טל קיילר רוצה שהאינטרנט יהיה נגיש לכולם

אחוז ניכר מהאוכלוסיה הוא בעל מוגבלות. בכל הקשור לראייה, לדוגמה, המנעד נע מעיוורון דרך כבדי ראייה ועד ״סתם אנשים מעל גיל 40 שצריכים פונט יותר גדול״, מספרת טל קיילר, מנהלת קבוצת מוצרי הווב ב־Evinced. וכולם רוצים לגלוש באינטרנט בצורה הפשוטה, הקלה והמהירה ביותר.

זה כמובן לא נגמר רק בראייה. ״יש אנשים עם בעיות מוטוריות שלא יכולים להשתמש בעכבר אלא רק במקלדת. יש אנשים עם בעיות שמיעה; עם בעיות קוגניטיביות; אנשים עם אפילפסיה שלא יכולים שאלמנטים ירצדו להם על המסך. יש קשת מאוד רחבה של מוגבלויות שמשפיעות הדרך שבה אתה צורך טכנולוגיה, ובשביל זה אנחנו פה״.

המטרה של Evinced, מספרת קיילר, היא להפוך את האינטרנט, שנבנה בצורה לא נגישה, לנגיש – עבור אנשים עם מוגבלויות המהווים כ־15% מאוכלוסיית העולם. ״החברה מספקת כלים לארגונים להנגשת המרחב הווירטואלי לבעלי מוגבלויות, כבר בשלב ההתחלתי של תהליך הפיתוח, באמצעות פלטפורמה לתכנון, פיתוח ואוטומציה של בדיקות נגישות באתרי אינטרנט ואפליקציות מובייל״.

״משמעות השם Evinced היא reveal the presence of, ובהקשר של מה שהחברה עושה – לחשוף את בעיות הנגישות. הבחירה בלשון עבר מבהירה שכבר עשינו את זה, אתה יכול לסמוך עלינו, אנחנו מטפלים בזה״.

הטכנולוגיה שפיתחה Evinced, שנוסדה בשנת 2018, מאפשרת זיהוי אוטומטי של בעיות נגישות קריטיות בשלב הפיתוח, בעיות שאינן ניתנות לזיהוי על ידי כלים קיימים, ומציעה שינויי קוד לתיקון מהותי של הבעיות הללו כבר בשלב התכנון והארכיטקטורה של המוצר. הפלטפורמה משתמשת בבינה מלאכותית לזיהוי וסיווג מהיר של מאות בעיות נגישות, מה שמאפשר לצוותי הפיתוח להטמיע נגישות בתהליך פיתוח התוכנה, ליצור קוד נגיש ולספק מענה לבעיות אמיתיות שמשפיעות על משתמשים עם מוגבלויות, תוך חיסכון בזמן ומשאבים והתמקדות בארכיטקטורה ופתרון בעיות יסוד.

איך זה עובד?

״עברת את שלב הפיתוח, ואז העיצוב, ואז אתה רוצה להשיק איזה פיצ׳ר. אתה יושב עם מעצב, מפתח, QA, מעלים לפרודקשן, ולכל אחד מהכלים האלו יש לנו מוצר שעוזר לזה להיות נגיש. ולמה זה חשוב? 

״אתרי אי־קומרס נלחמים על 0.002 אחוז של המרה, אז 15% בעלי מוגבלויות זה מאוד ניכר. ארגונים רוצים ביזנס, מעבר לכך שהיום כל הנושא של אינקלוסיב הוא ערך של כל המותגים הגדולים בעולם; חשוב למותגים להראות שהם מאפשרים לכולם להשתמש במוצרים שלהם. דבר שלישי, הרגולציה מכריחה אותך להיות נגיש. ישראל מאוד מתקדמת בהבט הזה, וכל הזמן נכנסים חוקים חדשים גם בארצות הברית ובאיחוד האירופאי.

אתרי אי־קומרס נלחמים על 0.002 אחוז של המרה, אז 15% בעלי מוגבלויות זה מאוד ניכר. ארגונים רוצים ביזנס, מעבר לכך שהיום כל הנושא של אינקלוסיב הוא ערך של כל המותגים הגדולים בעולם

״בנוסף, להיות נגיש זה מאוד יקר, זה המון פרטים, המון עבודה, ואם אתה מגלה את הבאגים אחרי הפרודקשן זה עוד יותר יקר. אנחנו אומרים תכניס את הנגישות לתחילת שלבי הפיתוח, תוך כדי שאתה מעצב את המוצר תדאג להכניס אותה. בזמן כתיבת הקוד תדאג לזה. כשעושים QA תבדוק גם את הנגישות. ואז כשהמוצר בחוץ תנטר באופן קבוע שאין בעיות״.

מול מי אתם עובדים?

״מעצבים, מנהלי צוותים, וגם פונקציות שאחראיות על נגישות. בארגונים גדולים יש תמיד צוות שהאחריות שלהם היא נגישות והם גם חלק מהשיחה״. 

מה המוצרים שאתם מציעים אם כך?

״בשלב העיצוב יש מוצר שמיועד למעצבים, שגם בודק נגישות וגם עוזר לתכנן את חווית המשתמש הנגישה. עיוורים משתמשים היום בקורא מסך, שנמצאים בילט־אין בכל מסך – במובייל ובמחשב שלך – ומאפשרים לך לדלג לחלקים הרלוונטיים. באתר גדול כמו ynet, אם תעבור אלמנט אלמנט בעמוד שאתה גולש בו אתה תלך לאיבוד. הכלים שלנו מאפשרים לך לסרוק את מבנה הדף ולקרוא את הכתבה שמעניינת אותך, ולא לעבור על כל הלינקים שבעמוד. כמעצב אתה צריך לתכנן את חווית המשתמש של מי שיש לו מגבלה כדי שיצליח לנווט בנוחות עם המקשים.

״בארגונים גדולים יש מעצב/שניים שמאוד מבינים בזה והיתר פחות. אתה צריך גם לקחת בחשבון את הקונטרסט בין הפונט לרקע, אבל גם לתכנן איך עיוור יעשה צ׳קאאוט וישלם לך כסף״.

ובשלב הפיתוח?

״בכל אתר או אפליקציה יש רכיבים שמשתמשים בהם שוב ושוב. יש לנו מוצר שיודע לבדוק שהרכיב שפיתחת מתאים גם לקורא מסך לדוגמה וגם למי שמשתמש במקלדת במקום בעכבר. מוצר אחר שלנו מאפשר לך לעבור על עמוד ולבדוק באופן דינמי את הפלואו.

״מוצרים קלאסיים סורקים את העמוד פעם אחת, אבל יכול להיות שבתת־תפריט תתעורר בעיה חדשה. אנחנו נעזרים באלגוריתמים מתקדמים של מאשין לרנינג ובינה מלאכותית. ויש עוד מוצרים למפתחים, שבוחנים את הקוד ומתקנים במקום, או כאלו שמבצעים בדיקות אוטומטיות לאחר שהאתר עלה לאוויר. לכל שלב יש מוצר שפותר בעיית נגישות״.

אתה זה שבסוף צריך לפתור את הבעיות 

קיילר, בת 42, למדה תואר ראשון במדעי המחשב וביולוגיה (2005) ותואר שני במנהל עסקים (2011) באוניברסיטת תל אביב. ״התואר הראשון שלי היה תואר דו־חוגי לכל דבר, למרות שתמיד נמשכתי לחלק היותר טכנולוגי. ידעתי שאני אלמד מדעי המחשב ועוד משהו, והיה לי חשוב בכל הקריירה לעשות דברים שהם do good. הביואינפורמטיקה קרצה לי, אבל פחות ראיתי את עצמי ממשיכה שם.

״התואר השני במנהל עסקים מאוד תורם למנהלי מוצר. במדעי המחשב אתה קבור במתמטיקה ונתונים, ומנהל עסקים פותח לך את הראש לעסקים, לשיווק. בחרתי בקורסים יותר רלוונטיים להיי־טק כמו כלכלה וחשבונאות. אני אמנם לא מתעסקת בזה ביום־יום, אבל זה עוזר לך להבין איך מנהלים עסק, ואני ממש ממליצה למי שמגיע ממקצועות יותר ריאליים ומדעיים לעשות את התואר השני במנהל עסקים״.

את הקריירה בעולמות הטק החלה קיילר כמפתחת ומתכנתת, עד שהגיעה למסקנה שהתשוקה שלה היא פחות הקוד. היא עשתה הסבה לניהול מוצר והחלה לעבוד בחברת גט, שם הובילה את העיצוב מחדש של אפליקציית הנוסעים. 

הבנו שאנחנו צריכים מוצר ששואל שאלות של עיצוב ומזה מסיק את הנגישות. אתה מקבל את המומחיות: המעצב יודע להגיד ׳זה כפתור׳, הוא לא יודע להגיד בהכרח מה צריך להיות בכפתור של משתמש בקורא מסמך

״הייתה לגט אפליקציה ישנה, גם מבחינה טכנית, היה קשה להוסיף פיצ׳רים חדשים, היא הייתה מיושנת בחווית משתמש. התקבלה החלטה שמעצבים מחדש וכותבים אותה מאפס.

״הצטרפתי לחברה בהתחלה כמנהלת מוצר, מהר מאוד התקדמתי למנהלת של קבוצת מוצר, עם שני מנהלי מוצר, מעצבים ואנליסט. היינו אלו שתכננו את האפליקציה, את העיצוב, אחראים על כל מה שקשור ליוזר טסטינג, תכנית עבודה, התאמנו אותה לסטנדרטים וכן הלאה״.

מה לדוגמה?

״תכננו את כל חווית האיסוף. אחד הדברים הכי חשובים שיגרמו לנסיעה במונית להצליח זה שהנהג יגיע למקום הנכון. שיפרנו את חווית האיסוף, איך אתה מזין את הפרטים, איך הנהג מוצא את נקודת האיסוף, איפה הוא מוריד אותך. האפליקציה היתה פשוט מיושנת ולא מתאימה, וזו הייתה אפליקציה שמשמשת מיליוני נוסעים בכל העולם״.

מה את עושה היום?

״מנהלת צוות שמונה שלושה מנהלי מוצר, שני מעצבים, ובמקביל אלי יש גם קבוצת מובייל. אני גם הנדס און, גם בונה רואד־מאפ ביחד עם הצוות ויושבת עם הפיתוח, נפגשת עם לקוחות או מנהלי הלקוחות ומבינה את הצרכים והבעיות, עם יד על הדופק כשיש אסקלציות, יש באג, יש לקוח חשוב שעומד בפני חידוש חוזה, ועושה מנטורינג.

״אני אמנם לא באה מעולם העיצוב, אבל עבדתי המון עם מעצבים וניהלתי במשך שנים מעצבים. אני בונה גילדה של כל המעצבים שיפרו אחד את השני ברמה של העיצוב, עובדת איתם לקדם אותם. וכמובן ניהול שוטף, בריינסטורמינג, לעזור עם תעדוף. יש להם חופש פעולה ואני פה כמנהלת בשביל לתמוך״.

והתפקיד של עיצוב?

״התפקיד שלנו הוא להתוות את הרואד־מאפ, מה מתעדפים, להביא רעיונות חדשים. אנחנו בקשר מאוד צמוד ללקוחות, חשוב לנו להבין מה הבעיות שלהם ומזה לגזור פתרונות ולהביא חדשנות הן במוצרים והן בטכנולוגיה. אנחנו עובדים הרבה עם לקוחות, מבינים מה הכאבים שלהם. אתה חייב לשבת עם הלקוחות ולהבין את הבעיות שלהם, כי אתה זה שבסוף צריך לפתור אותן. אני המון המון יושבת עם לקוחות. מלא״.

מה לדוגמה הבנת מלקוחות?

״במוצר של המעצבים הבנו שהמוצרים שקיימים בשוק מצריכים ידע בנגישות. מעצבים מבינים בעיצוב, אבל אם אומרים להם להוסיף לנדמרקס או הדינג, הם לא יודעים איך לעשות את זה. ואז או שהמעצב מעצב משהו והוא נותן למפתח להתמודד עם זה, וזה לא הגיוני; או שצוות הנגישות עושה את זה, ואז זה לא סקיילבילי; או שלא עושים כלום.

״אחרי שמיפינו את הבעיות הבנו שאנחנו צריכים מוצר ששואל שאלות של עיצוב ומזה מסיק את הנגישות. אתה מקבל את המומחיות: המעצב יודע להגיד ׳זה כפתור׳, הוא לא יודע להגיד בהכרח מה צריך להיות בכפתור של משתמש בקורא מסמך״.

איזו פרספקטיבה את יודעת לתת היום על עיצוב מוצר? 

״אם יש משהו ששמתי לב אליו, והתחדד במהלך השנים, זה התפקיד של דאטה בחווית משתמש. מאז שנכנסו הסמארטפונים הרגילו אותנו לחווית משתמש מעולה. ליוזרים אין סבלנות, אם משהו לא עולה אף אחד לא יחכה. אם אני מסתכלת אחורה, אפילו 10 שנים, זה לא היה ככה. חווית משתמש זה סופר קריטי. גם בעקבות הכניסה של בינה מלאכותית, אנשים מצפים לקבל מידע בצורה קלה ונוחה. 

״היום כל ההחלטות של ניהול מוצר צריכות להיות מבוססות דאטה. אתה לא יכול להיות מנהל מוצר מבלי שיהיו לך נתונים. ולגבי נגישות – פעם נגישות היה מן משהו צדדי שאתה עושה על הדרך כי הלקוח מכריח אותך. היום חברות כבר מבינות שהן צריכות את זה מההתחלה״.