Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
גאי ספרן לולאי // לאה גולדברג
אני גאי ספרן לולאי, בת 32, מאיירת עצמאית, מורה לאיור ומוזיקאית, בוגרת התואר הראשון בתקשורת חזותית בבצלאל (2020). ״לאה גולדברג״ מאת דורית גני, שיצא לאור בהוצאת צלטנר, הוא ספר הילדים הראשון שאיירתי. גני ייסדה את סדרת ספרי ״הישראליות״ יחד עם אבירמה גולן, ושתיהן כתבו את מרבית ספרי הסדרה, אודות נשים וגברים ישראלים שהטביעו את חותמם על המדינה, החברה והתרבות הישראלית.
התחלתי את איור הספר כשאני לקראת סיומו של תואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים. עבדתי על תערוכת הגמר במסלול לאמנות מבוססת מחקר. באותו זמן גם עבדתי בהוצאת צלטנר – במחלקת הארט והעיצוב הגרפי. ההצעה לאייר את הספר ריגשה אותי ולא יכולתי לסרב לה. אני מתחברת לסיפור ולעשייה של לאה גולדברג, וגם להוצאה לאור שמוציאה ספרים על אישים ונושאים מעוררי השראה.
השלב הכי מאתגר בתהליך היה שלב הסטוריבורד, כי בו צריך לפצח מה יופיע בכל איור ולאשר את הסקיצות מול ההוצאה. זה היה השלב הכי ארוך. עלו בו שאלות כמו מה יאזן את הכפולה באופן ויזואלי, מה יופיע באיור שלא מופיע בטקסט, ושאלה מהותית – מה מראים לילדים ומה לא?
התשובה לשאלה האחרונה היתה לפעמים דווקא להשאיר את המורכבות שבסיפור באופן מרומז ולהישאר כנות. יש חלקים כואבים בסיפור של גולדברג, אבל גם בלתי נפרדים ממי שהייתה. הייתה, לדוגמה, חשיבה איך כדאי לספר על המלחמה ועל הבדידות שגולדברג חוותה בתקופה שבה היא ומשפחתה נטשו את ביתם. היא צוירה כשהיא לבדה בשדה פרחי מרגנית תכולים, מביטה בצפרדע שיושבת על שפת הבאר. בצד ימין של הכפולה מאוירים שבילים שוממים, שמהווים רמיזה לנדודים בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
ביליתי בספרייה ולקחתי כל ספר ילדים או שירים שהיא כתבה שיכולתי לאתר. הספר ששבה את ליבי היה ״נסים ונפלאות״, שמספר על חברות אמיצה בין מבוגרת לילד עני שמסתובב בעיקר ברחוב. מה שריגש אותי בו הוא היכולת שלה לדבר בגובה העיניים עם ילדים, עם תיבול של הומור משובח
עוד נקודה שהשתהיתי עליה הייתה העוני שחוותה כילדה. הוחלט לאייר את גולדברג מפליגה למחוזות הדמיון עם חברתה, כשהן מתעופפות מעל העיירה בתוך כובע קסמים. גם בשלב מאוחר יותר בחייה, כשהתרחש חרם על יהודים באירופה והיא גרה ולמדה בגרמניה – באיור היא מפליגה על ספינה על ים סוער. היא נודדת כדי לעזוב למקום שיעריך אותה יותר כאמנית – מדינת ישראל.
איירתי סקיצות בעפרון, שהתפתחו והשתנו בעקבות שיחות עם ההוצאה לאור ועם דלית לב העורכת האמנותית של הספר. בשלב הבא צבעתי את הסקיצות באייפד, הדפסתי והעברתי עם שולחן אור את הקווים לנייר צבעי מים. בשלב הצביעה הסתמכתי בעיקר על הרפרנס שיצרתי בסקיצה וגם על תצלומי רפרנס, או שעבדתי בציור מהתבוננות.
בחרתי בצבעי מים בגלל האיכות הנוסטלגית שיש להם. רציתי לשמור על סצנות פרונטליות ומעט תיאטרליות ולהציג את הדמות שלה משתנה ומתבגרת בין הדפים. ניסיתי גם להראות את רוח התקופה שבה חייתה בעזרת לבוש, ריהוט וצבעוניות.
אחת הכפולות בספר עוסקת בחלום של גולדברג להיות סופרת. היא תולשת עלי כותרת של פרח מרגנית, כדי לגלות אם תהיה סופרת או לא תהיה סופרת. רציתי ליצור תחושה של חלום בהקיץ עם תלישת העלים, קצת כמו שיש ב״ארץ יצורי הפרא״ (מוריס סנדק).
רציתי שמתוך חדר השינה יצמח העולם הייחודי של גולדברג, עשיר בדמיון ובסיפורים מסתוריים על תרבויות רחוקות. באיור הכפולה הזו התחלתי מציור מהתבוננות של יקינטון ריחני שהיה מונח על שולחן העבודה שלי, וליקטתי אלמנטים משירים וסיפורים שכתבה: ״בארץ סין״, ״מה עושות האילות״, ״איה פלוטו?״ ו״יקינטון״.
ביליתי בספרייה ולקחתי כל ספר ילדים או שירים שהיא כתבה שיכולתי לאתר. הספר ששבה את ליבי היה ״נסים ונפלאות״, שאותו כתבה בגיל 26 בערך על דמות בשם ״דודה של שומיש״. הוא מספר על חברות אמיצה בין מבוגרת, בת דמותה של גולדברג, לבין ילד עני שמסתובב בעיקר ברחוב.
מה שריגש אותי בו הוא היכולת שלה לדבר בגובה העיניים עם ילדים, עם תיבול של הומור משובח. בספר איירתי את הדמויות מ״נסים ונפלאות״ ומ״דירה להשכיר״ מבלות יחד באותה הדירה. רציתי לספר באיור הזה על תחושת החיבור, החמלה וההבנה שהייתה בסיפורים שלה – בין מבוגרים לילדים ובין אנשים לבעלי חיים.
אני מרגישה שהתזמון שבו הספר לאור מתאים לתקופה, בעיקר כי אנחנו צריכים להיזכר ביוצרות כמו גולדברג. בזמן שהתחוללו מלחמות במהלך שנות חייה, היא התעקשה לספר על יופיו של הטבע ועל אנושיות. היא הקדישה את חייה ליצירות משמעותיות שהן אבן יסוד בתרבות הישראלית, ואני רואה כמה משמעות והד יש לאמנות שלה עד היום. הספר מועמד לפרס סאסא סטון ועלה לשלב הגמר. אני מקווה שיוכל להפיץ כמה שיותר מהמורשת של היוצרת האהובה.
מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו
