ולחץ. היוגה מאפשרת לי לעשות קאט ובלי הסחות דעת להיות עם עצמי בשקט. זו המתנה שלי.

חילוף חומרים

האפקט של היוגה יוצר איזון. הוא גורם לי להגיב בצורה רציונלית ורגועה ולהיות יותר שקולה. רוגע הוא מה שמנחה אותי בכל פרויקט – החללים שלי נקיים, אין בהם עומס של פריטים ורעש עיצובי.

בית פרטי בהוד השרון

בני הזוג, הייטקיסטיים במקצועם, רכשו את המגרש בהוד השרון. המגרש קטן יחסית, בגודל 244 מ״ר, והוא צר וארוך. החלום של בני הבית היה בריכה ביתית. לאורך שנתיים וחצי נמשך התהליך, החל משלב ההיתרים, התכנון וכמובן הבנייה. רוב ההשקעה התכנונית נעשה סביב הבריכה. המטרה במגרש קטן, צר וארוך, היתה למקסם את שטחו ולמתוח את הגבולות עד המקסימום. נעשה שימוש בשני חומרים דומיננטיים בפן האדריכלי, בחלק התחתון שנראה כמו קובייה שימוש בבטון חשוף, ובחלק העליון כמעין קובייה לבנה.

בעת הכניסה לבית פוגשים קירות בטון חשוף, שמתכתבים ביחד עם החוץ. החלל הציבורי בחיפוי פרקט עץ מלא, שמוסיף עוד נופך של חומריות ומאזן את החומרים הקרים בכיכובו של הבטון. הגוונים השולטים הם אפור, עץ ושחור. חל טשטוש בין הפנים לחוץ, לאור הקרבה של הסלון והמטבח לבריכה ולגינה.

החלל הציבורי מתחלק לשניים – מצד שמאל אנו פוגשים את החלל השקט יותר שכולל פינת קריאה ופינת אוכל ומצד החלל הרועש יותר שכולל את הסלון ופינת האוכל. שני החללים הללו כוללים יציאה לחצר ולגינה, וביניהם קיים חוצץ בדמות גרם מדרגות ברזל עם מעקה מאוד דומיננטי בעיצוב תעשייתי. החלל מתכתב בצורה הרמונית ומדוייקת עם החוץ, כך שמכל מקום קיים דו שיח בין הפנים לחוץ.