חדר משלי // איתן כהן
תעודת זהות
איתן כהן, בוגר לימודי עיצוב פנים ובעל תואר מהמכון הטכנולוגי חולון HIT. הקמתי משרד עצמאי לתכנון ועיצוב פנים אדריכלי בשנת 2017, אחרי שבע שנים בהן הייתי שכיר, וצברתי ניסיון במגוון עצום של פרויקטים.
אהבה ראשונה
מחקר. היום כאדם מבוגר אני יודע שהכל התחיל ממחקר. להרחיב את הידע הטכני, זה משהו שמאוד העשיר את עולם הדימויים והמושגים שלי כבן אדם וכיוצר־מתכנן בפרט. זה מתבטא ביכולת שלי לקחת חומרים ולמתוח את הגבולות שלהם, ממש כמו שאני מותח את הגבולות של הידע שלי. השאיפה שלי ליצור מתוך ידע ושכל ולא מתוך רדיפה אחרי יופי, היא אבסולוטית. אני חש צורך להסביר ולנמק את הבחירות שלי מול הלקוחות, תמיד יהיה סיפור רגשי מאחורי בחירה שלי.


איתן כהן. צילום: אינגה אבשלום
אהבה שנייה
הנדסה, מוזיקה וטבע הם חלק בלתי נפרד מהחיים האישיים. אני מוצא בהם מנוחה ותשובות להרבה דברים. אני מסתכל על התבניות שבהם, וזה מרתק אותי. למשל אי־הגרפיות של המדבר, שהוא הדבר היחיד שנותן לי מנוחה אמיתית, או אקורד של פסנתר וההפרדה בין קליד שחור לקליד לבן, ומה זה גורם לי להרגיש כתוצאה מנגינה עליהם. התבוננות והפשטה של גשר או בניין בהיבט ההנדסי העירום שלו – זה ממש מרתק ומעסיק אותי.
חילוף חומרים
אני חושב שיש חוט מקשר בין שתי האהבות שלי, אני לגמרי שואב את המחקר והסקרנות שלי מעולם הדימויים שבו בחרתי להביט על העולם. הרבה פעמים הדרך לקונספט או לפיצוח טבלת חומרים לתכנון דירה או בגדול יותר – מרחב מחייה כמו שאני מכנה את זה – יכול להיות סמוי ופרטי שלי ואת המובן והגלוי אני חולק עם הלקוחות שלי.
דירה בירושלים
הפרויקט של הדירה בירושלים היה ממש כמו לרקוח. זה היה מסע של ליקוט חומרים, מסע בזמן ומסע בדרך – בין הסטודיו בתל אביב לבין ירושלים. התחושה הפסיכולוגית של לעבור מסע בזמן ואפילו מסע תרבותי בין הערים הזינה אותי וגרמה לי להתאהב בעיר ירושלים.



הלקוחות משפחה ירושלמית ״חדשה״, בני הזוג לא גדלו בעיר אלא בחרו לבנות שם את ביתם ומשפחתם, זוג ושלוש בנות, היא מרצה בבצלאל ואוצרת במוזיאון, הוא כלכלן מוכשר, יחד הם זוג מרתק שהיו פתוחים לרעיונות ולתהליך. היה לנו חשוב לשמור על א־תל אביביות, אבל לא להיות מנותקים או להיפך, מחוברים למקום ספציפי בעולם. מכאן הגיע החופש לבחור חומרים וצבעים לא שגרתיים, כאלו שגם יעמדו במבחן הזמן.
הדבר שאני אישית הכי אוהב בפרויקט הוא שיש דגימה מכל חלל בבית בחלל הבא אחריו, מה שיוצר המשכיות הרמונית בין החלקים השונים בדירה. נוצר מעין גראדיאנט מעניין בתפרים של בין לבין, החבירה בין העץ הצנוע והפשוט למראה לנירוסטה כחומר שידוע שהינו סופג את תהליכי השחיקה והזמן; תחושה של תקרה גבוהה, שיצרנו באופן גרפי בעזרת חלוקה של הקיר ובעזרת תאורה, ומשחקים בהדגשות ושימוש באור טבעי, בעזרת חשיפה ופתיחה של אלמנטים בדירה.














