חי את האמת שלו. עכשיו: סער צפריר מעצב חללי בילוי ברחבי העולם

כל ניסיון לאתר בעברו של המעצב סער צפריר רמז שיבהיר את תשוקתו לעיצוב – שפרצה אחרי שנות פעילות בשוק ההון – עולה בתוהו. מעולם, הוא אומר, הוא לא חשב בכיוון. ״גם כילד אף פעם לא נמשכתי למשהו שקשור לכך. לא יצרתי ולא ציירתי. אם כבר, אז החלום שלי היה להיות שחקן, והגשמתי אותו במידה מסוימת כששימשתי כמרצה בתחומי כלכלה ופיננסים. זאת הייתה הבמה שלי״.

כך או אחרת, העובדות מדברות בעד עצמן; גם ללא מסלול לימודים תקני, צפריר הוא היום מעצב פנים עסוק מאוד, בעליו של סטודיו SZ DESIGN באמסטרדם, שזוקף לזכותו רזומה עשיר של כ־60 פרויקטים שביצע ומבצע ברחבי העולם. ״גם בתקופת הקורונה, כשהעולם עצר מלכת, לא הפסקנו לעבוד. העברתי את פעילות הסטודיו לקוסטה ריקה״.

הסטודיו מתמקד בעיצוב אתרי אירוח ובילוי – מלונות, מסעדות וברים – שלא מעט מהם זיכו אותו ברשימה מכובדת של פרסים נחשבים. רק בשנה האחרונה הוא קטף שלוש זכיות בפרסי העיצוב הגרמני (German Design Award) לשנת 2024, עבור עיצובה של מסעדת ברטה של השף אסף גרניט בברלין; ליליז׳ בר, מסעדה ומועדון לילה ברוח ברולסק בבריסל – שעיצובו מוהל אווירה וסגנון ים תיכוניים עם הזוהר והברק של שנות ה־70; ובל בוי, בר קוקטילים ג׳אזי במלון הילטון ברלין – גרסת מגה של בר הקוקטילים הפופולרי מתל אביב.

בין הפרויקטים זוכי הפרסים של צפריר נמצא גם פרויקט מקומי – מסעדת לוטה שבמלון גלי כנרת, שזיכתה אותו בפרס DESIGN ET AL, בקטגוריה של עיצוב מסעדות בבית מלון לשנת 2023. לעיצובו המחודש של המלון הוותיק כולו, שהופקד בידיו, הוא טווה קונספט שנשאב משורשיה ומורשתה של לוטה איזנברג, המנהלת הראשונה שלו, משרידים ארכיאולוגיים המצויים בסמוך ומנוף הכנרת הנשקף ממנו.

כשמדובר במלונות ובמסעדות, ההסתכלות הנכונה לשיטתי היא זו שמביאה בחשבון גם את הפרמטרים העסקיים והפרקטיים כמכלול אחד, כי הם חשובים לא פחות מהנראות – אטרקטיבית ככל שתהיה

המפגש הראשון, והמכונן מסתבר, של צפריר עם עולם העיצוב התרחש בשנת 2008, כשרכש דירה והחליט לשפץ ולעצב אותה בעצמו; ״את הצדדים הטכניים ואת התוכנות למדתי דרך יוטיוב״, הוא מספר. התוצאה היפה שהתקבלה עוררה את תשומת לבו של חבר מילדות, לירן ויצמן, בן למשפחה שפעילותה היא בעסקי מלונאות.

״לירן הציע לי להיות מנהל פרויקט של שלושה מלונות חדשים שהם מקימים בגרמניה, והטיימינג חפף ׳משהו׳ שניקר בי באותה תקופה לגבי העיסוק שלי״. כשצפריר מספר זאת, הוא חושף קעקוע שמעטר את זרועו מאותם ימים, וממחיש את הספקות שניקרו בו אז – ״תחיה את האמת שלך״ נכתב בו בספרדית, ועולם העיצוב שבו בחר הוכיח שהוא אכן הלך עם האמת החדשה שהתגלתה לו עד הסוף. מאז היא ממשיכה לחיות ולבעוט בתוכו.

צפריר נענה לאתגר שהציב לו חברו, הותיר את עולם הפיננסים מאחור, ועם הזמן נשאב לעולם העיצוב. נקודת המפנה הייתה ב־2016, כשעיצב עבור החברה של ויצמן את מלון פרובוקטור בברלין, שנחל הצלחה גדולה. ״הרעיון העיצובי שלו נשאב מאווירת הדקדנס של שנות ה־20 רוויות הסקס במאה שעברה״, הוא מספר על המלון שידוע בבר הלוהט שלו, שמושך אליו קהל רב ושזיכה אותו בפרסים על היותו מלון העסקים הטוב ביותר והמעוצב ביותר.

כנגזר משמו, עיצובו של המלון נוטף דרמה וסקס אפיל עם חדרים בצבעוניות עזה, שימוש מרובה בקטיפה, שנדליירים מרשימים, ואלמנט ייחודי (ונועז יש לומר) ששולב בכל חדר: פרובוקטור מוד – לחיצה על כפתור שמפעילה הצגת וידאו ארט חושני שנוצר ייעודית, ובשילוב מוזיקה רכה משלים את האווירה הפתיינית.

מוכוונים ליצירת חוויה

ב־2018 יצא צפריר לדרך עצמאית ופתח סטודיו לעיצוב, שלצדו פועלת חברת רכש. בעת הצורך, כשמדובר בביצוע רעיונות מורכבים במיוחד, הוא מסתייע בצוותי יועצים טכניים והנדסיים שעובדים עמו. כשם שלא הלך במסלול של לימודי עיצוב פורמליים, כך גם תפיסת העולם שלו והאופן שבו הוא מנהל את הסטודיו, המונה 25 עובדים, מעידים על דרכו הייחודית.

את עברו כיזם וכאיש פיננסים הוא מתעל לטובת פרקטיקה שאינה מתמצה רק בעיצוב ובאסתטיקה פר־סה. אלה צומחים, לדבריו, אחרי שהוא מנתח ובוחן את הפרויקט בהבט העסקי והפרקטי. ״כשמדובר במלונות ומסעדות, ההסתכלות הנכונה לשיטתי היא זו שמביאה בחשבון את הפרמטרים האלה כמכלול אחד, כי הם חשובים לא פחות מהנראות – אטרקטיבית ככל שתהיה. החלל צריך להיות פרקטי עבור המשתמשים, מערך השירות, התפעול והתחזוקה כאחד. ההבטים העסקיים צריכים להיות מזוקקים ומוצקים עד אחרון הפרטים״.

דוגמה חדשה מהתנור לכך היא מלון קרדו ברומא שנחנך לאחרונה. המלון, שבגלגולו הקודם היה שייך לרשת מריוט אוטוגרף, ממוקם בין שדה התעופה של רומא ובין העיר. זהו מלון גדול המכיל 600 חדרים והרבה אולמות כנסים. ״בגלל המיקום הנוח שלו בקרבת שדה התעופה, המלון נודע כמקום פופולרי ומבוקש לאירוח כנסים בינלאומיים. אבל חודשי הקיץ שהם פחות פעילים מבחינה זו היו חודשים מתים במלון, עם תפוסה נמוכה משמעותית״.

בבחינת ההבט העסקי, הוא אומר, ״נדרש פתרון לדלילות תפוסת הקיץ, שימשוך אליו קהל גם בחודשים אלה. הרעיון היה להוסיף לו ייעוד של מלון ריזורט, שככזה ימשוך אליו קהל בקיץ, ובכלל זה גם קהל מקומי״. במישור הפרקטי, הוא מוסיף, לא בוצעו שינויים מבניים מסיביים, וההתמקדות הייתה בשדרוג הקיים, כמו שיפור האקוסטיקה באמצעות חיפויי עץ ושילוב שכבת בידוד תחתיהם.

במישור העיצובי־אסתטי כל החדרים והחללים הציבוריים עוצבו מחדש כקומפוזיציות חופשיות בניחוח בינלאומי, תוך שימור זיקה למשמעות התרבותית של המיתולוגיה הרומית. אלה באים לידי ביטוי בכל ממדי העיצוב, ובכלל זה הריהוט, התאורה, החומרים והצבעוניות, האבזור הנדרש ואפילו מערך השילוט וההכוונה, ומייצרים זרימה של יוקרה ונוחות, ואווירה ההופכת כל רגע למהנה ומענג.

סגנון העיצוב יכול להיות עכשווי, קלאסי או תקופתי, אבל הוא תמיד יהיה עוטף וישדר חום. זה הכי חשוב מבחינתי

הדובדבן, וליתר דיוק הדובדבנים שנוספו למלון במסגרת הייעוד החדש, הם בריכה, ״מטורפת״ לדברי צפריר, הפקדת תחום המזון והמשקאות בידי טברנה טרילוסה (Taverna Trilussa), מהמסעדות מהנחשבות ביותר ברומא, וניצול שטח המרתף לשמש כספא מפנק. הבריכה מרשימה בגודלה ובאופן שבו צידה האחד מעוגל משהו, כשהדק של המסעדה הסמוכה מרחף מעליה ומאפשר להסב לסעוד מעל המים.

הספא עוצב כפרשנות עכשווית למרחצאות הרומיים של העבר ומשלב אלמנטים כעמודים רומיים, קשתות, ארבע בריכות שונות זו מזו שמופען מדמה מעיין הנובע מהקרקע, סאונה ואלמנט תאורה מרשים בממדיו שמייצר מראה של שמיים זרועי כוכבים.

ככלל, השלב האהוב על צפריר בתהליך העיצוב הוא שלב ההתחלה; שלב החשיבה על איך לייצר את המקום כחוויה מזמינה ולשוות לה ייחוד. ״המלונות היום מוכוונים ליצירת חוויה. מעבר לחדרים מסוגננים ומפנקים, הכוונה היא שהם יכילו עוגנים אטרקטיביים, כמו מסעדה משובחת או בר מיוחד. גם החללים הציבוריים, כאזורי קבלה, מעברים או לובאים הם כבר לא רק אזורים פונקציונליים, אלא מטופלים כחללים חווייתיים בפני עצמם, כך שהחוויה מתחילה כבר בכניסה ופוגשת את האורחים בכל פינה״.

את ההשראה ליצירה, מספר צפריר, הוא שואב ״דרך הרגליים״ – דרך התבוננות קשובה לעולם ולסביבה ודרך דברים שהוא עצמו חווה. בתוך כך, פריטי הריהוט מעוצבים על ידו אד הוק כקאסטם־מייד, ושפות העיצוב שהוא מנסח שונות ומגוונות, אך בה בעת הן חולקות מכנה משותף. ״סגנון העיצוב יכול להיות עכשווי, קלאסי או תקופתי, אבל הוא תמיד יהיה עוטף וישדר חום. זה הכי חשוב מבחינתי״.

מטבע הדברים, המספר המרשים של אתרי בילוי ואירוח שעליהם הוא חתום ברחבי העולם, מחייבים את צפריר לסדר יום צפוף עם קצב טיסות אינטנסיבי. נכון לעכשיו מונחים על שולחן הסטודיו 18 פרויקטים חדשים בתהליך, ביניהם בפורטו ריקו, במלטה, בקוסטה ריקה, באתר סקי בשמוני שבצרפת, בקרואטיה ונוספים.

אך עבור מי שחקק גם על לבו – ולא רק על היד – לחיות את האמת שלו, אין ספק שהאינטנסיביות ועולם התוכן שבו הוא פועל טובים לו ומגלמים את מושא תשוקתו. רגע לפני שאנחנו נפרדים, צפריר אף ממחיש זאת כשהוא מראה לנו את השעון שהוא עונד: אין בו ספרות, גם לא מחוגים, ורק המילה NOW מתנוססת במרכז הלוח. ״זה המוטו שלי. להיות נוכח ברגע, כאן ועכשיו. המקום שאני נמצא בו הוא כזה״.