העבודה היא חיינו: תערוכת הפופ־אפ Work Off Art

Work Off Art, תערוכת הפופ־אפ החדשה מבית היוצר של האוצרת יערה זקס (שאמונה על התערוכות ״אימפריאל הוטל וונדרלנד״ ומוזיאון הפופ־אפ), מוצגת הפעם במשרדי המפעל הישן של מחלבות טרה ברחוב יגאל אלון בתל אביב. שם התערוכה הוא מטאפורה לגבולות שהטשטשו בין העבודה לחיים האישיים למושג בעקבות מגפת הקורונה: עבודה מרחוק הפכה לנורמה וחלל המשרדים המסורתי עבר שינוי מקצה לקצה, מה שגרם לבחינה מחדש של האיזון בין עבודה לחיים האישיים.

בתערוכה משתתפים 43 אמנים ואמניות שיצרו עבודות חדשות ב־27 חדרים ועל גבי 18 קירות. התערוכה מציגה את הפרשנות של האמנים לשינויים הללו ולתובנות לגבי הקשר המתפתח בין עבודה להגשמה אישית וחיים אישיים. כל אחד מהם קיבל במתחם משרד, קיר או חלל תעשייתי שנותר בפורמט המקורי לצד הריהוט המשרדי והקירות. האמנים עבדו מרצפה ועד תקרה והפכו אותם ליצירות אמנות.

בין הפרויקטים מוצגים בחצר המפעל המרכזית מגוון ציורי קיר ענקיים, מכוניות שהפכו ליצירות אמנות וציור קיר ענק של האמן פלפלד, שבו הוא מתייחס לשילוב העבודה שלו לבין חייו האישיים. תמרה צ׳נגרי יצרה חדר שמציג את הפרשנות האישית שלה לנושא של work life balance. ״יצרתי סביבת עבודה המאפשרת להתנתק מהסחות היומיום ולצלול לתוךבועה שקטה, דמיונית וסטרילית״, היא מספרת. ״זו מטאפורה לדו קיום הרמוני בין עבודה לחיים, שמזכיר לנו גישה מאוזנת חיונית להצלחה אישית ומקצועית כאחד, שאנחנו כל כך זקוקים לה.

״תהליך העבודה היה אינטואיטיבי וזרם באופן חופשי והיה לי כיף גדול. אל האיורים שיצרתי שמקשטים את קירות החדר ומציגים יצורים דמיוניים במסע בקרקעית הים, התווספו פסלי עיסת נייר שכולם הוכנו בעבודת יד קפדנית ומוצבים בחלל בסיטואציות שונות. כמאיירת, שרגילה לעבוד בדו־ממד, התהליך של יצירת עולם דמיוני שבו האיורים מקבלים חיים כתלת ממד היה מפרה ומרגש״.

תמרה צ׳נגרי: ״כמאיירת, שרגילה לעבוד בדו ממד, התהליך של יצירת עולם דמיוני שבו האיורים מקבלים חיים כתלת ממד היה מפרה ומרגש״

אנסטסיה דמבובסקאיה יצרה משרד של דבורים: ״חקרתי את האיזון בין חיים לעבודה, והגעתי לתובנה שיש איזון עמוק ומשמעותי יותר הנוגע להשפעת הפעילות הכלכלית על חיי הסביבה״, היא אומרת. ״הדבורים הן סמל לאיזון הזה – הן מאביקות צמחים ומסייעות בשמירה על המערכת האקולוגית, ובכך מבטיחות את המשך קיומם של מזון, חמצן ומשאבים חיוניים, שמאפשרים את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם על פני כדור הארץ. העובדה שאוכלוסיית הדבורים היא במגמת ירידה היא סמל לחוסר איזון עולמי שיורגש בעתיד הקרוב, אם לא נפעל בנושא״.

ה״משרד של דבורים״ שיצרה מספק הצצה לפילוסופיית העבודה של הדבורים, המבוססת על שלושה עקרונות: ייצור דבש איכותי, בניית קן שמגן על הקהילה ומאפשר את גידול הדור הבא, ותרומה לסביבה דרך האבקת פרחים וצמחים. ״אם נאמץ את דרכן, נוכל ליצור עולם טוב יותר, שבו חברות ומפעלים מקדמים לא רק צמיחה כלכלית אלא גם צמיחה סביבתית״.

נאמי עוז יצר עבודה שעוסקת בנקודת מבטו של האדם הנורמטיבי בתוך הכאוס של חיי היומיום, המיוצג על ידי עשרות אלפי פתקי ממו צהובים עם משימות שלא פוסקות. ״היצירה נותנת הצצה לעומס שאדם חווה במהלך היום, בזמן שהוא צריך לשלב את העבודה, המשפחה והבית״, הוא מספר. ״הדמות המרכזית ביצירה שלי מייצגת כל אחד מאיתנו, כשהיא מוצפת במשימות, מטלות ומחשבות על האם אנחנו מספיק נוכחים עבור ילדינו, עבור בן/בת הזוג שלנו, והאם ההשקעה שלנו בעבודה מספקת״.

ביצירה של עוז מיצב נוסף של ילד המצופה בשטרות של כסף. ״כל הורה יכול להזדהות עם תחושת העומס הכלכלית, אי השקט והמחויבות העצומה. היצירה נעה בין שני קצוות, מצד אחד השאיפה להיות הטוב ביותר בכל התחומים ולרצות את כולם, ומצד שני תחושת חוסר הזמן והכוחות הנפשיים. במרכז היצירה נמצאת העין המפוקסלת במקום ראש. העין מורכבת ממאות פיקסלים של חתיכות מעץ, שיוצרות תחושת רדיפה בתוך חלל של פתקים ומטלות לא גמורות, שכנראה שגם לא ייגמרו לעולם״.

סטודיו Yarnatak: ״כל החיים האלה הם תמרון אחד גדול בין משימות שאנחנו חייבים לעשות ודברים שאנחנו רוצים לעשות. בסופו של דבר כל אחד מוצא את עצמו משלב הכל בהכל״

מריה פייגין וגאיה בלורי מסטודיו Yarnatak מספרות שכשהתחילו לחשוב על קונספט לתערוכה, הן רצו שהעבודה תשקף אי סדר וחוסר איזון. ״כל החיים האלה הם תמרון אחד גדול בין משימות שאנחנו חייבים לעשות ודברים שאנחנו רוצים לעשות״, הן אומרות. ״בסופו של דבר כל אחד מוצא את עצמו משלב הכל בהכל, וכך עלה לנו הרעיון לקחת את מונחים מעולם העבודה ומונחים מיתר החיים, ולהמחיש ויזואלית איך הם שלובים זה בזה, כמו בתשבץ שבו המילים מתחברות זו לזו בצורה בלתי נפרדת.

״הסטודיו שלנו מתמחה בעיצוב ויצירת שטיחים צורניים, כך שיצירת שטיח בצורת תשבץ נראתה כאתגר שנשמח להתנסות בו, וגם שונה מכל מה שעשינו עד היום. כתבנו את התשבץ מאפס (מה שלקח כמה ימים טובים), והרעיון היה להכניס בתשבץ מונחים שרוב האנשים יכולים להתחבר אליהם מעולם העבודה כמו ישיבות, מיילים ובוס, ומצד שני מילים כמו כלים וכביסה וגם שעות שינה, בירה וים.

״היה לנו גם חשוב שיהיה הרבה הומור בעבודה (כי בסופו של דבר באנו להנות) והוא בא לידי ביטוי בהגדרות של התשבץ שחלקן מאוד ציניות, בסגנון של ׳מה שכבר כנראה לא יהיה לרובנו׳ (פנסיה) ו׳הפגישה הזאת יכלה להיות….׳ (אימייל)״.

אמן הרחוב DIOZ שואל בעבודתו איך היה נראה המשרד של אלוהים, של השטן, או של אל שמאני ביקום מקביל. ״זאת הייתה נקודת ההתחלה שלי בפרויקט ומשם נתתי לחדר לעשות את שלו״, הוא מספר. ״ידעתי שאני רוצה לייצר סוג של מרחב חללי ופסיכדלי אבל שעדיין מתקשר למשרד כמו שאנחנו מכירים.

״לחבר בין עבודה עליונה של תפילה, כוונות בריאה ויצירת מציאות, לעבודת משרד יומיומית. השימוש במנדלות הודיות בסגנון גרפיטי מסמל מקום מקודש וסגור, טוטאליות, אינטליגנציה קוסמית ואינטגרציה. המנדלה מייצגת את רוח הקוסמוס ואת קיום העולם.

״דמות הפסל גם היא מתקשרת לעולם האלילים מתרבויות העתיקות ולסיפורים על דמויות חצי חיזריות חצי אנושיות, ארבע הידיים מסמלות את המודרות המשמשות לעבודת אנרגיות ומדיטציה, ומצד שני הן הידיים שמתקתקות ללא הרף על המקלדת מול מסך המחשב . בדואליות שבין עבודת הרוח והחומר״.

הפרויקט Splash Project נוצר לזכרו של ליאם שרם, שנרצח במסיבת הנובה. הוא מחבר בין הקהילה ואמנים שונים מרחבי העולם והספורט על ידי שיקום וצביעה מחדש של מגרשי כדורסל ברחבי הארץ, ובכך מחזיר לחיים את המגרשים ורותם את ילדי האזור חזרה לאווירת הספורט והקהילתיות. במסגרת הפרויקט מוצג בתערוכה ציור ענק שמתפרש על כל רצפת חצר התערוכה.

---

Work Off Art
אוצרת: יערה זקס
מפעל טרה הישן, יגאל אלון 119, תל אביב