סיכום 2025 / דרך אגב: תכירו את האמן שהשתלט השנה על 50% מהאינטרנט

אחד ממכרי, אמן ישראלי מוערך, נהג להתלונן בכל פעם שהוזמן לשאת דברים בהשקות ואירועי תרבות. הצורך לכתוב כל הזמן נאומים מקוריים הוא השגרה המפרכת של יוצרים רבים. אבל מה שהיה עד לא מזמן סיוט תובעני הפך בשנה האחרונה לקל ופשוט: ״אני פשוט מבקש מצ׳אט ג׳י־פי־טי לכתוב נאום״, הוא סיפר לי בגילוי לב, ״והדבר המטורף הוא שזה לא רק חוסך זמן, אלא שגם הנאום יוצא הרבה יותר טוב. איכשהו התובנות שלו מרגישות ממש שלי גם כשהן מפתיעות אותי״.

2025 תיזכר כשנה שבה פרץ היוצר הכי מצליח ופורה בהיסטוריה, שהשאיר את כל ענקי התרבות האנושיים הרחק מאחוריו: יש לו להיטים במגוון של מצעדי פזמונים (משירי גוספל וקאנטרי ועד שירים נגד הגירה), הוא יוצר פרסומות למותגים כמו קוקה קולה ומקדונלדס, מככב בסרטים ובסדרות, הופך לוויראלי ברשתות החברתיות, ואפילו עוסק בצדקה ומנסה לדרבן אנשים לתרום את האיברים שלהם בדחיפות. 

לפי הערכות, בינה מלאכותית היתה אחראית ליצירת 20%-50% מהתכנים באינטרנט השנה, והיא עושה זאת בהצלחה עצומה. המשמעות מרחיקת לכת: בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, התרבות לא נוצרת רק על ידי בני אדם. ישות חדשה נכנסה לתוך השיחה הרב־דורית שאנחנו מגלגלים באופן אנלוגי מאז המצאת השפה – והזריקה לתוכה דם חדש ומוזר למדי.

ה־AI מביא איתו משהו שאף בן אדם לא יכול להביא. הוא אמנם אומן ולמד את כל אוצרות התרבות האנושית, אבל גם אם התוצרים שלו נראים לנו פעמים רבות מובנים או מוכרים – הדרך שבה הוא מעבד מידע כל כך שונה משלנו, עד שספק רב אם נוכל אי פעם להבין אותו באמת.

אחת המטרות הקרובות של דיפ־מיינד, זרוע ה־AI של גוגל, היא ליצור מערכת בינה מלאכותית שתזכה באחד מהפרסים הכי יוקרתיים בתחום – גראמי, אמי או אוסקר

לא במקרה מילון וובסטר הכתיר את המילה SLOP, שמתארת את התוכן הביזארי שבינה מלאכותית מייצרת, למילת השנה. מדובר בטקסטים שנשמעים נכון אבל מרגישים זרים, סרטונים שהפיזיקה בהם לא ממש עובדת – קצת כמו לצפות בחלום של מישהו אחר: הכל כמעט הגיוני, אבל משהו תמיד קצת לא בסדר.

אז איך ייראה העולם כשיותר ויותר מאיתנו יגדלו על תכנים שייוצרו ללא מגע יד אדם? איך התרבות שלנו תשתנה?

והזוכה באוסקר הוא.. היא.. זה..

החדירה של הבינה המלאכותית לתרבות המיינסטרימית היא די מדהימה כשנזכרים שהיא פרצה לחיינו רק לפני שלוש שנים, ועוררה אז התפעלות כשהצליחה להרכיב כמה משפטים בצורה הגיונית או לייצר תמונה מגורענת של ספה בצורת אבוקדו. אבל במעט הזמן שחלף מאז, פלטפורמות תרבות הכי חזקות בעולם אימצו אותה בהתלהבות. 

מנכ״ל נטפליקס הכריז שענקית הסטרימינג ״הולכת על AI בכל הכוח״ והכניס אותו לשימוש אינטנסיבי בכל התהליכים היצירתיים – מההצערה הדיגיטלית של אדם סנדלר ב״גילמור המאושר 2״ ועד אפקטים מורכבים שבעבר דרשו מומחים אנושיים. את התוצאה אפשר לראות על המסך: יש מי שמכנים את זה Netflix Blur – האיכות המעט מטושטשת או ״מרוחה״ של רקעי ה־AI העמוסים והמפורטים להפליא שמאפיינים עכשיו את דרמות הדגל של ענקית הסטרימינג.

גם דיסני – חברה שמרנית שאינה ידועה בהחלטות נועזות במיוחד – הצטרפה לאחרונה לטרנד, אבל מהצד השני: חוזה שחתמה עם OpenAI, יאפשר לכל אחד ממשתמשי ג׳י־פי־טי ליצור סרטונים בכיכוב הדמויות המצוירות האייקוניות שלה. קשה לדעת איך זה ייגמר, אבל זה כנראה יתחיל במיקי מאוס מבלה עם שרק במסיבת חילופי זוגות מהבילה. 

ומעל הכל מרחפת הצהרתו של דמיס הסאביס, זוכה פרס נובל והמנכ״ל של דיפ־מיינד, זרוע ה־AI של גוגל, לפיה אחת המטרות הקרובות של החברה היא ליצור מערכת בינה מלאכותית שתזכה באחד מהפרסים הכי יוקרתיים בתחום – גראמי, אמי או אוסקר (באקדמיה שמנהלת את טקס האוסקר כבר הבהירו השנה ששימוש בבינה מלאכותית לא ימנע מאף סרט לזכות בפרס כל עוד יש כמה בני אדם שמעורבים איכשהו בהפקה).

קריפי, מעוות ומפחיד

אם בהתחלה התגובות ליצירות של הבינה המלאכותית היו השתאות או זלזול, ב־2025 זה כבר הפך לפחד. תוך שלוש שנים, ה־AI רמס שכבה שלמה של יוצרים אנושיים – מוזיקאים, תסריטאים, צלמים, מאיירים, אנשי אפקטים מיוחדים ואנימטורים. כשאפשר לייצר תמונה, שיר מקורי או אפקט תוך כמה דקות ובלי זכויות יוצרים – מי המטורף שישלם לבן אנוש לעשות זאת? הבינה לא חייבת להיות יותר טובה – מספיק שהיא תהיה זולה ומהירה יותר. 

אבל – וזו התחזית האופטימית שלי ל־2026 – תגובת הנגד האנושית עומדת להגיע. ראינו את החזרה הגנרלית כשפרסומות ה־AI שקוקה קולה ומקדונלדס שיחררו לקראת חג המולד נתקלו בגינוי ציבורי נרחב שהגדיר אותן ״קריפיות״, ״מעוותות״ ו״מפחידות״. מקדונלדס כבר התקפלה ומשכה את הפרסומת שלה בחזרה (קוקה קולה לעומתה הבהירה שהביקורת לא מעניינת אותה). 

התחזית האופטימית שלי ל־2026 היא שתגובת הנגד האנושית עומדת להגיע. רוב הסיכויים שככל שה־AI ישתלט על יותר תחומים בחיינו, אנשים יתחילו לתעדף מפגשים אנושיים על מסכים

רוב הסיכויים שככל שה־AI ישתלט על יותר תחומים בחיינו, אנשים יתחילו לתעדף מפגשים אנושיים על מסכים. כרגיל, הטרנד יתחיל לחלחל מלמעלה: חברי הקאסטה העליונה בעולם (כולל המנכ״לים של חברות הטכנולוגיה הגדולות – ממארק צוקרברג וטים קוק ועד סם אלטמן) לא רק מסתכלים היום בגועל ובזלזול על פשוטי העם שמכורים לסמארטפונים שלהם – אלא גם אוסרים על ילדיהם להשתמש בהם או להיכנס לרשתות חברתיות. הם כבר הבינו שבני אדם זקוקים לבני אדם אחרים סביבם.

כבר עכשיו אפשר לראות את הניצנים של הפריחה התרבותית שעומדת בפתח: אנשים מארגנים אירועי ענק משונים רק כדי לפגוש אחרים, המגה־מועדונים חוזרים בגדול, טרנד מסיבות ארוחת הערב של דור ה־Z צובר תאוצה, ברים מתנקים מטלפונים, אנשים עוזרים זה לזה לתקן דברים במקום לקנות חדש, ואירועי יצירה משותפים נמצאים בעלייה.

נדמה שככל שהמכונות יהיו מתוחכמות, מדויקות וחכמות יותר, אנחנו נאלץ לחזור להיות יותר אנושיים: נעסוק ביצירה, אמנות, מוזיקה, ובעיקר נהיה בקשר עם אנשים אחרים. לפחות עד שה־AI ילמד לתת לנו גם את זה.