אדריכלים רוצים לעטוף: יוזמות לסיוע בשיקום, בבוא העת

״היום שאחרי״, אותו ביטוי שהפך שגור בשפה בימי הקורונה נוכח התהיות איך ייראו החיים אחריה, פוגש אותנו שוב בנסיבות בלתי נתפסות שגורמות לתהיות של ימי המגיפה להחוויר. הימים מדממים וקשים מנשוא, והרבה יותר מידי מוקדם לחשוב עליו, על היום שאחרי. ובכל זאת: אחרי ההלם הנוראי מהאסון הנפשע ומממדיו המפלצתיים הגיעה התעשתות מעוררת השראה בדמות גל מרגש של יוזמות התנדבות מצד הציבור וארגונים אזרחיים – לסייע, לתרום, לתמוך, לעשות למען.

לצד החיים הרבים שנגדעו באיבם נפגעו גם בתים ומבנים, מהם שהפכו למלכודת מוות של יושביהם, ובין יוזמות ההתנדבות, לא נפקד מקומם של מתכננים שהציעו את שירותיהם בחינם לרשות מי שאיבדו את ביתם. שניים מאלה הם האדריכל כפיר גלאטיה־אזולאי, בעליו של משרד KOT ARCHITECTS, והאדריכל יואב אנדרמן, מבעליו של משרד אנדרמן אדריכלים. אמנם אין להם הכרות אישית, אך בבסיס הדברים שהעלו לרשת עומדת אותה תפיסה ערכית, אישית ומקצועית, הרואה בתרומה לקידום שיקומו של המרחב הבנוי את שעתה היפה האמיתית של האדריכלות.

הריסות בית פרטי בקיבוץ בארי. צילום: דוד ברקן

כפיר גלטיה אזולאי. צילום: ארקדי רסקין

״בימים הראשונים התנדבתי איפה שרק יכולתי; בישלתי, ארזתי, אספתי – כל מה שנדרש״, מספר גלאטיה־אזולאי. ״כעבור כמה ימים התחלתי לחשוב מעבר, על איך אני יכול לתרום באמצעות כישוריי כאדריכל. התחלתי בזה שפרסמתי בעמוד הפייסבוק האישי שלי סדרה של שלושה סטורי וסלוגן ׳הם הרסו אנחנו נבנה׳. הרעיון היה לגבש מאגר של אנשי מקצוע – אדריכלים.ות, מעצבים.ות, מהנדסים, מפקחים, מתכננות נוף, יועצות נגישות, יועצי בנייה ירוקה, יועצות בטיחות ועוד – שיספק מענה תכנוני מקיף, ובבוא העת יאפשר לקצר תהליכים, ללא מעורבות של שום גוף, קרן או עמותה״.

אלפי התגובות שגררו הפוסטים וההיענות של אנשי הענף שביקשו להימנות על המאגר, הדהימו אותו, מספר גלאטיה־אזולאי: ״רציתי ׳ללכת בקטן׳. אני אדריכל, התפקיד שלי הוא לתת שירות תכנוני וזה מה שאני רוצה לעשות. ללוות משפחה בשיקום הבית שאבד, לא לנהל משהו״. אך מה שהחל כיוזמה אישית תפח לכדי מיזם ממותג ״בונים יחד־מחדש״. ממדי ההיענות הכתיבו התנהלות עניינית ומעורבות של אנשי מקצוע מתחומים משלימים, כאסטרטגיה ומשפט.

כפיר גלטיה אזולאי: בימים הראשונים התנדבתי איפה שרק יכולתי; בישלתי, ארזתי, אספתי – כל מה שנדרש. כעבור כמה ימים התחלתי לחשוב מעבר, על איך אני יכול לתרום באמצעות כישוריי כאדריכל

״חברת וויקס הקצתה לנו באדיבותה קבוצת גרילה הכוללת אשת תוכן, שני מעצבים גרפיים ומעצב אתרים טכני, בניצוחו של ראש הצוות ליאור דהן. גם כאן – כל התשתיות והתמיכה ניתנות ללא עלות״.

במסגרת המיזם, הוא אומר, ינוסח מסמך אמנה שעליו יידרשו המצטרפים לחתום. המטרה היא שכל מתנדב ילווה משפחה אחת, ותהליך התכנון יעבור דרך ראשי המועצות. ״באזור יש דרגות שונות של הרס, ולכן יש גם הרבה שאלות שצריכות להישאל ומטרות שצריך לנסח. נכון לעכשיו עובדים על אתר, שיהווה פלטפורמה לפעילות כשיגיע זמנה. כרגע נשאבתי למיזם, אבל אני גם מבין שמדובר במשהו גדול, ומקווה שיהיה צוות טוב שינהל אותו״.

יואב אנדרמן. צילום: מ״ל

מאז השבת השחורה, אומר האדריכל יואב אנדרמן, ״אני כמעט לא נמצא במשרד, אלא צמוד לקבוצה מדהימה של אחים לנשק. אנשים נפלאים שעסוקים בעשייה חיובית שאי אפשר לאמוד את חשיבותה, חלופה לוואקום הנוראי שטפח על פנינו״. תוך שהוא מסתובב בעוטף עזה וברחבי הארץ כחלק מפעולות סיוע מגוונות שמקדמת הקבוצה, חשב אנדרמן על ״איך אני סוגר את המעגל הקרוב, מה אני יכול לעשות לטובת האירוע בחלקת העשייה הקטנה שלי, כאדריכל״.

בפוסט שפרסם בפייסבוק, עם רקע של שדה פרחי פרג אדומים, קשה להחמיץ את החום ואת תחושות השותפות וההערכה שהוא חש לתושבי הדרום שחוו את הנורא מכול. ״עברתי בבארי ובכפר עזה. יש שם הרבה מאד הרס, שאין לו תקנה אלא באמצעות בנייה חדשה, ויש גם פיסות אדריכלות שאפשר לשקם. השיקום והבנייה הם המינימום שאנחנו יכולים לעשות למען התושבים שטיפחו באהבה את חבל הארץ הזה. הם הציונות של המדינה שיכולנו להיות״.

כמו גלאטיה־אזולאי, כך גם אנדרמן הופתע מכמות התגובות האוהדות שקיבל, שהביעו רצון לקחת חלק אקטיבי ביוזמה ההתנדבותית. ״אני יודע ומודע לעובדה שהאנשים עוד לא פנויים לכל מחשבה על תכנון בית. המועד עוד לא הגיע. אבל אני מקווה שכשהוא יגיע הם יידעו שאנחנו כאן בשבילם ולמענם. לדידי זוהי מחויבות ובעיקר זכות גדולה״.