כל מה שחשוב ויפה
זהר אלעזר, Wall Paper (סטילס מוידאו). צילום: מיכאל דל

הרשימה המשותפת // 13.6.24

רוחות פרקים בגלריה גבעת חביבה; נעמי סימן־טוב בגלריה בצלאל לאמנות עכשווית; ערן שקין בגלריה חזי כהן; אילן פלד בגלריה אורית ושדי; נחמה לבנדל בבית קלנג; נשמות נודדות במרכז תרבויות הרמוניה

רוחות פרקים בגלריה גבעת חביבה

התערוכה הקבוצתית ״רוחות פרקים״ מוצגת בגלריה גבעת חביבה לאמנות (אוצרת: מיכל ניב). היא עוסקת בנקודות מבט או פעולות המשבשות את תפיסות הזמן והמרחב, ומציעות טריטוריות וטווחי פעולה חדשים ולעיתים חתרניים בתוך הזמן או במרווחיו. התערוכה כוללת עבודות של 13 יוצרות ויוצרים משדה האמנות העכשווי. מוצגות בה עבודות ציור, צילום, פיסול, זכוכית, טקסטיל, שירה ווידאו, שנוצרו בתקופות זמן שונות ולאורך משכי זמן משתנים.

העבודות משקפות, כל אחת בדרכה ובזמנה, משהו מחרדת הזמן האוזל, אך גם מהתחושה שהזמן כמו עצר מלכת ואת רוחות הפרצים המאפיינות את פרק הזמן הנוכחי. מתוך פעולות שיבוש שעושים היוצרים במרחב ובזמן, בסחרור התנועות בין הזמנים, בין הפרצים, נחשפים רבדים חדשים של רוח וחומר, המנכיחים את היותנו זמניים, אך גם את יכולתנו להיות בו־זמניים.

טל פרנקל אלרואי, שולחן משפחתי

טל פרנקל אלרואי, שולחן משפחתי

כרים אבו שקרה

כרים אבו שקרה

משי קופלביץ׳, 1973, סטילס מוידאו

משי קופלביץ׳, 1973, סטילס מוידאו


נעמי סימן־טוב בגלריה בצלאל לאמנות עכשווית

״לשכנה שלי קוראים פלסטין״, תערוכת יחיד לנעמי סימן־טוב, תפתח מחר (14.6) בגלריה בצלאל לאמנות עכשווית (אוצר: דור גז). כותרת התערוכה מבוססת על עבודת שמן על בד ״לשכנה שלי קוראים פלסטין – סיפור אמיתי״ (2024-2021), שנשענת על מקור היסטורי – אחד מ״שטיחי בצלאל״ שהפכו מבוקשים בתחילת המאה הקודמת. השטיחים הושפעו מצד אחד משטיחים טורקיים ופרסיים בעיצוב הדוגמאות והקומפוזיציות, ומצד שני נהגו לשלב בהם סמלים יהודיים, נופים ירושלמיים וטקסטים בעברית.

מאה שנים לאחר מכן, עבודתה של סימן־טוב נעשתה על בד ששוליו נותרו גולמיים והוא עדיין לא כוסה בשכבת הבסיס. מהשטיח המקורי לקחה את הסילואטה של ירושלים עם הכתובות שהופיעו כסימון. את המשפט ״והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית בראש ההרים״, שמופיע בשטיח בצלאל המקורי מתחת למגדל דוד ומקום המקדש, היא ממירה במשפט: ״לשכנה שלי קוראים פלסטין היא גרה בקומה מעליי״. בהקשר היא מציינת כי ״לשכנה שלי באמת קוראים פלסטין. היא, אגב, גם מנהלת את ועד הבית שלנו ביד רמה״.

נעמי סימן טוב. צילומים: ברק רובין

נעמי סימן טוב. צילומים: ברק רובין


ערן שקין בגלריה חזי כהן

״התכנסות״, תערוכת יחיד לערן שקין, מוצגת בגלריה חזי כהן (אוצר: יניב שפירא). התערוכה, הראשונה של שקין מזה שש שנים בישראל, מציגה סדרת עבודות חדשה שנעשתה בשלוש השנים האחרונות ובמרכזה עיסוק בפנים שונות של דיוקן – כיחיד, כצמד וכקבוצה. ציור דיוקן ליוו תמיד את יצירתו של ערן שקין, עבורו מדובר במעין סיסמוגרף שמאפשר לו לבחון תנועות בנפש האדם, דופק חברתי או הלך רוח.

גוף העבודות החדש של שקין המוצג בתערוכה מציב במרכזו יחסים בין דמויות. אלא שמה שנראה כמו לקוח מצילום קבוצתי או משפחתי אינו אלה כאלה שמקורו בפרסומת לאופנה, באתרי אינטרנט ובסרטוני יוטיוב.

ערן שקין. צילום: רן ארדה

ערן שקין. צילום: רן ארדה


birds

אילן פלד בגלריה אורית ושדי

״התישא אותי רוח ותשיבני אל פתח בית?״, תערוכת יחיד לאילן פלד מוצגת בגלריה אורית ושדי. קופסה מתפוררת על יד קופסה מרוסקת על יד קופסה עם זכוכית מגדלת, מאות קופסאות מתעדות רגעים ודמויות מהתנ״ך וחיי העם שלנו. הכאוס בזמן הנוכחי זוכה למעט שקט, לרגע, כמו זמן דימומים לפני שקיעה, דקות בודדות, הכל מותר והכל הבל.

פלאטה של חומרים מאצילי ונשגב (זהב, יהלומים, אמרלדים, כסף ועוד) לחבול ושרוט (פח, עפר, ענפים, אבנים ועוד), כשהם עוברים תהליכים של שריפה, הלחמה, צביעה, הדבקה. לכל דבר משמעות וחוסר משמעות, אינטרפרטציות מכל הבא ליד.

אילן פלד. צילומים: מ"ל

אילן פלד. צילומים: מ"ל


נחמה לבנדל בבית קלנג

״בין השכבות״, תערוכת יחיד לנחמה לבנדל, תפתח ביום רביעי (19.6) בבית קלנג באשדוד (אוצרת: איסי וינטר אבקסיס). בתערוכה תוצג לראשונה היצירה 07102023 שנוצרה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ובמהלך חודשים של חיפוש וקושי מתמשך. העבודה בנויה ברבדים, נדבך של דפים מספרים בשפות שונות כמשקפים את אוכלוסיות הישובים באזור: עברית, ערבית, אמהרית, רוסית, אנגלית, ספרדית ועוד.

אותם דפי ספרים בשלל שפות מקומיות מונחים זה על זה, נאלמים נצורים וחבויים יחדיו, שותפים לגורל אכזר אחד. לבנדל חבקה אותם יחד בהרמוניה צבעוניות מאוחדת, כגורל שאיחד ביניהם ויצר ברית באותו היום בין כולנו. התערוכה שמה דגש על חומריות השונה מן המקובל, שבמרכזה הספר על מרכיביו השונים. מייעודו הברור המשמש כעוגן והשראה דרך מגע פיזי עם החומריות ועד בנייה של סיפור ויזואלי, התמרת הספק ויצירה אסתטית חדשה.

נחמה לבנדל. צילומים: יוסי וקסמן

נחמה לבנדל. צילומים: יוסי וקסמן


נשמות נודדות במרכז תרבויות הרמוניה

״נשמות נודדות״, תערוכה קבוצתית הבוחנת את המסע המורכב של העולים החדשים לישראל דרך הפריזמה של אמנות חזותית ומחקר סמיוטי, תפתח ביום שלישי (18.6) במרכז תרבויות הרמוניה בירושלים (אוצרות: ורה גייליס, אנה סמוליארוב).

בנוסף ליצירות אמנות חזותית, יוצגו בתערוכה פרגמנטים ממחברות אולפן ללימוד השפה העברית וחפצים אישיים של עולים חדשים, מכתבים לקרובי משפחה בארץ המוצא ופתקים ראשונים בעברית. פריטים אלו מספקים פרספקטיבה ייחודית על מגוון החומרים החזותיים המשמשים את העולים ברכישת השפה המקומית.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden