כל מה שחשוב ויפה
סטודיו זרתא, מקווה־ספא בעיר שדרות. צילומים: ירדן ביידר
סטודיו זרתא, מקווה־ספא בעיר שדרות. צילומים: ירדן ביידר

ספא יהודי נשי וממוגן: תכנונו ועיצובו של מקווה בשדרות

בין הפרויקטים האחרונים של סטודיו זרתא, הממוקם בקיבוץ ניר עם שבמועצה האזורית שער הנגב, נמצא גם מקווה בעיר שדרות, שבימים אלה מחכה לחזרתם של התושבים הביתה. מפאת מיקומו הוא תוכנן ככזה שממוגן לגמרי, וככזה שמשלב בין פרוגרמות של גוף ורוח

תהליך תכנונו של המקווה־ספא בעיר שדרות החל לפני כעשור, בימי צוק איתן, והמגרש שיועד לבנייתו היה ממוקם אז במרחב פתוח, ללא כל בינוי סביבו. היום, עשר שנים לאחר מכן ועם השלמת הבנייה, הוא נמצא במרכזה של שכונת וילות שקמה במקום בינתיים. מסביב שוב רועמים התותחים, הפעם של חרבות ברזל, והמבנה המרשים ממתין לתושבות העיר ותושביה שישובו אליה בימים טובים יותר. כמותו ממתינים להם גם אנשי סטודיו זרתא, שהיה אמון על תכנונו האדריכלי, וממוקם בקיבוץ ניר עם שבמועצה האזורית שער הנגב.

״פרק הזמן הארוך שעבר מאז התחלנו ועד היום, כשהמבנה ממתין לטופס 4, דרש לא מעט אורך רוח״, מספרות האדריכליות אביטל לוין ואביבה פרידמן, שתיים מתוך ארבעת השותפים של הסטודיו הדרומי. ״מבחינתנו, להחזיק פרויקט במשך תקופה כל כך ארוכה היה מאתגר, ועכשיו כשהוא הגיע לקו הגמר אין מי שיעשה בו שימוש״.

סטודיו זרתא הוקם בשנת 2008 על ידי האדריכלים ישי ביידר ואביבה פרידמן, בוגרי המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. שנים ספורות לאחר מכן הצטרפו אליהם כשותפים שני בוגרי בצלאל נוספים – האדריכלים אביטל לוין ורואי פרידמן, והיום מונה הסטודיו 18 אדריכלים ומעצבים, רובם ככולם תושבי העוטף וסביבתו הקרובה. בתחילת דרכו פעל זרתא במושב נתיב העשרה, ומאז 2016, עם התרחבותו, הוא ממוקם – בימים כתיקונם – בניר עם. כרגע, מפוזרים חברי הסטודיו ברחבי הארץ.

הפרויקטים מבית הסטודיו מגוונים. המנעד מקיף תכנון בנייה פרטית, שכונות מגורים, מבני ציבור, עריכת תב״עות ופרויקטי שיפוץ של מבנים קיימים לשימוש חוזר, כשמטבע הדברים מרביתם נמצאים באזור הנגב המערבי. ״תכנון באזור שמוכר לנו היטב על מכלול צרכיו ומאפייניו הפיזיים והקהילתיים הוא לשיטתנו ערך משמעותי שמקנה התמקצעות. השאיפה שלנו היא להחיל איכות תכנונית ללא כל פשרות, כזו שאינה נופלת מכל תכנון המבוצע באזורי מרכז הארץ״, אומרת לוין.

אביטל לוין: השאלה איך להטמיע במבנים מיגון איכותי, כך שיתקבל כחלק אינטגרלי מהם ולא כאלמנט זר או תוספת מודבקת, מעסיק אותנו רבות כמשרד שמקום מושבו באזור. במקרה הזה רצפת המרפסת החזיתית שבקומה העליונה משמשת כמצחייה עמוקה המגנה על החלונות שתחתיה באופן טבעי

״פירושה של ההתמקצעות היא איכות תכנון שמבוססת על אותם עקרונות, ומתוך היכרותנו הקרובה עם האזור מתרגמת אותם תוך התחשבות בקונטקסט הסביבתי המיוחד של האזור, באקלים המקומי ובצרכי הבטיחות והביטחון שקיימים בו, כמו גם במאפייני המרקם החברתי־אנושי שמייחדים אותו, כמו קהילתיות וצניעות נטולת יומרה״, מוסיפה פרידמן.

את דבריהן של לוין ופרידמן מאשש מבנה המקווה, שרעיון הקמתו הינו תוצר של יוזמה פרטית־מקומית של תושבת שדרות, שולמית קורצווייל, שליוותה את תהליך התכנון בשיתוף פעולה עם עיריית שדרות. נקודת ההתחלה שלו בצוק איתן נולדה מתוך הכרה בצורך שהתחזק אז בימי הלחימה: מעצם הווייתה, הטבילה במקווה וההתארגנות לקראתה היא סיטואציה אינטימית, ובאזור שחשוף כל כך להפתעות ירי שמותירות זמן מינימלי לתפיסת למחסה – מדובר במורכבות הדורשת מענה יעיל.

בתוך כך, המרכיב המרכזי בפרוגרמה היה יצירת מבנה שכולו ממוגן. במקביל, התמורות שחלו בשנים האחרונות בהתייחסות למקווה, שהיה מתויג כפונקציה אפורה ונטולת כל אסתטיקה, שכל תכליתה הייתה לאפשר את קיום מצוות ההלכה, הולידו, כדברי פרידמן ולוין ״צורך ורצון עז לשלב בין פרוגרמות של גוף ורוח, ושאיפה להגדיר מחדש את תפקידו של מקווה טהרה כספא יהודי נשי״.

