חדר משלי // רון שפיגל

תעודת זהות

אדריכל רון שפיגל, בן 46. בוגר המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל, תחת ראש המחלקה אדריכל סעדיה מנדל. בתום התואר עבר להתמחות במשרדו של מנדל לתקופה של שלוש וחצי. לאחר הההתמחות (2007) החליט לפתוח משרד שהיום מונה עשרה עובדים. לאחרונה עבר המשרד לחלל חדש בהוד השרון, במתחם כיכר המושבה. המשרד מתמחה בעיקר במגורים, בנייה רוויה ופרטית.

אהבה ראשונה

יש לי שני צדדים: אחד מאוד יצירתי ואחד מאוד פרקטי. אדריכלות היא המקצוע היחיד שמשלב בין אמנות לפרקטיקה. כבר בכיתה ח׳ הבנתי שאני רוצה לעסוק באדריכלות. הכל התחיל כשבגיל 13 אמא שלי החליטה שהיא מוסיפה קומה לבית. בטעות הקבלן עלה בגובה הקיר ההקפי בכמעט קומה שלמה והחלטנו להוסיף את כל הקומה. אני זה שתכננתי את הקומה החדשה והובלתי את הפרויקט. קלטתי שיש לי תפיסה מאוד טובה לגבי איך דברים מתקבלים והלכתי ללמוד אדריכלות בתיכון. לאחר מספר שנים, בתום השירות הצבאי, נרשמתי ללימודי אדריכלות והיתר היסטוריה. כיום המשרד מתמחה בסביבת מגורים.

אהבה שנייה

אני מכור לרכיבה באופני שטח. אני רוכב עם קבוצה מגובשת של חברים טובים כבר למעלה מ־15 שנה. אנחנו רוכבים פעמיים בשבוע בעיקר בשטח, באזור בן שמן, במדבר ובצפון הארץ. הכיף הגדול בספורט הזה הוא להתנתק לתוך טבע, לראות אותו מנקודת מבט ייחודית שלא באה לידי ביטוי כשאנחנו נוהגים ברכב ממונע.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

חילוף חומרים

הרבה מהדברים שאני עושה בעבודה נובעים מהטבע, שמהווה עבורי השראה, בין היתר צורות של צמיחה, התפתחות האדמה מהגשם, הבנת העוצמה של האקלים, בעלי החיים והמגורים שלהם כמו קינים של ציפורים והדרך המיוחדת שבה הן בנו אותם. הרכיבה עבורי היא יציאה מהעבודה השוטפת. לנהל משרד אדריכלות משמעותו הרבה לחץ. בפגישות שאני מוביל אני יצירתי, סבלני ומוביל את הלקוח. הרכיבה בשטח עבורי היא התנתקות. באמצעותה אני קצת חוזר לילדות. בזמן הרכיבה המחשבות עולות ואיתן פתרונות, השראות ורעיונות.

רון שפיגל. צילום: עידן מעוז

בית האלכסון

בית שיושב על שטח של חצי דונם ברמת גן, מתוכו 360 מ״ר בנויים. זהו בית בן 40 שנה שחידשתי עבור זוג עם ארבעה ילדים. ההשראה לבנייתו המחודשת היתה דווקא צורתו הישנה. זרמתי עם הצורה של הבית. הבית בנוי בצורה אלכסונית־שיפועית והגג הוא זה שמוביל את צורתו. הוא פתוח סביב החצר שנחשבת לחלק בלתי נפרד ממנו, והוא עוצב בסגנון תעשייתי חם. לצד האדריכלות, עיצובו של הבית כולל חדר ארונות, חדר רחצה מפנק, חימום תת רצפתי ועוד.

בתחילה רצו בעלי הבית להרוס אותו ולבנות תחתיו בית חדש. הצלחתי להסביר להם איזה יהלום יש בידיהם ולמה כדאי לשמור על הצורה הייחודית של חזית הבית. הבלטתי את המוטיבים המסורתיים של הבנייה ושילבתי בין ישן לחדש. החומריות קיבלה את קדמת הבמה וממחישה היטב את הסגנון המודרני־תעשייתי שנוצק אל גרסת הבית החדשה. כנפי הגג הכחולות בגלגולן הקודם, הפכו ליציקת בטון מדויקת שמתכתבת עם הגדר שבחזית המבנה ועם חללי הפנים.

רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל: [email protected]
לקריאת כל מדורי חדר משלי לחצו כאן