כל מה שחשוב ויפה
נטע מוזס ורוני גנוסר בתערוכה ״מוטל בספק״. צילומים: שי בן אפריים
נטע מוזס ורוני גנוסר בתערוכה ״מוטל בספק״. צילומים: שי בן אפריים

מוטל בספק: האם בכלל אפשר לתעד מציאות

מבור של אור ועד פסל וידיאו אינטראקטיבי שמורכב מטור של תשעה טלפונים ניידים, הפקפוק באותנטיות של הדברים בתערוכה ״מוטל בספק״ במוזיאון אגם, נעשה כמעט אוטומטי, ״טבעי״

פורטפוליו בשיתוף מוזיאון אגם


התערוכה מוטל בספק, שאצרה טל בכלר במוזיאון אגם בראשון לציון, מתמקדת בתפיסת המציאות דרך נקודות מבט שונות ומעוררת שאלות כמו האם אפשר לראות את הדברים כמות שהם; האם בכלל אפשר לתעד מציאות; ומה בכלל החשיבות של יכולות אלו בעידן הנוכחי?

הספק הוא חלק מהחשיבה היומיומית, הפילוסופית והמחקרית, הוא מניע אותנו לבחון הנחות יסוד, ידיעות ואמונות ולאפשר נקודות מבט חלופיות. אנחנו עומדים בפתח עידן של אי ודאות, שבו המלאכותי מוטמע יותר ויותר בסביבתנו, ועל כן גם בתפיסתנו את העולם. כבר עכשיו, לא תמיד ברור אם טקסט שקראנו, סרט שראינו או שיר שריגש אותנו נוצרו בידי אדם או אלגוריתם. הפקפוק באותנטיות של הדברים נעשה כמעט אוטומטי, ״טבעי״.

 כוונת התערוכה היא לשהות בספק, להותיר מקום לאפשרות שמה שנראה נכון במבט אחד אינו בהכרח נכון במבט נוסף, או שמא תפיסת המציאות כולה מסתמכת על אחיזת עיניים?

 ״התערוכה מוטל בספק היא התערוכה הקבוצתית הרביעית המוצגת במוזיאון אגם בשנתיים החולפות, בשיתוף פעולה עם האוצרת טל בכלר והיא כוללת עבודות במגוון מדיה של אמניות ואמנים ישראלים עכשוויים״, אומרת רות מקבי, מנהלת מוזיאון אגם, ראשון לציון.

״התערוכה נפתחה לקהל בעידן מהפכת הבינה המלאכותית, שבה אלגוריתמים כבר תופסים את מקומם של בני אדם. העבודות מעמידות אופנים שונים של ראייה ומאפשרות התבוננות בו זמנית מנקודות מבט שונות. הן חושפות את הסמוי ואת הנסתר מהעין, מזמנות לצופים הטלת ספק במוסכמות קיימות, ומעוררת שאלות על תיעוד ותפיסת המציאות. 

״תמה זו מתכתבת עם תפיסת עולמו האמנותי של יעקב אגם, שהוא ממייסדי זרם האמנות הקינטית, המבוססת על נוכחות של תנועה. אגם מבקש תמיד מהמתבונן להטיל ספק במה שהוא רואה ולבחון אותו שוב ושוב מזוויות שונות. בתקופה זו במיוחד חשוב לנו במוזיאון לשים דגש על ייצוג מגוון ודיאלוג אמנותי רב דורי, שיהדהד את ההוויה הרב תרבותית במציאות המורכבת של ישראל. התמהיל הייחודי של התערוכות במוזיאון מייצר עניין רב, מעשיר את חווית המבקר במוזיאון ומושך קהל רחב מכל הגילאים״.


רוני בן פורת

״בור אור״ נמצא בתוך חלל צר, מאורך ולבן שנקודת האור היחידה בחלל היא הבור. ישנו ״טקס״ כניסה קטן, של הורדה או כיסוי של הנעליים, ואז מתחילים ללכת בתוך חלל חשוך מעט, אל עבר נקודת האור. ההליכה אל האור מוכרת לנו מעולמות הקולנוע והספרות, הליכה אל האור מוכרת כ״הליכה אל המוות״, אל הלא נודע.

העבודה ״בור אור״ נוצרה מתוך רצון ליצור פתח מעבר אל הלא נודע. חור או בור שלא קיים. רואים רק את ההתחלה ולא רואים את הסוף והאם יש בכלל סוף. האור יוצר את הבור למרות שלאור אין עומק. האור יוצר אשליה של עומק בעזרת מראות וכך גורם לעין האנושית להתערער.

עד שלא מבינים את האשליה, העומק מוטל בספק וכך גם השאלה האם יש עולם מקביל / מעבר אל הלא נודע ואם כן אז מה יש שם. בבור רואים את ההתחלה ולא רואים את הסוף, אז השאלות נשארות פתוחות. החלל הלבן מתפקד כמעין בועת מעבר. חלל מנותק, ללא גירויים מיותרים, לבן. 

בתוך החלל נשמע סאונד שמלווה ונוצר במיוחד לעבודה על ידי ניר ג׳ייקוב יונסי. הסאונד מחזק את תחושת הניתוק מהמציאות המוכרת וכניסה לתוך עולם אחר, מקום ביניים, מעבר, כמו חדר המתנה שלא ידוע לאן הוא מוביל.

רוני בן פורת

רוני בן פורת


אבינועם שטרנהיים

העבודה ״מאני ארטיסט״ מתארת שני חצים גדולים (כחמישה מטרים) המחוברים אחד לשני בבסיסם, האחד מורה שמאלה והשני ימינה. על האחד כתוב MONEY ועל השני כתוב ARTIST. על גבי הטקסט בנוי תריס, כך כאשר אתה עומד מול מילה אחת, אינך יכול לראות את השניה (כרפרנס לאמנות של יעקב אגם בפרט ושימוש באפקט האופטי לצורך אמירה מסר אישי).

העובדה נולדה כתוצאה ממשבר בסטודיו, משבר של אובדן הדרך, המשמעות והטעם שביצירת, ״עוד אמנות״, עוד מאותו הדבר, אולי קצת אחרת. בדומה למשבר גיל ה־40, מגיע הרגע בו אתה שואל את עצמך: לאן כל זה הולך? הזמן מתקתק, האם אני בכיוון הנכון? עוד פסל, עוד תמונה, עוד תערוכה וחוזר חלילה. מקבל מחמאות, מקבל שבחים אבל לא רכישות.

מצד אחד זה בסדר גמור, מכיוון שאני עושה אמנות. אמנות שבאה להפעיל רגש ומחשבה, לתת השראה, תקווה ולעורר עניין וסקרנות! לתת את הדבר המיוחד שיש בי ורק בי לתת, שיש לאמנות לתת. להיות אמנות.

מצד שני, כששואלים אותי מה אני עושה בחיים, אני אומר: ״אני אמן״: פיסול בעיקר, גם מוזיקה קצת ציור, כל מני. השאלה הבאה בדרך כלל היא: אתה מרוויח מזה כסף? אני אומר לא, לא ממש, מדי פעם ככה קצת. השאלה שמסיימת את נושא השיחה היא: אז איך אתה חי?

אבינועם שטרנהיים

אבינועם שטרנהיים


נטע מוזס ורוני גינוסר

״פני רבים אחרים״ הוא פסל וידיאו אינטראקטיבי שמורכב מטור של תשעה טלפונים ניידים. הטלפונים מצלמים אחד את מסך השני וכך משרשרים בינהם את הדימוי של הצופה שמביט עליהם. כל מסך מוסיף עוד שכבה של עיבוד ואיבוד של המציאות, כך נוצר מערך מתעתע אשר הדימוי המעובד של הצופה במרכזו. 

העבודה סודקת את הביטחון שלנו ביכולת לתעד רגע באמצעות המצלמה. אנחנו רוצות להאמין שהמצלמה שבכיס מאפשרת לנו לאסוף פיסות של מציאות ולשמור אותם לנצח. מאחורי הקלעים נעשה עיבוד רב ומכוון לתמונה המתקבלת.

אנו חיות בעידן שבו הנגישות והזמינות של כלים טכנולוגיים לייצור דימויים עולה בקצב מסחרר, המרחק בין המקור לדימוי הולך וגדל. לכן כדאי שנלמד להטיל ספק באינטואציה שלנו לגבי טבעיותם ואמינותם של דימויים, אלה שאנו צורכים ואף אלה שאנו מייצרים.

נטע מוזס ורוני גינוסר

נטע מוזס ורוני גינוסר


birds


מלחמאמי תאורה לעד 

OOO היא מכונה המייצרת טבעות עשן, שהוצגה לראשונה בשבוע העיצוב ירושלים (2022) ועברה התאמה לתערוכה במוזיאון אגם. טבעת העשן נורת מתוך חלל חשוך אל עבר הדלת־השער־הפורטל, חוצה אותה ועוברת אל חלל נוסף שבו נמצא הצופה. החלל כולו חשוך ורק הפורטל מוקף באור. העשן נורה מתוך החשיכה, עובר לרגע דרך האור ומתפזר חזרה לחשיכה. המעבר בשער הוא רגע השיא של העבודה, המפגש של האור והעשן נותן ממשות לשניהם. 

הפער בין מראהו ה״מפוסל״ של העשן וטבעו החמקמק מערער על מהות החומר, שהולך ומתפזר לנגד עיננו. ההשתנות המתמדת של החומר מנכיחה את הזמן החולף וחומק מאחיזה ומדגישה את המגבלה שלנו לתפוס ולהבין את משמעותו. 

מלחמאמי תאורה לעד

מלחמאמי תאורה לעד


נעמה רוט

העבודה נולדה לאחר שסבי נפטר, כשהפרידה ממנו הייתה גם פרידה מהבית שלו ושל סבתי שנפטרה ב־2018. הבית שלהם היה אחד המקומות האהובים עלי בעולם. 

למרות כל הנסיונות שלי לתעד את הבית ולהעביר את קסמיו, לא הצלחתי ללכוד את המהות שלו. העבודה הזו במידה מסוימת מדברת על חוסר היכולת הזו וחמקמקות הזיכרון.

נעמה רוט

נעמה רוט


קרן גלר

העבודות צולמו באתרי תיירות בקנדה, סביבות מלאכותיות המדמות מפגש עם הטבע הפראי. הנוף המפוברק ומבקרים מתפעלים ממנו, מעלים תהיות על הנכונות שלנו להטמיע את המזויף בחיינו, ועל כוחו להתל בנו ולטשטש את הגבול בין האמיתי למדומה, בין הטבעי למלאכותי.

קרן גלר

קרן גלר


מוטל בספק
אוצרת: טל בכלר
מוזיאון אגם, רחוב מיש״ר 1, ראשון לציון
משתתפים: יעקב אגם, רוני בן פורת, קרן גלר, נטע מוזס ורוני גינוסר, מלחמאמי תאורה לעד (אסף כהן, יונתן דהן, יוסף משיח, שי דרור), נעמה רוט, אבינועם שטרנהיים
נעילה: 21.12

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden