יערה זקס הופכת חדרי מלון לטריפ ובריחה מהמציאות

בדיוק לפני שנה, ברחוב פנקס בתל אביב, השתרכו תורים מפותלים של אנשים מכל הגילאים, עטויי מסיכות קורונה, שבאו לחזות בפופ־אפ האמנותי האחרון – עשרות חדרי אמן שהוצגו בשני בנייני מגורים לפני הריסתם. בימים אלה נפתחת מהדורת 2023 של הפופ־אפ של יערה זקס, הפעם בפורמט קצת שונה, במלון אימפריאל. כ־50 אמנים השתלטו על 37 חדרי המלון ומסדרונותיו, עם בריף שמבקש מהם להגשים פנטזיה ולהפוך את המלון לארץ פלאות – תחת הכותרת IMPERIAL HOTEL WONDERLAND.

הכניסה לתערוכה הפעם תהיה בתשלום, מה שלא הרתיע את הקהל וההסתערות על הכרטיסים הייתה מיידית. עד כה נמכרו מעל 14 אלף כרטיסים – מגלה זקס, האוצרת והיזמת שמאחורי ההצלחה ההיסטרית של תערוכות הפופ־אפ האורבני בתל אביב בשנים האחרונות.

״התערוכה החדשה נעשתה בשיתוף עם קבוצת אימפריאל, מתחום הברים וחיי לילה, וכן, בהחלט יש הסתערות״, היא אומרת. יש אמנים שבחרו בציור פסיכדלי, יש כאלה שהקימו גן טרופי בתוך החדר או עטפו אותו בטקסטיל רך ויש שלקחו את החוויה למחוזות דמיוניים יותר. התערוכה צפויה לעמוד מספר שבועות, ״עם אופציה להארכה במידה ויהיה ביקוש רב״, מבטיחה זקס.

איך הקהל קיבל את זה שהכניסה בתשלום?

״אנשים מקבלים את זה טוב, ואפשר לראות את זה לפי מספר הכרטיסים שנמכרו במכירה מוקדמת לפני שאפילו פתחנו. התורים הארוכים של הפרויקטים שעשיתי בעבר עם חברת הנדל״ן אנשי העיר היו בוסט רציני לאגו ותרמו לסיקור התערוכה. אבל נראה לי שלקהל, שהמתין לפעמים אפילו שלוש שעות בתור כדי להיכנס היה פחות כיף (לא תאמינו איזה תרגילים יצירתיים אנשים עשו כדי לחתוך את התורים, אבל זה לסיפור אחר).

״אנשים צריכים להבין שיוזמות בסדר גודל כזה – ועוד בבניין במרכז תל אביב – עולות המון המון כסף ולא יכולות להתקיים בלי מימון. אם זה במימון של חברת נדל״ן או במימון שלנו היזמים ושל החסויות ומכירת כרטיסים. בנוסף – הגדלנו את התשלום לאמנים. כל הכסף שגייסנו מהחסויות הולך לתשלום לאמנים עבור העבודה שלהן, בנוסף לתקציב נכבד מאוד לחומרים, וזה ניכר באיכות התוצאה״.

משהו קסם לי בפורמט של חדרי מלון, עם כל הרהיטים שבחדר ועם כל האסוציאציות שהחוויה המלונאית מעלה למחשבה, בעיקר בתקופת פוסט קורונה. זה היה החידוש שחיפשתי אחרי שלוש תערוכות בנייני מגורים לפני הריסתם

הפרויקטים שלך משכו לא מעט מחזרים. אני יודעת על אינספור פניות מאנשים שניסו להשיג אותך בזמן התערוכה הקודמת וחודשים אחריה, וכולם רצו ״כזה בדיוק״. איך בחרת בשיתוף הפעולה עם מלון אימפריאל? מה הפך אותו לדבר הנכון עבורך?

״בדיוק בגלל שכולם רצו ׳כזה בדיוק׳, הרגשתי שאני רוצה לעשות את הדבר הבא. משהו אחר. הפופ־אפ מוזיאון היה פרויקט חיי מ־2019 ובכל פעם שברנו שיאים חדשים, אבל הרגשתי שאני רוצה להוכיח, לעצמי ובכלל, שאני יכולה להשתדרג. חיפשתי פורמט שיהיה קנבס חדש לחלומות שלי.

״הבט נוסף זה הקושי הגדול של עבודה מאוד אינטנסיבית של חודשים ארוכים, שמתרכזת לכמה ימי תערוכה מאוד אינטנסיביים, התאימה במיוחד לאירוע שקורה בבניין שמיועד להריסה. אבל יש לזה גם חסרונות. אחרי כל פופ־אפ הייתי מסיימת את התערוכה סחוטה וממוטטת נפשית ופיזית. חיפשתי מקום שבו אוכל לקיים תערוכות פופ־אפ שיהיו יותר ארוכות ושיאפשרו לקהל רחב יותר להגיע, בלי הלחץ, התור והצפיפות שאירועים של חמישה ימים בלבד מביאים איתם״.

אז איך מצאתם זה את זה?

״את הקשר יצר גלעד ליבנת מקבוצת אימפריאל, שכמו כולם פנה אלי ממש אחרי הפופ־אפ ברחוב פנקס (דרך חברים משותפים) והזמין אותי לראות את המלון שנמצא בבעלות המשפחה שלו. אבא של גלעד – דויד, שניהל את המלון ב־40 שנותיו – יצא לפנסיה, והם ראו בזה הזדמנות לעשות משהו אחר. כרגע עוד לא ברור מה יהיה שם בעתיד, אבל בינתיים אנחנו נכנסנו.

״משהו קסם לי בפורמט של חדרי מלון, עם כל הרהיטים שבחדר ועם כל האסוציאציות שהחוויה המלונאית מעלה למחשבה, בעיקר בתקופת פוסט קורונה. זה היה החידוש שחיפשתי אחרי שלוש תערוכות בנייני מגורים לפני הריסתם״.

הפרידה מקבוצת הנדל״ן אנשי העיר היוותה מכשול?

״אני לא מרגישה ככה. היום זה לא חוכמה שכולם רוצים לעשות אירוע דומה, אבל ב־2017 כשבאתי עם הרעיון לנוי שי, חברתי שבזמנו הייתה מנהלת השיווק של אנשי העיר – הם לא ידעו באמת מה היכולות שלי ובחרו להאמין בי וברעיון, ולתת לו לקרות. זה משהו שאני אוקיר תודה עליו תמיד.

״אבל כן ניסיתי להוכיח – קודם כל לעצמי – שזה לא היה פוקס, איזה one trick pony, ושאני יכולה לעשות פרויקט עצמאי וחדש גם בקונסטלציה שונה״.

מבחינה אישית עברת שנה של התחדשות, איך החיים נראים עכשיו?

״מאז ומתמיד אמרתי שכשאני אהיה אמא אני אנסה לא לשכוח גם להיות יערה. אני וורקוהולית ואוהבת לעבוד בדברים שמעוררים בי השראה מאז שאני מכירה את עצמי. את הפרויקט האחרון עשיתי בחודש שישי וטיפסתי 10 קילומטר מדרגות כל יום, ופתאום הלידה הכריחה אותי לעצור הכול ולטפל ביצור הזה שכל־כולה תלויה בי.

״פתאום פחדתי פחד מוות שאולי אני אכשל, אולי אני לוקחת סיכון כלכלי גדול מדי ואולי זה מעשה לא אחראי לצאת להרפתקה כזאת עכשיו. הקושי העיקרי היה בתחושה של איבוד שליטה על החיים שלי, וההבנה שפתאום בשביל לצאת לעבוד או לייצר פרויקט חדש אני חייבת להיעזר בכל מי שסביבי – דבר די קשה לאדם כמוני, שאוהבת להסתמך רק על עצמי.

״שבועיים אחרי הלידה כבר התחלתי לגייס חסויות כדי לממן את הפרויקט, שהפעם אין חברת נדל״ן מאחוריו, ולגייס את האמנים. למזלי, בעלי והמשפחה והסביבה שלי תמכו בי והאמינו בי גם כשלפעמים לא האמנתי בעצמי, ולא שפטו את הרצון שלי לחזור לעבוד מהר. וככה עם המון המון המון עזרה עם הילדה הצלחתי אחרי כמעט שנה לעלות לאוויר עם התערוכה הכי טובה שעשיתי עד היום :)״.

מה חדש ולא היה במהדורות הקודמות?

״בתערוכות הקודמות האמנים הגיעו בעיקר מעולמות הגרפיטי והסטריט ארט. הקנבס ברובו היה קיר או חלק מחדר. התערוכה הנוכחית היא של מיצבים. האמנות ועיצוב החלל מיועדים ליצור חלל של חדר שלם ולא קירות. האמנים המשתתפים מגיעים מתחומים שונים ומגוונים.

״ויש כמה אמנים שעובדים איתי מההתחלה ובאמת מצליחים להמציא את עצמם בכל תערוכה מחדש ולא לחזור על עצמם. אמנים כמו דניאל פילוסוף, EAT.EYE, MONKEY RMG – הם מגיעים מעולמות הגרפיטי והסטריט ארט אבל יודעים לחדש את עצמם ולבחון גבולות חדשים ביצירה שלהם״.

את בונה את המפעל הזה כל פעם מחדש, מאפס. יש חששות? מה הכי מדאיג? מה דוחף אותך? מה הכי משמח?

״מה שדוחף אותי זה להוכיח לעצמי שאני יכולה לכבוש פסגות חדשות ולהצליח בדברים שלא עשיתי לפני. הפעם היו הרבה מאוד חששות, כי באמת זה פרויקט עצמאי שלי ושל קבוצת הברים אימפריאל. השקענו פה המון כסף שלנו ושל החסויות, ולא באמת ידעתי איך הקהל יגיב לתערוכה שהיא לא חינמית ולמשך זמן ארוך יותר.

״בחרתי בקפידה את האמנים והיה לי מאוד מאוד חשוב להביא מגוון רחב של סגנונות כדי לייצר חוויה טריפית – כניסה למלון וונדרלנד, שכל חדר משגר את המבקרים לעולם חדש ושונה. אני חושבת שהצלחנו לייצר חוויה יוצאת דופן.

״החלק שאני הכי אוהבת בפרויקט והוא גם החלק הכי חשוב זה הקסם הזה שנוצר בעבודה עם האמנים. היצירתיות והכישרון שנשפכים על הקירות בשבועיים שבהם עובדים על ההקמה במקום – זה מה שמעורר בי השראה, להמשיך ליצור ולייצר פלטפורמות חדשות, להסיר את הגבולות ולתת להם חופש יצירה ו׳קנבסים׳ לא סטנדרטיים עבורם״.

ואיך התגובות?

״הרשת כבר מתחילה להתמלא בתמונות מהתערוכה, ואני ממש משתדלת לא לחשוף הרבה ולהשאיר לקהל את הכיף שבגילוי החוויה, בריחה קטנה מהמציאות הלא פשוטה שלנו״.

---

IMPERIAL HOTEL WONDERLAND
אוצרת ומפיקה: יערה זקס
מלון אימפריאל, הירקון 66 (פינת טרומפלדור), תל אביב
פתיחה: 9.2