הרבה מעבר למקווה המסורתי

על בסיס זה, המבנה הוא הרבה מעבר למקווה המסורתי. תכנונו גובש כך שהוא אכן לוקח את מקום קיום מצוות ההלכה קדימה, מעדכן אותו ברוח הזמן ומעניק מענה פונקציונלי ואסתטי כאחד למתח שבין הצנוע לפתוח, ובין הפנימי־פרטי לחברתי. ״מבחינה תכנונית האתגר היה יצירת מבנה שיאפשר לשתי המהויות להתקיים יחד באופן מיטבי, בתוך מעטפת מיגון לכלל אזוריו״.

לצד המיגון הקפיד התכנון על יצירת מבנה מונגש, ומכיוון שמדובר בפונקציה דתית, התהליך לווה על ידי יועץ מקוואות, על מנת שיעמוד בתקנים הלכתיים של זרמים אמוניים שונים, ויוכל לשרת עדות שונות תוך התאמה למסורות ולמנהגי הטבילה שלהן.

ישי ביידר, אביטל לוין, אביבה פרידמן, רואי פרידמן. צילומים: ירדן ביידר

ישי ביידר, אביטל לוין, אביבה פרידמן, רואי פרידמן. צילומים: ירדן ביידר

המבנה, שמתארו ריבועי למראה, שוכן ברחוב שמהלכו המשופע נוצל על ידי התכנון ליצירת שתי קומות שלכל אחת מהן כניסה נפרדת. הקומה התחתונה, שחפורה בחלקה בקרקע ונסוגה פנימה ביחס לקומה העליונה, מכילה את אזור הטבילה המרכזי והפנימי ביותר, חדרי התארגנות (מקלחות) שמהם ישנה גישה ישירה אליו, ופינת קפה קטנה. הקומה העליונה, קומת הרחוב, תוכננה עם מרפסת חזיתית והיא מהווה מקום מפגש והעצמה; מכילה חלל לסדנאות והתכנסויות, חדרי טיפולים, פטיו פנימי מקורה ואזור מטבחון שבו אפשר להסב לשתיית קפה והגשת כיבוד.

עם מיגון כמרכיב פרוגרמטי מרכזי, המבנה כולו, על קירותיו ותקרתו, מבוסס בטון עבה מהרגיל – 40 ס״מ. פתחי הקומה התחתונה גבוהים מהמקובל ונושקים לתקרה למניעת הדף, ומעליהם משולבת ״מצחיה״ – אלמנט בולט המסוכך עליהם ממעל כאמצעי הגנה מפני רסיסים.

״ככלל, שילוב מצחיות ואמצעי מיגון אחרים, מאתגרים תהליכי תכנון במישור האסתטי״, אומרת לוין. ״השאלה איך להטמיע במבנים מיגון איכותי, כך שיתקבל כחלק אינטגרלי מהם ולא כאלמנט זר או תוספת מודבקת, מעסיק אותנו רבות כמשרד שמקום מושבו באזור. במקרה זה של מבנה המקווה, רצפת המרפסת החזיתית שבקומה העליונה, שכאמור חורגת מקו הקומה התחתונה הנסוגה, משמשת כמצחייה עמוקה המגנה על החלונות שתחתיה באופן טבעי, שאינו מפר את זרימת המופע המבני״.

מעטפת הקומה העליונה מחופה בלוברים – רפפות אופקיות מבמבוק באורכים משתנים. אלה מייצרים משחק בין פתיחות להצנעה, ומעבר להבט הפונקציונלי של הסתרה והצללה, הם משווים לה ממד עיצובי־אסתטי המרכך את המסה הבנויה. אור היום החודר דרכם משרטט ״ציורים״ חינניים בחללה הפנימי של המרפסת, ובשעות החשיכה עוטה המבנה מראה מיוחד של קובייה מפיצת אור.

birds

פלטת החומרים והצבעים שמשולבת בחלל מאופיינת במופע טבעי, רך ורגוע ההולם את אופי המקום ואת הגדרתו כספא יהודי נשי. לריצוף נבחרו אריחי קלינקר, סוג של גרניט פורצלן דמוי אבן, שנחנו במראה נקי ובעמידות גבוהה, וכוללים גם פרטי גמר יעודיים למדרגות. בחללי המקלחות שולט שילוב קלאסי של גווני אבן ועץ, המשרה שקט בעיניים ובנפש ונותר רלוונטי לאורך זמן.

עיצוב הפנים והסטיילינג הופקד בידי המעצבות לימור בן אבי ועטרה פרץ, כשהוא ממשיך את מסגרת החלל בגווניו המעודנים ובפריטים המובחנים שנבחרו עבורו. ככזה הוא מעניק למשתמשות חוויה של יופי ואסתטיקה, כמו אירוח מפנק בבית מלון בוטיקי. בפטיו המקורה ניצבים עציצים לצד ריהוט חוץ במראה טבעי, המטבח מעוצב בגווני פסטל רכים עם שילובי עץ המעניק חמימות נעימה, והתאורה מגיעה מגופים דקורטיביים שונים. חדרי ההתארגנות מאובזרים עד אחרון הפרטים עם יחידות כיור מרחפות, אביזרים סניטריים מסוגננים ואביזרים משלימים שכל אחד מהם נבחר בקפידה.

פרידמן ולוין מתקשות כעת לנבא מה יילד יום המחר. בימים טרופים אלה הן בעיקר מקוות שהשגרה תשוב לחיים, ומניחות שהיא תביא איתה שינויים בהתייחסות האדריכלית באזורן. ״נראה שהאזורים המוגנים יהפכו להיות מרחבים המכילים יותר פונקציות, ומה שהעסיק אותנו גם לפני כן, בכל הקשור להטמעת מיגון איכותי, מן הסתם יעסיק ביתר שאת״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden