עפרי ירום: מרחבים בעלי איזון ויזואלי ותחושתי

בפרויקט הגמר שלה בלימודי החוץ בבצלאל, עפרי ירום עסקה בחקר עיצוב מגורים לאנשים עם אוטיזם ומוגבלויות רגשיות. ״המחקר הקיף הוסטלים ברחבי הארץ״, היא מספרת. ״חוויתי מקרוב את התנהלות החיים במגורים מסוג זה, שבהם אנשים שונים עם בעיות שונות צריכים לחיות ביחד באותו מרחב שהוא עבורם הבית״.

אחת התובנות המשמעויות ביותר מהמחקר הייתה, לדבריה, ״מידת חשיבותה של תפיסה חושית. עומס חושי יכול לעורר מעברים רגשיים חדים מאפס למאה, ועיצוב מאוזן שמודע לכך הוא מענה למניעתם״. היום, כמעצבת פנים בעלת סטודיו עצמאי Ofrydesign, מפתחת ירום את תובנות המחקר לכדי תפיסה מקצועית ואיזון הוא, לשיטתה, מילת מפתח בכל חלל באשר הוא.

עפרי ירום. צילומים: גדעון לוין

״עיצוב ששומר על איזון ויזואלי ותחושתי זה משהו שכולנו צריכים, בטח ובטח במרחב הביתי בעידן כל כך תזזיתי כמו זה שאנחנו חיים בו היום. פירושו של איזון כזה הוא נטרול מראש של כל מה שיכול לייצר עומס חושי באמצעות מתן תשומת לב למרכיבים כמו אקוסטיקה טובה להפחתת רעשי רקע מטרידים, קלות תנועה וניווט בחלל, בחירת מרקמים נעימים למגע וצבעוניות רגועה, ותאורה שמיטיבה עם העין״.

תעודת הזהות הרגשית נועדה לבסס את התכנון על איזה די.אן.איי משפחתי שנרקם על פיה, שמערב גם את הילדים ומאפשר לדייק מענה שמתאים ונכון לכל בני הבית

מנקודה זו, לצד הפרוגרמה הטכנית שעניינה הגדרת בקשות וצרכים פיזיים, ירום מייצרת גם מה שהיא מגדירה כ״תעודת זהות רגשית׳״. תכליתה, מסבירה, ״נועדה לבסס את התכנון על איזה די.אן.איי משפחתי שנרקם על פיה, שמערב גם את הילדים ומאפשר לדייק מענה שמתאים ונכון לכל בני הבית. בד בבד הוא מתייחס גם למאוויים שלכאורה נראים פואטיים ובלתי מושגים, כמו השאלה מהו אורח החיים האידיאלי בעיניהם. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא לעודד הסתכלות קדימה למה שמסב אושר, ולא רק להיצמד להרגלים קיימים ומוכרים״.

את משנתה הסדורה, שהיא מקפידה להחיל על כל פרויקט, מביא לידי ביטוי גם הבית שעיצבה באזור המרכז עבור משפחה שחזרה משנות שהות בחו״ל – בני זוג ושלוש בנות. הבית שרכשו נבנה לפני עשר שנים, ומכיל שמונה חדרים בחלוקה למפלסים ולחצאי מפלסים, ובכלל זה מפלס מרתף ומפלס עליית גג. בפרוגרמה שקדמה לתכנון הגדירה בעלת הבית את רצונה במרחב מגורים שיהווה מעטפת נעימה לחיי היומיום של דייריו, עם דגש על סלון כמקום שמזמין ביחד משפחתי.

זרימת חלל מותאמת

תהליך השיפוץ לא כלל מהלכים מבניים מסיביים של הריסה ובנייה. האזורים שכן טופלו מהיסוד היו חדרי הרחצה, לצד מהלכים נקודתיים כמו חידוש הפתחים עם מסגרות פרופיל בלגי, או התאמות צבע לאלמנטים קיימים. מעבר לכך, עיקר השיפוץ התמקד בעיצוב חלל מותאם לדברים שהועלו בפרוגרמה ובתעודת הזהות הרגשית. ״בני הבית העידו על עצמם שהם נוטים לאגרנות המובילה ליצירת בלגן וביקשו להיפטר מההרגל, כך שאחת המטרות הייתה למנוע אותו באמצעות יצירת סדר מובנה״.

לטובת השגתו פירקה ירום את מהלכי תנועות היומיום של בני הבית לגורמים, תוך פירוט הפעולות השונות וסדר הביצוע שלהן ״עד כדי ירידה לציציות, כמו איפה שמים את המפתח כשחוזרים הביתה. פירוט כזה מאפשר לבנות על פיו את תכנית ההעמדה של הפונקציות והאלמנטים בבית, באופן שמייצר זרימת חלל שמותאמת לו ומאפשרת ניווט קל ונוח׳״.

קומת הכניסה מרכזת בשטחה את הפונקציות הציבוריות – סלון, מטבח ופינת אוכל. בחצאי המפלסים שמעליה ממוקמים חדרים של שתיים מהבנות – חדר בכל אחד מהם, ובעליית הגג חדרה של הבת השלישית. בחצי מפלס מתחת לקומה ממוקמים מזווה גדול וחדר כביסה, חדר השינה של ההורים מוקם חצי מפלס נמוך ממנו, ושטחו של המרתף מכיל סלון/חדר משפחה נוסף, וכן חדר שינה לאורחים.

תחושת המעטפת שהגדירה בעלת הבית תורגמה לשפת חלל מאוזנת, רגועה ונינוחה; למארג אסתטי הנשען על חומרים טבעיים, קווי עיצוב רכים, צבעוניות בהירה שעיקרה נובע מהחומרים עצמם, ותאורה המשלבת גופים מסוגים שונים, חלקם מוצנעים, ומייצרת אור עוטף ונעים.

זהו חדר עבודה מסוג אחר, שנועד רק לפעולות שדורשות פרטיות כמו שיחות טלפון או זום, לא לאחסון או לכל דבר אחר. מה שיש בו זה שקט ואלמנטים שבאמת צריך, מעין חדר בריחה בתוך החלל המשותף

בני הזוג הם אנשי קריירה, שלעיתים מזומנות נדרשים להשלים משימות הקשורות בה גם מהבית והיו זקוקים לחדר עבודה. על מנת למנוע מצב של הסתגרות בחדר מרוחק ומנותק מחיי המשפחה ולשמר את תחושת הביחד, שילבה אותו ירום בחלל הסלון תוך ניצול נישה לא שימושית שנכללה בשטחו. חללה נתחם במחיצת הזזה רכה, שעיצובה משלב זכוכית ופרופילי עץ אלון בגריד ריבועי, כך שהוא נתפס ומרגיש כחלק מהסלון, ומאפשר שמירת קשרי עין ישירים משני הכיוונים. ״זהו חדר עבודה מסוג אחר, שנועד רק לפעולות שדורשות פרטיות כמו שיחות טלפון או זום, לא לאחסון או לכל דבר אחר. מה שיש בו זה שקט ואלמנטים שבאמת צריך, מעין חדר בריחה בתוך החלל המשותף״.

החדר הוא, לדבריה, אינטרפרטציה להשראה ששאבה משיטה טיפולית בשם סנוזלן. ״השיטה פותחה בהולנד, והיא מבוססת על יצירת חדר ייעודי המספק למטופלים סביבה שעיצובה המבוקר מותאם לצרכיהם ומאפשר להם להירגע ולהתרכז״. במקביל, היות ושני בני הזוג מנהלים קריירות ולעתים מתעורר צורך בחלל עבודה נוסף, ניצלה ירום חלק מהמזווה הגדול ליצירת ״מעין חצי־משרד למקרים שבהם זה מתבקש״.

