יוהאן סבסטיאן באך: גרסת המהפכה

לאורך 21 שנות הפעילות של תזמורת המהפכה, יצרנו עשרות מופעים רב־תחומיים, המשלבים נגינה תזמורתית חיה של מוזיקה ישראלית מקורית עם אמנויות במה אחרות. כל מופע הוא תוצר של תהליך יצירה ממושך ומורכב המשלב קבוצת יוצרים, בניהול אמנותי משותף של רועי אופנהיים, מנצח התזמורת, ושלי.

לכל מופע/פרויקט כזה יש מאפיינים אחרים שייחודיים רק לו, אבל מפרספקטיבה של זמן – אפשר לראות שחלק נכבד מהמופעים מבוססים על פרשנות והתכתבות עם מקורות קיימים, שבהם אנחנו מחפשים דרכים יצירתיות לגלות ולחשוף הבטים חדשים, זוויות בלתי צפויות ונקודות מבט מקוריות על מקורות ההשראה המוכרים.

הגישה האמנותית הזו באה לידי ביטוי בצורה בולטת בסדרת מופעי גיבורי התרבות הישראליים מהשנים האחרונות. היא כללה עד כה מופעים שהוקדשו לגוף היצירה של להקת התרנגולים, הגשש החיוור, יוסי בנאי ואריק איינשטיין. במופעים שילבנו נגינה תזמורתית חיה, יחד עם עבודת וידאו עשירה המבוססת על חומרי הגלם של אותם אמנים. בזירה הבינלאומית יצרנו את המופעים ״ריפליי – הופעה חיה של אמנים מתים״, ״הבשורה על פי מונטי פייתון״ והמופע ״גרשווין – גרסת המהפכה״.

במופע החדש של התזמורת – באך – גרסת המהפכה, הפותח את עונת 25-26 של סדרת המהפכה, המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך משמשת כנקודת המוצא היצירתית שלנו. המוזיקה, שנכתבה בתחילת המאה ה־18, ממשיכה להסעיר את דמיונם של מבצעים ויוצרים גם בימינו, וזוכה לאינספור פרשנויות, ביצועים ועיבודים מדי שנה. עבורי, המוזיקה של באך היא לא רק פסגה של יצירה מוזיקלית גאונית, מעין פסל שיש נשגב שהעיניים נישאות אליו ביראה, אלא היא מקור של השראה ליצירה מקורית, חיה ונושמת.

הדבר שמסקרן לטעמי הוא לקחת מתוך המוזיקה של באך רעיונות מוזיקליים, לעיתים שברי נושא, מוטיבים, מרקם מוזיקלי או טכניקת הלחנה אופיינית, ולצאת איתם למסע יצירתי חדש, שיניב בסופו של דבר יצירה אודות באך, כזו שתיתפס כיצירה מקורית

כשניגשים לרפרטואר והמורשת המוזיקלית העצומה של באך, ומחפשים דרכים לרענן את האוזן או להפתיע, אפשר לבחור לנגן אותו בכלי נגינה פחות שגרתיים, או ליצור עיבוד בז׳אנר או סגנון אחר – ויש רבים וטובים שעשו זאת לאורך השנים.

אבל הדבר שמסקרן באמת לטעמי – הוא לקחת מתוך המוזיקה של באך רעיונות מוזיקליים, לעיתים שברי נושא, מוטיבים, מרקם מוזיקלי או טכניקת הלחנה אופיינית, ולצאת איתם למסע יצירתי חדש, שיניב בסופו של דבר יצירה אודות באך, כזו שתיתפס כיצירה מקורית, שיש לה קיום בפני עצמה ושלא נשמעת רק כפראפראזה על באך.

הזמנו את היוצרים שלקחו חלק ביצירת המופע לנהל דיאלוג אישי עם רוחו המוזיקלית של באך, לחקור במקורות ולחפש ביטוי אישי ומקורי. המלחין והכנר יונתן קרן משתמש ביצירתו בנגינה חיה והקלטה לתוך לופר (Looper) של חומרי גלם מתוך הפרטיטה לכינור סולו במי מז׳ור, כבסיס לפנטזיה מקורית השואבת השראה מסגנון הכתיבה הבארוקי הוירטואוזי ומלא התנועה של באך.

המלחין אבנר קלמר ונגנית האקורדיון סלעית להב מפליגים מתוך פרק הלארגו הפיוטי של הקונצ׳רטו לצ׳מבלו בפה מינור לקטע סוחף בגרוב ברזילאי. המלחין גיא פרטי והמשורר/תמלילן שחר שמאי מתכתבים ביצירתם המשותפת ״חסד״ עם נושאים ומוטיבים מוזיקליים מתוך כמה מהיצירות הקוליות הדתיות המפורסמות ביותר של באך, הנשזרים באופן מרומז או גלוי ביצירה תזמורתית־קולית מקורית ורחבת יריעה, שתבוצע בשיתוף פעולה עם אנסמבל זמרי מורן.

ביצירה שאני הלחנתי למופע בחרתי כנקודת מוצא את הפרק הראשון (Allemande) מתוך הפרטיטה לחליל סולו בלה מינור של באך. בתחילתה של היצירה, נגנית החליל לילי־אן בצלאל מנגנת לבדה את התיבות הפותחות של היצירה על חליל צד, אבל כעבור רגעים ספורים, כשהתזמורת מצטרפת, האווירה המוזיקלית מקבלת תפנית.

בצלאל מניחה את חליל הצד המערבי, לוקחת לידיה את חליל הבנסורי ההודי, ומפליגה אל מחוזות רחוקים מבחינה סגנונית ואווירתית מהיצירה המקורית של באך. ברגע השיא הרגשי של היצירה מופיע עיבוד שלי למנגינה הפותחת את הפרק השלישי של הפרטיטה (Sarabande).

היצירה לוקחת מוטיבים וציטוטים ישירים מתוך היצירה המקורית, אבל אופן ההצגה והשימוש שעשיתי בהם משנה לגמרי את המשמעות המוזיקלית שלהם, עד שלפעמים קשה כמעט לזהות את הקשר ליצירה המקורית של באך. מעת לעת, מבליחים למאזין המכיר היטב את היצירה המקורית מוטיבים וציטוטים שאפשר לזהות, אבל אני מקווה שהמאזינים ירגישו שליצירה יש קיום בפני עצמה, גם ללא השוואה או התייחסות לחומר הגלם המקורי.

החוויה שאנו מבקשים להעביר את הקהל היא של תנועה מתמדת בין עולמות – מהמוכר אל החדש והזר, מהלירי אל האנרגטי, מהצליל התזמורתי אל הקול האנושי – כשמעל הכל שורה רוחו המוזיקלית מעוררת ההשראה של באך – לעיתים כהד רחוק ולעיתים באופן גלוי וישיר.

אנחנו לא מעוניינים לקשט את באך בסגנון אחר, אלא להציע פרשנות חדשה – לעשות שימוש בנושאים המוזיקליים, המוטיבים והמאפיינים הסגנוניים הבולטים והמוכרים שלו, ולהתנסות בעיבוד ושילוב שלהם בתוך שפה מוזיקלית ישראלית מקורית ועכשווית.

בהמשך העונה של סדרת המהפכה נלווה בנגינה תזמורתית חיה את הסרט ״זמנים מודרניים״ של גאון הקולנוע צ׳רלי צ׳פלין. הסרט, שחוגג השנה 90 שנה להקרנת הבכורה שלו, עוסק בהשלכות המהפכה התעשייתית, בהפיכה של האדם לאמצעי ייצור, בורג במערכת, מכונה חסרת זכויות או פרטיות.

זהו אחד הסרטים האילמים האחרונים שנוצרו בהוליווד וסרטו האילם האחרון של צ׳פלין. הוא אמנם מלווה במוזיקה ובקטעי דיבור קצרים, אבל הנווד עצמו שותק לאורך הסרט ורק בסופו הוא פוצח בשירה (שאינה בעלת משמעות מילולית).

צ׳פלין, שחתום על הפסקול, הלחין בעצמו את הרעיונות המלודיים המהווים את התשתית המוזיקלית של הסרט. הוא נעזר במוזיקאים שפיתחו את הרעיונות שלו ותרגמו ותזמרו אותם לפרטיטורה סימפונית מלאה, תחת הנחייתו.

מדובר בפסקול סוחף, וירטוזואי ואינטנסיבי, ובאתגר עבור המנצח והנגנים לתאם בין הנגינה החיה (הנמשכת כמעט שעה וחצי) לבין המתרחש על המסך. עשינו זאת בהצלחה לפני כשנתיים כשליווינו את ״הבהלה לזהב״ של צ׳פלין, ואנחנו מצפים בהתרגשות להרפתקה החדשה.

את העונה נחתום עם המופע ״מהפכה בצוותא״ – רמיקס פס הקול הישראלי. במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך שלנו עם כאן 11 וארכיון תאגיד השידור, אנחנו יוצרים מופע המשלב נגינה תזמורתית חיה וקטעי וידאו של גדולי הזמרות והזמרים, היוצרות והיוצרים של המוזיקה הישראלית שהופיעו בתוכנית המיתולוגית ״שירים בצוותא״ של רשות השידור בשנות ה־70.

בימים אלה אנחנו בעיצומו של תהליך הצפייה והאוצרות של חומרי הארכיון, ומגבשים את הרעיונות למופע יחד עם המלחין אמיר לקנר, שותף ותיק שלנו לניהול אמנותי ויצירה של מופעי הפרשנות שלנו.

לצד הבכורות במסגרת סדרת המהפכה, אנחנו מצפים להעלאה המחודשת של המופע ״מצבי רוח״ שיצרנו בשנת 2022 . גם המופע הזה מנהל דיאלוג עם מקורות השראה מתוך הרפרטואר, למרות שבמרביתו אנו מבצעים מוזיקה מקורית שלי. הנגנים מבצעים את המוזיקה בעל פה, תוך כדי שהם נעים ורוקדים על הבמה, ומשתלבים בתוך הקרנות וידאו מרהיבות שיצר יואב כהן.

הגישה האמנותית המשתקפת במופעים השונים שלנו מאפשרת לנו לממש שני ערכים שנמצאים בלב העשייה של תזמורת המהפכה: הקומוניקטיביות – הרצון לקרב ולמשוך קהלים רחבים במגוון גילים; והסקרנות – הרצון שלנו לחפש במוכר והידוע זווית חדשה, מקורית, בלתי צפויה, שחושפת ומגלה רבדים חדשים, מאתגרת את הקהל ומעוררת אותו למחשבה והעמקה.

אנחנו בחיפוש מתמיד אחרי האיזון הנכון בין הרפתקנות יצירתית לבין שמירה על נגישות ותקשורת עם הקהל. התגובות החמות שאנחנו מקבלים, וההיענות הגדולה של קהל רב ומגוון, מהווים עבורינו עדות לכך שיש כוח ואטרקטיביות לגישה האמנותית שלנו, ואנחנו מוקירים תודה על הזכות להמשיך וליצור במלוא המרץ וההתלהבות.

---

זהר שרון הוא מנהל אמנותי, מייסד ומלחין הבית בתזמורת המהפכה