ככה נראית שלווה: דירה בקומה 44 בתל אביב

כשהאדריכלית לימור בשן הופקדה על פרויקט עיצובה של הדירה השוכנת בקומה 44 במגדלי גינדי TLV, היא קיבלה לידיה מעטפת: 220 מטרים רבועים, עטופים בזיגוג שממנו נשקף נופה של תל אביב. ״ברור היה לי שלנוף המרהיב הזה, לים ולקו האופק, צריך לתת מקום ראוי״, היא מספרת על מה שאכן נחשף בכניסה לדירה כחלל קריא ונקי, ששפתו המודרנית־אלגנטית, חפה ממתחרים בדמות אלמנטים גחמניים או תחכום יתר, שעלולים לגנוב את ההצגה. ״רוגע, ניקיון ופשטות קווים – שגם ישמרו את תחושת המרחב – הם מה שעמד לנגד עיניי״.

בדירה מתגוררת משפחה עם שלושה ילדים, והפרוגרמה הייתה פשוטה ללא בקשות יוצאות דופן: חדר הורים מפנק וחדרי ילדים מעוצבים כסוויטות. מבנה התלתן של הבניין שבו ממוקמת הדירה יצר בה זוויות שלא עלו בקנה אחד עם השקט האסתטי שביקשה לייצר, והן הוסוו באמצעות עבודות נגרות. באופן דומה תוקנו גם דירוגים בתקרה באמצעות הנמכת גבס מינימלית ליצירת תקרה שטוחה.

ההנמכה בוצעה תוך שמירה על מרווחי ניתוק מתקרת החלל, שנוצלו להשקעת תאורה ותיעול אוויר חוזר של מערכת המיזוג. ניתוקים מסוג זה נשמרו גם במפגש אלמנטים עם הריצוף. בשן מציינת ש״הם לכאורה פרט מינורי שלא ממש נראה, אבל בדרכם הלא מורגשת גם הם מקנים ממד אוורירי וקליל שנוכחותו תורמת לתחושת המרחב״.

ריצוף החלל בוצע באריחי גרניט פורצלן במראה שיש קררה בגון לבן־אפרפר עם גידים מעודנים. הקירות נצבעו בגון תואם, תוך יצירת מסגרת חלל רציפה־שלמה, וגם התאורה תוכננה כך שהיא תומכת בניקיון המראה. למעט גוף תאורה דקורטיבי המשתלשל מעל שולחן האוכל, כל הגופים האחרים הם ספוטים שהוטמעו בתקרה – צמודי קיר או פסי צבירה עם גופים גליליים שהותקנו במטבח ובסמוך ליחידת נגרות גדולה שבסלון.

תוצאות הדיאלוג עם הלקוחות הניבו חלל המעוצב כמארג אסתטי מהודק ומובחן, שנשלט על ידי צבעוניות בהירה בעיקרה של גווני בז׳ וחול עם שילובי צבע שחור, וכל פריט ריהוט או נוי ששולבו בו נבחרו בקפידה

השטח רחב הידיים של הדירה חולק לשני אזורים מוגדרים – פרטי וציבורי. באזור הציבורי רוכזו הפונקציות המשותפות כמרחב פתוח וזורם נטול כל מחיצות שהן, ובאזור הפרטי תוכננו יחידת הורים מרווחת, ושני חדרי ילדים עם חדרי רחצה צמודים, כשאת אחד מהם חולקים שני ילדים.

דיאלוג עם הלקוחות הוא אחד הדברים שחשובים לבשן, ובמקרה הזה, לדבריה, הוא היה פורה במיוחד. ״הדיירים הם שוחרי עיצוב ואסתטיקה ולבעלת הבית טעם משובח. עבורי כאדריכלית תהליך העבודה איתם היה זורם ומהנה ביותר״. תוצאות הדיאלוג הניבו חלל המעוצב כמארג אסתטי מהודק ומובחן, שנשלט על ידי צבעוניות בהירה בעיקרה של גווני בז׳ וחול עם שילובי צבע שחור, וכל פריט ריהוט או נוי ששולבו בו נבחרו בקפידה.

הסלון שבמרחב הפתוח משלב יחידת נגרות מקיר לקיר, מחופה פורניר אלון שטרייף שבה מוטמע גם מסך הטלוויזיה. חלקה העליון הנושק לתקרה מכיל בתוכו את יחידת מיזוג האוויר, וחלקיה האחרים מכילים חללי אחסון לצרכים מגוונים המשמשים בין היתר להכלת מערכת שמע. על מרביתם סוגרות חזיתות אנכיות, ובחלקה התחתון משולבים תאים פתוחים שחללם הפנימי מחופה בשחור, ומייצר כך מעין פס המתכתב עם גונה השחור והקו האופקי של יחידת המיזוג העליונה, ומוסיף עניין לגון האלון הבהיר.

פינת הישיבה מהדהדת רוח נורדית בעיצובה המדוד ובגווניה הבהירים: ספה קלאסית שעליה פזורות שפע כריות, כורסת טוגו האיקונית שמזמינה להתרווח בתוכה, צמד כורסאות שעיצובן נקי הקווים משלב עץ וקליעה וינאית ושטיח בהיר. שולחן הקפה הנמוך מעוצב כגוש עץ מלבני שלם, ובדומה לו, גם שולחן הצד שניצב בין הספה לבין כורסת הטוגו מעוצב כגוש עץ.

מעבר דרך קוביות

במטבח שבחלל הציבורי שולט צבע שחור בנגרות ובאביזרים ששולבו בו לצד נגיעות של אלון שטרייף, והוא כולל יחידה גבוהה ויחידת אי. ביחידת האי משתלבים פורמייקת ננו בשחור מט, משטח אבן קיסר במראה פורצלן, ואלון שטרייף בחזיתה הפונה לסלון. היחידה הגבוהה מציגה שילוב זהה של פורמייקת ננו שחורה ואלון שטרייף בהיר שמחפה חלל פתוח ששולב במרכזה ומשמש כפינת קפה. לצד המטבח נמשכת יחידת קיר עם שפע של מקומות אחסון נוספים, המכילה, בין היתר, מקרר יינות, מערכות חשמל, וכן ארון מלתחה בקצה הסמוך לדלת הכניסה.

פינת האוכל ממוקמת בין המטבח לבין פינת ישיבה, והצבתה לאורך (ולא במקביל לאי) משמרת היטב את ממד המרחב. בעיצובה המזוקק היא ממשיכה את שפת החלל עם שולחן מבוסס אלון שטרייף מושחר, משטח עץ מדוקק, וכיסאות עץ עם ריפוד עור שחור. גוף התאורה המשתלשל מעל השולחן מעוצב כ־11 כבלים עם גופים גליליים מאורכים בשחור, ומשלים את התמונה ללא הפרה של הזרימה האוורירית.

יחידת ההורים שבאגף הפרטי היא חלל רחב ידיים, שהכניסה אליו עוברת דרך שתי ״קוביות״ גדולות: קובייה שקופה עם מסגרת שחורה המכילה את אזור הרחצה והשירותים, ומולה – כניגוד חומרי המייצר מתח של עניין – קוביית עץ המכילה חדר ארונות מרווח במיוחד.

הקובייה השקופה מכילה אמבט פרי־סטנדינג, יחידות מרחפות עם כיורים בהנחה עליונה, וכן קובייה שקופה נוספת המשמשת כמקלחון. חזיתות קוביית העץ מעוצבות כסרגלים אנכיים, וחללה הפנימי עוצב ברווחה על טהרת העץ. שתי הקוביות מייצרות מעבר שממנו נפתח חלל החדר, שלצד אזור השינה הגובל בשקיפות אזור הרחצה נמצאות פינת עבודה ופינת ישיבה נעימה שצמודה לחזית קוביית העץ.

חדרי הרחצה של הילדים ושירותי האורחים עוצבו תוך שילוב אלמנטים זהים – יחידות כיור מרחפות עם חזית סרגלים, כיורים מלבניים בהנחה עליונה ומקלחון זכוכית תחום בשחור. בשירותי האורחים הומר הצבע הלבן בשחור של היחידה והכיור, ואת קירותיו מחפים אריחים המדמים טפט נייר מקומט וגוף תאורה גלילי – הפעם זהוב לתוספת עניין.

ככלל, השימוש החוזר באלמנטים זהים ו/או בווריאציות שלהם, דוגמת גופי התאורה השחורים בעיצוב גלילי שבחדר השינה מופיעים כשהם משתלשלים מהתקרה משני צידי המיטה, מייצר בדירה שפה מובחנת ומקצב זורם, ספוג שקט בעיניים.

המרפסת שביציאה מהסלון ממשיכה את המארג האסתטי של חלל הפנים תוך יצירת רצף ויזואלי. הקפידה שננקטה בעיצובו אינה פוסחת עליה, וגם בשטחה המרוצף בעץ משתלבים ספה בריפוד בהיר עם כריות, שתי כורסאות עם קליעה וינאית ממשפחת כורסאות הסלון, צמד שולחנות קטנים בגבהים שונים, צמחים ירוקים והרבה הרבה נוף ים שמשתרע נכחה.

״הדיירים אוהבים לארח, ואופן ארגון החלל תוך שמירת ממד המרחב מאפשר להם לעשות זאת בנוחות ובכיף, ואף לנצל את המרפסת כחלל נוסף לצורך זה עם בונוס של פתיחות אל הנוף היפה״, מסכמת בשן את החלל, שהתחושה העולה ממנו היא שככה נראית ומרגישה שלווה.