לריצוף חללי הבית נבחר פרקט עץ אלון, וכל פריטי הריהוט והנגרות שבו בוצעו בהתאמה אישית תוך שילוב שלושה סוגי עצים – אלון, אשר ואגוז אמריקאי. ״התכנון בוצע בשיתוף פעולה הדוק עם נגריית Woodsmith, ויחד תפרנו פתרונות מותאמים ייעודית לחללים השונים, כמו התאמת הארון שבחלל עליית הגג לתקרתו המשופעת, שיצרה גבהים משתנים״.

החלל הציבורי הוא מרחב קריא, עם מבט רחב אל נופה הירוק של הגינה החודר מבעד לפתחים שבו ויוצק ממד נוסף של רוגע. פריטי הריהוט בו אינם רבים, ושילובם במינון מדוד ומדויק, חף מעומס, משמר אווריריות נעימה. ״מרווחים בין האלמנטים חשובים לא פחות מהם עצמם, הן ליצירת תחושת מרחב והן מטעמי נוחות התנועה בחלל. בנוסף, במסגרת רצונם של בעלי הבית למגר את הרגל האגירה, נמנענו במכוון משילוב אלמנטים שיכולים להוות פיתוי לאגירה או להנחת חפצים שאינם שייכים, כמו מדפים או משטחים שונים״.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

הדיוק המינימליסטי המובחן מאפיין גם את חדר העבודה הנחשף מחלל הסלון ואליו, תוך יצירת רצף חזותי ותחושתי. עיצובו נאמן לשקט הנדרש בו, ומסתפק בשולחן עבודה נקי קווים, שני כיסאות וגופי תאורה – גוף שולחני וגופים קבועי קיר. פינת האוכל ממוקמת בין המטבח לבין הסלון ומתפקדת כאזור אכילה בחיי היומיום ולצרכי אירוח כאחד, עם שולחן עגול שיכול להיפתח ולהתאים למספר גדול של מסבים אליו.

המטבח המשקיף אל החוץ מתוכנן בתצורת האות ר׳, ומשלב קו יחידות תחתונות וקיר ארונות גבוהים. שפע המערכות והאביזרים שבני הבית הביאו עמם משנות שהותם בחו״ל הוצנעו בקפידה לטובת מראה נקי, שאותו משלים מספר מצומצם של מדפים קטנים להנחת פריטי נוי.

הדיוק והצמצום המובחן שבים וחוזרים גם בחדרי הבנות והרחצה, ומשמרים שפת עיצוב קוהרנטית בכל חללי הבית. מתחת לפתחי החלונות בחדרי הבנות יצרה ירום מעין פינות התרווחות. הארונות תוכננו כרצף המשלב בתוכו חלל פתוח, כשהעומק שנוצר כך נוצל להצבת ספסל/מרבץ שכיבה שנתחם בין שתי הדפנות.

חדרי הרחצה זכו לשיפוץ יסודי ממסד עד טפחות, תוך ״גילוח״ כל שהיה בהם ותכנון חלליהם מחדש. כולם, שישה במספר (!) עוצבו בחומריות זהה העושה שימוש באריחי גרניט פורצלן לריצוף, שמטפסים גם כחיפוי לקירות עם שילוב של חיפוי עץ. עמדות הכיור העשויות עץ עוצבו ייעודית כיחידות מרחפות, עם כיורים אובאליים בהנחה עליונה ומראות עגולות מעליהם.

על פניו יכול החלל להיקרא ככזה בעל סגנון נורדי או מינימליסטי. אך ירום, שככלל נזהרת מהגדרות סגנוניות, מבהירה את משנתה: ״הפרויקטים שאני מתכננת ומעצבת אף פעם לא נרקמים תחת טייטל שמגדיר אותם או כהיצמדות לסגנון כזה או אחר. אני משלבת אלמנטים ממקורות שונים עם עקרונות עיצוביים מתוך התאמה לנתוני החלל, לבני הבית ולמטרת העיצוב. במקרה זה התוצאה אולי מהדהדת סגנונות מסוימים, אך לא זה הרעיון שעמד בבסיס התהליך. מה שהנחה אותו היה להעניק מענה קשוב לבקשות הדיירים ולצרכים שהגדירו, כזה שצמח מהם וגובש לפיהם״.