תחושה של בית שיושב בלב פארק כמו אחוזה

יובל: הי אלי, הי מקס, מה שלומכם בימים המורכבים של התקופה הכאוטית שעוברת עלינו?

מקס: אנחנו מחפשים את השמחה והיצירה דרך המצב ושמחים להפוך את האופטימיות דרך האדריכלות ועיצוב פנים לכלי חשוב בתקופה זו

אלי: אני משתדל לעשות הפרדה בין שגרת העבודה היומיומית לבין מה שקורה בארץ ובעולם

יובל: ואיך זה עובד לכם?

מקס: זה עובד נהדר, אני מוציא את הלקוחות שלי מהשגרה הרעה למקום אחר של כיף ושמחה לעתיד טוב ויפה

אלי: עובר בסדר, משתדל להוציא את הטוב ואת המיטב מהמצב ולהסתכל על חצי הכוס המלאה

יובל: כן, יש משהו אופטימי באדריכלות, שחושבים בה על העתיד. תגידו רגע לפני שנדבר על הפרויקט בקיסריה, ספרו כמה מילים על עצמכם, איך שני אחים מוצאים את עצמם משתפים פעולה?

מקס: זה מאוד טבעי בשבילי לעבוד עם אחי, העיקר שאנחנו באותו התחום ועדיין אנחנו שונים לגמרי אחד מהשני. אחרי הצבא התחלתי לימודי אדריכלות פנים מה שהיום נקרא עיצוב פנים, בתל אביב, ואחר כך המשכתי ללימודי אדריכלות באריאל

אלי: גם לי זה מאוד טבעי, פשוט המשכנו מהבית לעבודה וזה עבד לנו ועדיין עובד לנו. אני אחרי הצבא גרתי בקנדה ורציתי להירשם ללימודי אדריכלות שם, וכשנוכחתי שזה מורכב חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד בטכניון לימודי אדריכלות

יובל: ואז? מתי זה היה? כמה שנים אתם כבר עובדים ביחד?

מקס: סיימתי ללמוד בשנת 1995

אלי: ואני סיימתי ללמוד בשנת 1998. החברה קיימת משנת 1997

מקס: התחלנו לעבוד יחד לפני שאלי סיים ללמוד כי אחרי לימודי אדריכלות הוא המשיך להנדסת בניין

יובל: אז 30 שנה ככה. נייס. ובואו נדבר על הפרויקט בקיסריה, שמבחוץ הוא מסקרן כי הוא קצת נראה כמו מבנה על מבנה. מה אתם יכולים לספר עליו, מי פנה אליכם, מה התבקשתם לעשות

מקס: זה לקוח חוזר שעשינו לו בית בעבר, והמשיך איתנו לעוד חוויה של בית בסגנון מודרני, גיאומטרי במחשבה על מבנה קונטיינר שמונח על קונטיינר. אחרי שהילדים עזבו את הבית, הם החליטו לעבור לבית אחר, גדול ומרווח. בניגוד לזוגות אחרים שמצמצמים דיור ועוברים לדירה במגדל, הם החליטו להתרחב ולתת דגש על חווית אירוח משפחתית מורחבת מצד אחד ומצד שני ליצור קן אינטימי עבורם

בניגוד לזוגות אחרים שמצמצמים דיור ועוברים לדירה במגדל, הם החליטו להתרחב ולתת דגש על חווית אירוח משפחתית מורחבת מצד אחד ומצד שני ליצור קן אינטימי עבורם

אלי: הכוונה אכן היתה לתת תחושה של הפרדה והדגשה בין הפונקציות הציבוריות שבקומת הקרקע לבין פונקציות חדרי השינה שבקומה א׳, על ידי הדגשת המסגרת בחיפוי כהה. את אדריכלות הנוף המהממת בבית הזה ובבתים אחרים שלנו עשה חיימי בן נעים הי״ד, שנרצח בשבת האיומה

יובל: אוי, מצטער לשמוע. יצא לכם לעבוד איתו הרבה?

אלי: עבדנו איתו לפחות כ־15 שנה, שנינו הפרינו אחד את השני בפרויקטים יפים ומגוונים. גם בפרוייקט הזה, חיימי הטיב לעשות שימוש גם בנוף הציבורי, כך שהוא מהווה המשכיות לצמחייה הפרטית שבבית.

יובל: אז אולי עוד נחזור לאדריכלות הנוף בהמשך, בואו תמשיכו עם הפרויקט – מה עוד אתם יכולים לספר על תהליך העיצוב והתכנון

מקס: מיקמנו את סוויטת ההורים בקומת הקרקע, ביחד עם החלל הציבורי, במחשבה עתידית שהם ימשיכו לגור שם בגיל מאוחר ויותר, ואת חדרי השינה של הילדים הבוגרים שמגיעים לביקור בבית הוריהם הפכנו בקומה העליונה לסוויטות לכל אחד עם פינת משפחה משותפת בין החדרים, ומרפסת גג מפנקת

אלי: הקפדנו להאיר את הבית באור טבעי שופע באמצעות מערכות אלומיניום מינימל בקומת הקרקע בסלון, ובחדרי השינה ויטרינות יציאה למרפסת. כמו כן החלל הציבורי תוכנן גבוה כדי לתת תחושה של מרחב ואופן ספייס

יובל: ומבחינת חומרים, צבעים? כמה נכנס פה טעם אישי של הלקוח וכמה זה דיאלוג ביניכם?

מקס: אנחנו תמיד אנחנו מקפידים לתכנן ולעצב דרך העיניים של הלקוח והרצונות שלו, וכמובן טביעת היד שלנו בסופו של דבר תמיד ניכרת בכל פרוייקט, כך שיוצאת סימביוזה מעניינת שגורמת לפרויקטים שלנו להיות מעניינים יותר

אלי: הרבה מזה כמובן זה הטעם שלנו, לכן לקוח לוקח גורם מקצועי, תוך כדי הקשבה שלנו לטעמו וסגנונו של הלקוח

יובל: מה לדוגמה? תנו פרטים?

מקס: העיצוב הכללי של הבית משלב קווים נקיים ומינימליסטיים, אך עם טוויסטים ייחודיים שמעניקים לחללים אופי וחמימות. הריצוף הבהיר נבחר בקפידה, עם פלטות מדוקקות וגידים עדינים ומבריקים בגודל 100×300 ס״מ, התורמים למראה האלגנטי. בסלון בולטת ספה קטיפתית שמשתלבת בהרמוניה עם שטיח טקסטורלי, ואילו המטבח שיובא מחו״ל בהתאמה אישית מציג אי מרשים מאלומיניום בגימור מתכתי

אלי: אלמנט אדריכלי מרשים במיוחד הוא גרם המדרגות הזיגזגי, שתוכנן כהצהרה פיסולית עם הנדסה ייחודית, והופך לאחד מסימני ההיכר החשובים של הבית. דלתות פנים קו 0 שמיתמרות לגובה לא סטנדרטי, דלת כניסה מפוארת רחבת ידיים מחופה בפורצלן

מקס: סוויטת ההורים היא החממה של בני הזוג, כוללת יציאה ישירה לגינה פרטית. הפרקט, בסגנון פישבון, מעניק חמימות טבעית לחלל וגולת הכותרת היא המיטה – פריט עץ ייחודי מווייטנאם, עם גב מיטה מעוגל ורך, היוצר תחושה מחבקת ונעימה

אלי: חדר הרחצה של ההורים מעוצב כולו בגווני לבן, קונטרסט מעניין לחמימות של הפרקט, וכולל פלטות עם גידים דומיננטיים יותר בהשוואה לאלו שבסלון, המוסיפים תחושת עומק וטקסטורה. חדר שהוא ניגודיות מוחלטת לשקט ולרוגע של חדר השינה

מקס: בקומה העליונה עוצבו סוויטות לילדים, כל אחת מהן עם טאץ׳ אישי לטובת הילדים שמגיעים לביקור. פינת המשפחה המשותפת מרווחת ומזמינה, מצוידת במערכת אודיו־שמע מתקדמת וספה קטיפתית ירוק = הפינה הכי מתויירת ומשפחתית בבית

יובל: יפה. אז אולי בכל זאת לפני שנפרדים עוד מילה על אדריכלות הנוף? מה היה חשוב שם?

מקס: הכניסה לבית עם פלטות מרחפות שבניהן יש צמחיה, מאחר ובפרוייקט הזה הם לא רצו בריכת שחיה כדי לקבל רחבת אירוח מפנקת ועשירה בצמחיה מסביב

אלי: שים לב שכל אזור האירוח האחורי משתלב עם נוף פארק גדול שמשלים תחושה של בית שיושב בלב פארק כמו אחוזה

יובל: לגמרי. זה די יוצא דופן שמוותרים על בריכה, נכון?

מקס: כן, ברור. הלקוחות האלו רצו חלל חוץ שכל כולו מוקדש לחווייה ירוקה. הם ידעו בדיוק מה הצרכים שלהם מתוך ניסיון של בתים קודמים