להיט בראש // עצור! או שאמא שלי יורה
הסרט שבכותרת נבחר למדור לא רק כי מדובר בחרפה קולנועית שסילבסטר סטאלון וחובבי הקולנוע היו רוצים למחוק מהקיום, אלא גם ובעיקר בגלל הסיפור מאחוריו. האם נסחפתי? כן! אבל בחייאת רבקום, מתי תהיה לי הזדמנות לספר אותו בציבור?
אז קבלו: בשנות ה־80 וה־90, היריבות בין ארנולד שוורצנגר לסילבסטר סטאלון הייתה בשיאה, ומעבר לנתון של למי יש יותר גדול (שריר זרוע. למה, על מה חשבתם?), השניים התחרו על פרסטיז׳ ואהבת המעריצים. בכל הנוגע לקומדיות אקשן, ידו של האוסטרי הייתה על העליונה.
שנתיים אחרי שהשתתף ב״שוטר בגן הילדים״ המוצלח, שוורצנגר קיבל לידיו תסריט שכותרתו ״עצור! או שאמא שלי יורה״. אחרי שהתגלגל מצחוק עד כדי כאב הבטן נוכח התסריט הגרוע שהוגש לו, הוא החליט לעשות לסטאלון תרגיל מלוכלך. הוא הדליף לכל מי שצריך שנפל לידיו תסריט מוצלח של קומדיית אקשן חדשה.
האגו של סטאלון בער ורתח עד שהוא הצליח להשיג את התפקיד. ניצחון? לא בדיוק. לונג סטורי שורט – ״עצור! או שאמא שלי יורה״ היה פלופ לא נורמלי שהותיר צלקת עמוקה על הקריירה של סטאלון והרחיק אותו לנצח מקומדיות אקשן.
העלילה (כן, יש כזו)
ב״עצור! או שאמא שלי יורה״ סטאלון נכנס לנעליו של ג׳ו בומווסקי, סמל משטרה מצליח. לג׳ו יש מערכת יחסים קרובה עם המפקדת שלו (ג׳ובאת׳ ויליאמס), חברים טובים ובעיקרון החיים שלו די מסודרים. אבל יש עוד פקטור חשוב בחייו של ג׳ו: הקשר שלו עם אמו, טוטי, שמבוסס בעיקר על פחדים וחששות שטותיים. את טוטי גילמה אסטל גטי הגדולה ז״ל, המוכרת בעיקר מתפקידה כסופיה, אמה של דורותי בסדרה ״בנות הזהב״.
טוטי מתנהגת כמו אמא פולנייה טיפוסית: היא דואגת, מבשלת, מפטמת ומנקה לג׳ו את האקדח עם מסיר שומנים. וכמו בכל קומדיית אקשן – יש כאן גם תיק שזקוק נואשות לפענוח.
זה לא סרט. הוא קוריוז אחד גדול ואבסורד מטופש שנולד עוד הרבה לפני שצולם. אבל תתפלאו – הוא מומלץ לצפייה מסיבה אחת פשוטה: הוא המדריך האולטימטיבי של מה לא לעשות כשניגשים לעשיית סרט, ובפרט לקומדיית אקשן היתולית
גרוע – ומומלץ לצפייה
בואו, ״עצור! או שאמא שלי יורה״ הוא לא סרט. הוא קוריוז אחד גדול ואבסורד מטופש שנולד עוד הרבה לפני שצולם. אבל תתפלאו – הוא מומלץ לצפייה. רגע, רגע – אל תסגרו את הטאב עדיין, כי לגמרי מדובר בסרט גרוע ורע מהיסוד, שלא מייצג שום דבר טוב, בהוליווד ובעולם כולו.
הכתיבה של בלייק סניידר (״צ׳ק פתוח״) היא מתחת לכל ביקורת, רמת המשחק מחפירה, סטאלון לא אמין בשום צורה, בטח שלא באופן קומי, והאקשן – זה כבר סתם מעליב. תכלס, אם ממש מתאמצים, אפשר למצוא בו טקסט אדיפלי על גבר ילדותי ואמא שתלטנית, שהיה יכולה להתפתח למשהו מעניין. אבל גם את זה הסרט נוטש בחובבנות יתר ומשאיר לנו כלום ושום דבר.
הוא מומלץ לצפייה מסיבה אחת פשוטה: הוא המדריך האולטימטיבי של מה לא לעשות כשניגשים לעשיית סרט, ובפרט לקומדיית אקשן היתולית.
ליהוק – זה כל הסיפור
ארנולד שוורצנגר, עם כל המוגבלות המשחקית שלו (ויש לו) השכיל להבין את זה ואת החיסרון – הפך האוסטרי הגאון ליתרון תיאטרלי נפלא. הוא ידע להשתמש היטב במבטא ובפרצופים שלו וניכס לעצמו מניירות משובחות שהשתלבו באופן יוצא דופן עם מהתלות קומיות (״ג׳וניור״!).
סטאלון, למרבה הצער, לא ידע לעשות את השיפטינג הזה. ב״עצור! או שאמא שלי יורה״ הפרצוף שלו קפוא רוב הזמן, ואת המניירות והרגש שהוא ידע להביא ב״משחק הדמים״, הוא כנראה שכח על הסט. אין בדל של אמפתיה או בדיחה אחת ראויה שסטאלון מביא לסרט הנ״ל. אפשר להאשים את התסריט ואף רצוי, הבימוי ומה לא. אבל קשה להתעלם מהעובדה שהליהוק של סטאלון – שטען שנים אחר כך שמדובר בסרט הכי גרוע שעשה בחייו – היה כישלון טוטאלי.
כישלון ידוע מראש
״עצור! או שאמא שלי יורה״ היה נכשל בכל מקרה ולא באמת משנה מי היה משחק בתפקיד הראשי. אבל יותר מדי כוכבים לא הסתדרו באותם הימים, כך שאף אחד אינו חף מפשע. סילבסטר סטאלון היה יכול לוותר על האגו המטופש שלו ולקלוט שחרא טהור הוגש לו על מגש של כסף; החובבנים שכתבו את התסריט היו צריכים לעצור באמצע ולגרוס אותו; והדירקטוריון של אולפני יוניברסל היה חייב לקחת החלטה אמיצה ולמשוך את תקציב ההפקה בחזרה.
מה שמצחיק הוא שעל מפיקי הסרט נמנה איוון רייטמן בעצמו, האיש שאחראי להצלחת ״שוטר בגן ילדים״. האם זו מזימה מתוכננת של רייטמן להכשיל את סטאלון או ניסיון כושל לשחזר את ההצלחה של הלהיט בכיכובו של שוורצנגר? כנראה שלעולם לא נדע, אבל ספקולציות זה כיף.
קאט אחרון לסיום
מכירים סרטים גרועים שהפכו לקאלט כיפי לצפייה? ובכן, לא בטוח ש״עצור! או שאמא שלי יורה״ עומד בסטנדרט הזה, אבל אני בכל זאת מפציר בכם לצפות בו. ראשית, כי באמת אין שיעור יותר טוב מזה, בפרט אם אתם קולנוענים מתחילים. שנית, כי לכו תדעו, אולי תאהבו אותו בכל זאת. כבר ראיתי ביקורות חיוביות לגביו ברחבי הרשת. נשבע באמא.
המלצות לסרטים בסגנון
עוד סרטים בסגנון (והרבה יותר מוצלחים): ״שוטר בגן הילדים״, ״טרנר והוץ׳״, ״נשק קטלני״.
עצור! או שאמא שלי יורה
בימוי: רוג׳ר ספוטיסווד
87 דקות; ארצות הברית, 1992










