חווית מגורים כפרית: הבית שעוצב מחדש בחצר המשק

״כשבית מגורים ממוקם במשק במושב, בסמוך לאורווה של בעליו, מתבקש שהוא ידבר עם סביבתו, ויחבור לממד הכפרי שלה״, אומר האדריכל רון שפיגל, על הרעיון שהנחה אותו בתכנון הבית בחצר משק שבאחד ממושבי השרון. בשטח ניצב גם בית מגורים ישן עשוי עץ שבו התגוררה המשפחה, וכשהוחלט לבצע בו שיפוץ הופקד הפרויקט בידי שפיגל, שכבר תכנן עבור הדיירים את מבני האורוות – אורווה פרטית ואורוות טיפוליות.

״אחרי שבחנו את הדברים, המחשבה על שיפוץ הבית פינתה את מקומה לטובת בנייה חדשה״, הוא מספר על הבית החד קומתי שמופעו החיצוני, ובכלל זה חומריותו הטבעית, עונים על טיפולוגיה כפרית וחוברים בהרמוניה לסביבתו. המבנה מתקבל משתי ״קוביות״ שאופן הצבתן מייצר תצורת האות L, שבין שתי צלעותיה חבוקה רחבת חצר.

גגות הקוביות תוכננו כגגות משופעים שעשויים קורות עץ לא מהוקצע וחיפוי רעפים, המעטפת חופתה בטיח ערבה עם שילוב של לבנים טבעיות בחזית הקדמית וכמסגרות העוטפות את פתחי החלונות, ורחבת הכניסה רוצפה באבני פירוק. את דלת הכניסה בחר שפיגל לעצב מפלדת קורטן חלודה במראה גולמי־גס, ולשלב בה פרסה הקורצת לאורוות המשק.

היות ומדובר בשטח שהטופוגרפיה שלו משופעת מעט, העמדת הבית נעשתה בחלקו הגבוה, כך שבפועל נוצר סוג של הפרדה בין שתי חצרות הממוקמות זו מול זו: רחבת חצר הבית המכילה גם בריכה, ונמוכה ממנה מעט – חצר המשק שבה נמצאת האורווה הפרטית. על הפרש הגבהים מגשרת מסלעה, וגם הבריכה הבנויה מסוגי אבנים שונות נתחמה בשכבת מסלעה נוספת. בין שתי המסלעות נבנו מדרגות מאותם סלעים, שמעניקות גישה נוחה מטה, לשטח האורוות.

נוכחות דומיננטית, בעלת עניין ויזואלי מיוחד שמדגיש את הממד הטבעי, מייצר במרחב הבית הריצוף, שבוצע תוך שימוש באבנים טבעיות במידות שונות, בגוונים ובעיבודים שונים, עם מילוי כוחלה במרווחים שביניהן

צלעות ה־L של המבנה מתוות את חלוקת חלל הפנים לשני אגפים – אגף ציבורי מרכזי ואגף פרטי שבו שוכנים החדרים: ארבעה חדרי ילדים שתוכננו כסוויטות וסוויטת מאסטר של ההורים, כשמכל אחת מהן ישנה יציאה החוצה. האגף הציבורי הוא חלל גבוה שתקרתו המשופעת נגזרה מגג הרעפים, והוא נחשף כמרחב פתוח המכיל בשטחו סלון, מטבח ופינת אוכל.

בחזיתו הפונה לחצר תוכנן רצף של פתחים הקושרים את הפנים עם החוץ ומחדירים אור ואת נוף החצר והבריכה לחלל. הפתחים נתונים במסגרות עץ אלומיניום, כשהעץ שבחלקם הפנימי מתכתב עם קורות תקרת העץ שמעל ונוסך חמימות.

נוכחות דומיננטית, בעלת עניין ויזואלי מיוחד שמדגיש את הממד הטבעי, מייצר במרחב הבית הריצוף, שבוצע תוך שימוש באבנים טבעיות במידות שונות, בגוונים ובעיבודים שונים, עם מילוי כוחלה במרווחים שביניהן. תאורת החלל מינימליסטית למדי, מבוססת על ספוטים שהוטמעו בקורות העץ של התקרה ופיזור מדוד של גופים קבועי קיר בעיצוב נקי־מעודן, כששני גופים כדוריים שמשתלשלים מעל השולחן בפינת האוכל הם הגופים הדקורטיביים היחידים.

טאצ׳ מסוגנן

החומריות הטבעית מוצאת ביטוי גם בפריטי הריהוט שחלקם עוצבו ובוצעו כקאסטם־מייד, תוך יצירת שפת עיצוב מוקפדת אך נינוחה ולא מתיימרת. כך לדוגמה, מערכת הישיבה שנבחרה לסלון מעוצבת בתצורת האות ר׳ ומאופיינת במופע ״מרבצי״ משהו – מושבים ססגוניים כעין כריות גדולות שמונחות על בסיס משטח עץ. שני שולחנות ברזל צרים ומלבניים, יחידת שידה שמעליה מותקן מסך טלוויזיה, וקמין ברזל גדול שתוכנן ייעודית וכמו צומח מבסיס אבן בזלת – משלימים את המראה המזמין.

פינת האוכל משלבת שולחן גדול עם רגלי ברזל ומשטח עץ שדפנותיו הלא מהוקצעות משוות לו מראה טבעי־גולמי, הכיסאות שצוותו אליו מעוצבים בקווים נקיים המשלבים קונסטרוקציית מתכת עם מושבים ומשענות גב במראה קלוע.

המטבח, בגון ירוק מרווה, מבוסס על יחידה גבוהה הנמשכת לכל אורכו ומולה יחידת אי עם משטח בוצ׳ר טבעי. חזיתות היחידה הגבוהה עוצבו עם מסגרות המהדהדות סגנון כפרי ופרזולים דקורטיביים, במרכזה תוכננה גומחה עם כיור ומדפים המשמשת גם כפינת קפה המרככת את רצף המסה, ולצד חללי אחסון היא מצניעה בתוכה מכשירי חשמל. כיריים וכיור נוסף הותקנו במשטח של יחידת האי המשמשת גם כדלפק אכילה, ואחד מקצותיה עוצב כעין כוורת ייעודית לאחסון בקבוקי יין.

בסוויטת המאסטר, שממנה יציאה לרחבת ישיבה קטנה ואינטימית, קיר גבוה שצבעו מדמה בטון משמש כגב למיטה, כשמאחוריו ומשני צדדיו מעברים לחדרי רחצה וארונות. טאצ׳ מסוגנן מעניק לחדר שטיח אתני בגווני אדום, שפרישתו על ריצוף האבן מייצרת ניגוד משלים, הרמוני למראה. חדר הרחצה של הסוויטה דרמטי בחזותו הכהה, שבה בולט כיור פרי סטנדינג מעוצב כגוש גולמי שנחצב מסלע.

בדומה לשטיח שבסוויטת המאסטר, נפרשו שטיחים גם על ציר המעבר המוליך לסוויטות הילדים, שמלווה בארונות המספקים שפע של חללי אחסון. בתכנון הסוויטות שילב שפיגל אלמנטים מיוחדים, דוגמת קונסטרוקציית ברזל כאמצעי לתליית המיטה, כשבמקביל היא משמשת גם כמתח לתרגול ספורט.

ריצוף האבן של חלל הפנים ממשיך ויוצא גם לחצר, ומדגיש כך את הקשר בין שני המרחבים. מרחב החצר משופע בכל טוב, ואינו חסר דבר לשהייה נוחה ומהנה בחוץ, כשהוא מכיל כל מה שנדרש לכך: פינת ישיבה סלונית ופינת אוכל המקורות בפרגולת עץ, מטבח חוץ מאובזר, פינת ישיבה נוספת, קז׳ואלית יותר, לצד הבריכה ודלפק בר המוצמד למעקה התוחם את החצר עם כיסאות גבוהים המעניקים תצפית ישירה למרחב שנפרש נכחה. כך הושלמה חוויית מגורים נכונה למקומה בסביבה כפרית.