כל מה שחשוב ויפה
This Is Us, נטליה זורבובה וליאב מזרחי. צילומים: צבע טרי
This Is Us, נטליה זורבובה וליאב מזרחי. צילומים: צבע טרי

This Is Us: אמנים מציירים את דיוקנאות החטופים ברחבת המוזיאון

במסגרת יוזמה משותפת ליריד צבע טרי ולעמותת יוצרים סביבה, נפגשים מדי יום ציירים.ות ליצירת פורטרטים של החטופים לטובת הסברה והעלאת המודעות - מה שהופך גם למהלך פרפורמטיבי חי בפני קהל העוברים והשבים

מאז אחר הצהריים של יום שני האחרון עומדים ברחבת מוזיאון תל אביב ציירים וציירות, עם כני ציור וצבעים, ומציירים דיוקנאות של החטופים והנעדרים. פעמיים ביום – בבוקר ואחר הצהריים, מגיעים למקום כעשרה ציירים, במסגרת הפרויקט This Is Us המשותף ליריד צבע טרי ולעמותת ״יוצרים סביבה״, שמקדמת אמנות במגזר הדתי והחרדי.

״מאז תחילת המלחמה התגייסה כל אחת מאיתנו ליוזמות שונות״, מספרת יפעת גוריון, אחת המייסדות והאוצרת הראשית של יריד צבע טרי. ״במסגרת אחת מהן נוצר קשר עם מיכל רוזנר, המנכ״לית של עמותת יוצרים סביבה, שחיפשה חומרי יצירה לסדנאות שפעילות העמותה העבירו למפונים.

״הרעיון המקורי הגיע ממנה – היא שלחה לי וידיאו של מישהי שמציירת פורטרט על פי צילום של אחת הנעדרות (שבינתיים התגלה שנרצחה), והציעה להרים יחד את הכפפה וליזום פעולה משותפת כזו. הוצאנו קול קורא לאמנים ואמניות שעוסקים בציור פורטרטים, וגם פנינו לכאלה שאנחנו מכירות (ביניהם בוגרי ובוגרות היריד, אבל לא רק), במטרה ליצור דימויים חדשים לכל אחד ואחת מהחטופים והנעדרים״.

ליאב מזרחי מצייר את עמית אסתר בוסקילה

ליאב מזרחי מצייר את עמית אסתר בוסקילה

עמית אסתר בוסקילה צויירה ע״י ליאב מזרחי

עמית אסתר בוסקילה צויירה ע״י ליאב מזרחי

שירי ברנדס מציירת את כרמל גת

כל המהלך תואם עם מטה משפחות הנעדרים וקיבל את ברכתם, ובהתחלה תוכנן להתקיים בקפלן, מול הקריה, שם שוהים בימים האחרונים בני המשפחות במטרה לזרז את המהלכים לשחרורם. בגלל התכנון לקרוא את רחבת המוזיאון ״כיכר החטופים״, הוחלט לקיים את הפעולה שם, לצד פעולות אמנותיות נוספות שהוצבו ומוצגות בה בימים האחרונים – ביניהן השולחן הערוך הריק בן 203 הכסאות והקרנה של עבודות רלוונטיות של אמנים.ות מקומיים על חזית המוזיאון. המוזיאון עצמו נרתם גם הוא לעניין ותרם את כני הציור ועמדות הציירים.

״אנחנו מאמינות בכוחה של אמנות לייצר הזדהות ואמפתיה״, אומרת גוריון. ״אנחנו מוצפים בכל כך הרבה צילומים בתקופה האחרונה, עד כדי שהמוח כבר פוסח עליהם. רצינו משהו שיגרום לאנשים לעצור ולהתבונן קצת יותר. כל התהליך גם מתועד, כי רצינו לספק לנעדרים וגם למשפחותיהם גם את התוצר אבל גם את התיעוד של המהלך״.

יפעת גוריון: אנחנו לא עוסקות בהנצחה, אלא בהעלאת מודעות. המטרה היא לשמור את היצירות אצלנו בתקווה שנוכל לתת אותן לכל אחד ואחת מהחטופים והחטופות כשישובו הביתה

גוריון מדגישה שלא מדובר בפעולת הנצחה. ״אנחנו לא עוסקות בהנצחה, אלא בהעלאת מודעות. המטרה היא לשמור את היצירות אצלנו בתקווה שנוכל לתת אותן לכל אחד ואחת מהחטופים והחטופות כשישובו הביתה. זה גם מהלך שחוצה מגזרים – החבירה לעמותת יוצרים סביבה מוכיחה שכולנו כעם צריכים עכשיו להתאחד ברצון להחזיר את החטופים בשלום״.

בין האמנים.ות שכבר לקחו חלק בפרויקט ויצרו את דיוקנאות החטופים שלהם אפשר למצוא את נטליה זורבובה, ליאב מזרחי, שירי ברנדיס, גליה הילי פסטרנק, גיל ארליך ואחרים. בימים הקרובים צפויים לעשות זאת אמנים.ות נוספים, עד יום שישי בבוקר שבו תתקיים משמרת הציור האחרונה. השאיפה היא שעד אז יצויירו דיוקנאותיהם של כל החטופים והחטופות, ״בתקווה שלא נצטרך לסיים ויחזירו עד אז את כולם.

״יש אמנים שהעדיפו לקחת את המשימה לסטודיו שלהם ולא לצייר במרחב הציבורי, כי גם במעמד הזה יש איזה מהלך פרפורמטיבי, מה שלא התאים לכולם. יש כאלה שצריכים שבוע שלם כדי לעבוד על דיוקן, ולא שלוש שעות״.

להסתכל להם בעיניים

״זה לא אירוע נורמלי בשום צורה״, מספר האמן ליאב מזרחי שהשתתף בפרויקט ביומו הראשון. ״לצייר בחוץ, כשהמון אנשים עוברים, מסתכלים, חלקם מצלמים, חלקם שואלים שאלות, חלקים אומרים כל הכבוד ואיזה יופי. אני אישית לא רגיל לעבוד ככה, אבל נכנסתי לזה. פשוט התמסרתי

״במשך שלוש שעות ציירתי שלושה דיוקנאות של חטופים וגם עבורי זה היווה תחושה של שחרור. כל המנגנונים לאט לאט מוסרים ואתה מבין שזו לא עבודה לביאנלה או למוזיאון. זו אופציה של עולם האמנות להוציא החוצה את מה שקורה פה״.

כשהוצע למזרחי להשתתף בפרויקט הוא לא היסס לרגע. ״בשבוע הראשון למלחמה עשיתי 2,000 סנדוויצ׳ים, אבל הרגשתי שהכוחות שלי הם כן בעולם האמנות והיצירה, ואני צריך למצוא איפה לפעול בתוך המקום הזה. אחרי שבוע או עשרה ימים של הלם טוטאלי עלה אצלי גם הדחף ליצור וברגע שקיבלתי את ההצעה נרשמתי לפרויקט. גם מבחינה אישית זה הרגיש לי מרתק – העובדה שהדימוי קיים והוא נמצא מול העיניים שלי חוסכת לי את המחשבה של איך לתאר את מה שאני רואה״.

אגם ברגר צויירה ע״י גיל ארליך

אגם ברגר צויירה ע״י גיל ארליך

מתן אנדרסט צוייר ע״י ליאב מזרחי

מתן אנדרסט צוייר ע״י ליאב מזרחי

דיצה הימן צויירה ע״י נטליה זורבוב

דיצה הימן צויירה ע״י נטליה זורבובה

birds

התהליך, מספר מזרחי, היה קשה וגם מוזר מתחילתו. ״השלב הראשון הוא לבחור את מי מציירים. התחלתי לדפדף בצילומים של 200 דיוקנאות, והמחשבות שעוברות בראש הן כאלה כמו ׳אולי אני אצייר אותה כי היא לובשת חולצה יפה׳. ניסיתי ממש להילחם בזה, להניח לזה ופשוט לבחור רנדומלית, לא משנה את מי.

״אחרי שהתחלתי כבר לצייר את הדיוקן הראשון, הגיעה מישהי ועדכנה שפורסם שהאדם שאני מצייר כבר אינו בחיים. לא המשכתי את הדיוקן, כמובן, אבל זה היה רגע הזוי של המעבר תוך כדי מרשימת החטופים לרשימת הנרצחים. לפני הציורים הבאים וידאתי שהדיוקנאות שבחרתי עדיין מוכרים כנעדרים״.

האפקטיביות של הפעולה הורגשה גם מבחינתו כאמן, מסביר מזרחי. ״אתה במשך שעה פשוט מסתכל לאנשים האלה בעיניים. תוהה אולי הם מרגישים שאנחנו חושבים עליהם עכשיו. מה שאנחנו עושים כאמנים זו בעצם סובלימציה, פילטר, פרשנות. לפעמים זה גרפי מאוד ולפעמים זה רזה, אבל מקור ההשראה לכל מה שאנחנו עושים עכשיו הוא הטראומה שאנחנו עדיין נמצאים בתוכה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. יפעת ירושלמי

    אשמח להצטרף לעוסקים במלאכה
    לצייר גם לעורר את המודעות
    🙏🏻🤍

  2. מירי הרגש

    אשמח להשתלב בפרוייקט ציור

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden