רננה פלמור // כלב, כדור, פארק

שמי רננה פלמור, בת 26 מירושלים, אנימטורית ובוגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל. כיום אני עובדת כאנימטורית ומנהלת פרויקטים בחברת ההפקות ״תדמית״ בירושלים. בנוסף, בימים אלה, סרט הגמר שלי ״כלב, כדור, פארק״ מועמד לפרס אופיר בקטגוריית אנימציה.

הסרט שלי התחיל מרעיון פשוט על כלב שרץ אחרי כדור בפארק. משהו בתנועה הבסיסית והחזרתית הזו סיקרן אותי. כשהתחלתי לעבוד על הסרט צפיתי בסרטונים של כלבים וכדורים ביוטיוב והתחלתי לשאול את עצמי מה קורה ברגע הזה, ומהי המשמעות של מרדף חסר מטרה שחוזר על עצמו בלופ אינסופי. משם התחיל להיווצר קו של מחשבה שהוביל אותי לתוך תהליך עמוק ואינטנסיבי.

״כלב, כדור, פארק״ הוא הסרט הקצר הראשון שלי. הוא נוצר מתוך חקירה של תנועה, של זמן ושל צורה. הוא מבקש לתאר את האחדות שבקיום שלנו, את התחושה שכולנו – אדם, כלב, כדור, פארק – עשויים מאותם חלקיקים, אותה אנרגיה, אותו חומר בסיסי שמרכיב את היקום.

מתוך התפיסה הזאת הגבולות מיטשטשים, מה שבא לידי ביטוי גם באסתטיקה של הסרט, שנע בין מופשט לפיגורטיבי ובין מציאות ברורה ומוכרת לפסיכדליה. השפה האמנותית שבחרתי להשתמש בה היא ניסיונית ומשלבת טכניקות מגוונות: תלת ממד, דו ממד, סטופ־מושן וצילומי וידאו.

השתמשתי בצבעוניות חזקה, אנימציה דינמית וקאטים מהירים, ובמקום לספר סיפור ליניארי – ניסיתי לייצר חוויה חושית ורגשית של חומרים שמתערבבים זה בזה בחוויה פסיכדלית, שכמו מהפנטת את הצופה

רציתי לייצר חוויה כמעט מדיטטיבית שמובילה את הצופה להרגיש ולאו דווקא להבין. השתמשתי בצבעוניות חזקה, אנימציה דינמית וקאטים מהירים, ובמקום לספר סיפור ליניארי – ניסיתי לייצר חוויה חושית ורגשית של חומרים שמתערבבים זה בזה בחוויה פסיכדלית, שכמו מהפנטת את הצופה.

לא ידעתי איך הסרט ייראה עד לרגעים האחרונים. זה היה אתגר עבורי ללמוד לשחרר שליטה. בדיעבד, זה היה גם מהותי עבור היצירה – לנסות לתת לאינטואיציה להוביל. היו רגעים קשים של בלבול ותקיעות, אבל היום אני מבינה שהעבודה על הסרט הייתה גם תהליך פנימי של פירוק והרכבה מחדש שלי, יחד עם שלושת האלמנטים המרכזיים שבסרט – כלב, כדור, פארק.

ברגע שהסכר המנטלי נפרץ, התחלתי ליצור שוטים בקצב מסחרר שחלק גדול מהם, בלית ברירה, ירד בעריכה. אבל החוויה הזאת של יצירה משוחררת חסרת עכבות נתנה לי תיאבון גדול להמשיך. זאת הייתה אחת החוויות היצירתיות הטהורות והחזקות ביותר שעברתי.

הסרט זכה לחשיפה רחבה הרבה מעבר למה שציפיתי. הוא השתתף בפסטיבלים ברחבי העולם, ביניהם פסטיבל אנסי – פסטיבל האנימציה הגדול ביותר בעולם; וכרגע הוא מתחרה בשורטליסט של פרסי אופיר 2025 בקטגוריית אנימציה.

העובדה שסרט ניסיוני ומופשט כמו זה מצליח לקבל הכרה כזאת היא לא מובנת מאליה. זה מרגש אותי, כי אני מרגישה שהוא מיוחד בנוף של סרטי האנימציה בישראל, ואולי הוא יעודד אנשים להעז למתוח את הגבולות של שפת האנימציה והקולנוע בארץ.

חשוב לי לציין שהתהליך הזה לא היה קורה בלי ההנחיה הצמודה של אורי אינקס, שזיהה את הפוטנציאל עוד לפני שהיה רעיון מגובש, האמין ותמך לאורך כל הדרך. עוד תודות מיוחדות לעומר דולב על צילום הווידיאו ולדר לוי על המוזיקה.

בסופו של דבר, ״כלב, כדור, פארק״ בשבילי הוא הזמנה להרגיש ולהנות מאנימציה מעוררת מחשבה, וגם ניסיון לומר משהו על החיים – ללא מילים, רק באנימציה.

בסרט אפשר לצפות באתר האקדמיה (עבור חברי האקדמיה), בערוץ היוטיוב שלי או בהקרנה חינמית של כל מקבץ האנימציה בתחרות פרסי אופיר 2025, שתתקיים ב־22.7 במפעל בירושלים – בהרשמה מראש. להרשמה להקרנה אפשר לפנות אליי דרך עמוד האינסטגרם או במייל [email protected].

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו