גבולות גזרה // Ashia Studio
מי
עדן אשריאן, גרה בכפר וחיה את העיר. בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. אמנית ויוצרת, ובעשור האחרון עוסקת בקריאייטיב, מיתוג וסושיאל. Ashia הוא המקום שבו כל העולמות האלה נפגשים.
המותג
Ashia נולד מתוך חיפוש אחרי חיבור עמוק בין חומר, מסורת ואדם. אחרי שסיימתי את לימודיי בשנקר בשנת 2017 וחייתי תקופה באמסטרדם במסגרת חילופי סטודנטים ב־AMFI, המשכתי לעבוד בעולם האופנה מזווית אחרת: מיתוג, תוכן, צילום ובניית שפה למותגים. למדתי איך מספרים סיפור ואיך בונים זהות.
אבל בתוך כל זה הרגשתי שחסר לי משהו בסיסי יותר – מגע בחומר. משהו שמתחיל בחומר ולא רק ברעיון. בשנת 2023, בעקבות אירוע אישי שטלטל אותי, עצרתי הכל. בפעם הראשונה לא שאלתי מה נכון לעשות, אלא מה נכון לי לגעת בו. התחלתי לחקור תרבויות עתיקות כמו מצרים ואפריקה, מסורות חומריות הנשענות על טבע ועל ידע שעובר מדור לדור.
המחקר הוביל אותי להודו, למלאכות של גילוף בקירות, עמודים ומבנים. משהו במגע עם האבן ריגש אותי והתחלתי לחקור את החומר. למדתי את ההתנגדות שלו, את הפגיעות שבו ואת הגבול הדק שבין שליטה לשבירה. הבנתי שאין דרך ללמוד באמת בלי להיות שם. ארזתי את עצמי ונסעתי להודו.

צילומים: מ״ל

צילום: שלו אריאל

עדן אשריאן. צילום: ענבר גולד
הודו קיבלה אותי בבת אחת: רעש, צבע, ריחות ותנועה. הייתי צריכה לחדד את האינטואיציה שלי כדי לא ללכת לאיבוד. דפקתי על דלתות, הסתובבתי בשווקים, חיפשתי עיניים טובות ואנשים שאפשר לסמוך עליהם.
אחרי שבועות של חיפושים מצאתי סדנה קטנה של אב ובנו – האב מאסטר בגילוף שמעביר את הידע לבנו ולצוות מצומצם של אמנים. ישבתי שם שעות, צפיתי והקשבתי. נחשפתי לטכניקת גילוף בקריסטלים – מלאכה עתיקה שעוברת במשך מאות שנים מדור לדור. משהו בחומר הזה ריתק אותי: גביש שנוצר במשך אלפי שנים בלב האדמה, נבנה בלחץ ובחום ולבסוף מקבל צורה חדשה דרך יד אנושית שנוגעת בו בעדינות. יש בזה ענווה ועוצמה.
אני מגיעה מרקע של אופנה וטקסטיל ומעולם לא יצרתי תכשיט. דווקא מהמקום הזה נולד החופש: לא הגעתי עם כללים מוקדמים. למדתי את הקריסטל כמו שלומדים שפה חדשה, דרך טעויות, מגע וסבלנות.
במקביל למסע בגילוף נחשפתי גם לאמנים מתחומים נוספים – טקסטיל, צביעות טבעיות, קליעת חוטים וייצור סיבי משי. המפגש הזה העמיק את ההבנה שלי לגבי קראפט והרחיב את היצירה. מתוך החיבור הזה יצרתי קולקציית קפסולה של שמלות וצעיפי משי טבעי, שנארגו בידיים של משפחה מקומית בכפר.
כבת למשפחת יהלומנים גדלתי בתוך עולם שבו יוקרה מזוהה עם זהב ויהלומים. עם השנים, ומתוך העבודה בעולם העיצוב והמפגש עם מלאכות מסורתיות, התפיסה הזו השתנתה. היום אני רואה יוקרה כמשהו עמוק יותר – זמן ואנרגיה שמוקדשים ליצירה, מיומנות שעוברת מדור לדור ודיוק שלא צריך להוכיח את עצמו.
מתוך החיבור הזה נולד בשנת 2025 המותג שפועל במהדורות מוגבלות ובייצור איטי, בשיתופי פעולה עם אומנים מסורתיים. השם הוא בהשראת המושג העתיק Asha, שמופיע בכתבי הקודש של פרס ומתאר הרמוניה בין אמת, טבע ובריאה – אותו איזון עדין שמחזיק את העולם. עבורי לשם יש גם משמעות אישית – אני מגיעה ממשפחה פרסית, והשם נגזר משם המשפחה Asherian, כגרסה מקוצרת ומודרנית שלו.

Terra Treasures. צילומים: שלו אריאל





קולקציה אחרונה
קולקציית Terra Treasures משקפת את ליבת המותג: כל פריט הוא יחיד מסוגו, מפוסל ומשובץ באבני חן. אין חוקים ברורים איך לענוד אותו – טבעת, לדוגמה, יכולה להפוך לתליון על חוט משי דק בגימור זהב. זוהי קולקציית יוניסקס שמדברת בשפה של צורה וחומר. בליבה עומדים קריסטלים ויהלומים טבעיים המגולפים ביד ומשובצים בזהב ממוחזר 14 קראט.
בנוסף השקתי גם קולקציית קפסולה בשם Baby Bird, שנולדה מתוך תפיסה של יצירה כחיבור בין אנשים. היא נוצרה בשיתוף פעולה עם פרויקט ״תינוקות של החיים״, התומך באימהות ובתינוקות ברגעים הראשונים והרגישים של החיים. כל הרווחים ממכירת הקולקציה נתרמים לפרויקט, שכבר גייס אלפי שקלים וסייע לעשרות אימהות ותינוקות. כך הפך התכשיט לפעולה ממשית של תמיכה, נקודת מפגש בין יצירה, קהילה ואחריות אנושית.
מקורות השראה
אני מרגישה חיבור עמוק לטבע, לצבעים, לצלילים ולמרקמים, מה שמשפיע ישירות על צורת החיים והעבודה שלי. מחוץ לעיר אני מרגישה הכי מחוברת לעצמי. כילדה הייתי משוטטת שעות, אוספת אבנים וצדפות ומדמיינת את המסע שכל אובייקט עבר עד שהגיע לידיים שלי. הסקרנות הזו נשארה איתי – הרצון להבין מאיפה משהו מגיע, מה הזמן עשה לו ואיך חומר נושא בתוכו היסטוריה.
אני מתחילה את היצירה מצורות גיאומטריות ברורות, קווים חדים וזוויות יציבות, ומנסה להביט בהן מזווית חדשה שמכניסה תנועה. לעגל פינות, לרכך התנגדות, לאפשר לחומר קשה לקבל איכות זורמת יותר. ההשראה שלי מגיעה גם מממצאים ארכיאולוגיים – צורות ששבטים עתיקים השתמשו בהן, אובייקטים שנוצרו מתוך אמונה, הגנה או טקס. הפשטות והדיוק שלהם מדברים אליי יותר מכל טרנד.
גם הקריסטל והיהלום שייכים בעיניי לאותו מרחב של זמן והיווצרות. תנאים רבים צריכים להתקיים כדי שגביש ייווצר בדיוק בצורה ובצבע שלו. זו נדירות שאי אפשר לחקות, דווקא בגלל הזמן שהוא נושא בתוכו.

צילומים: שחר אלרואי

החלום הגדול
החלום שלי הוא להקים סטודיו גדול, חי ופועם, מרחב שמארח אמנים מכל העולם. מקום שבו חומר ועבודת יד הופכים לשפה משותפת בין אנשים, תרבויות ויבשות. אני מדמיינת חלל שבו מתקיימות סדנאות, מפגשים ושיתופי פעולה באופן טבעי ואורגני, כך שנוצרים חיבורים שלא היו קורים אחרת.
בטווח הקרוב אני שואפת להתרחב לשלוש יבשות ולהציג בשתי תערוכות בינלאומיות בתחום התכשיטים. המטרה היא להעמיק, להיחשף לעולמות קראפט חדשים, ללמוד טכניקות נוספות ולפגוש ידיים אחרות שישפיעו על השפה שלי. בעתיד אני רואה את היצירה מתרחבת מעבר לגוף – לאובייקטים לבית, לרהיטים ולחיבורים עם טקסטיל.
ארון פרטי
הסטייל שלי מתחיל קודם כל בנוחות. אני צריכה להרגיש חופש בגוף. רוב הארון שלי מורכב מבייסיקים איכותיים, בגדים שנעימים על העור, שאליהם אני מצרפת פריטים שאני אוספת מסביב לעולם – בעיקר תכשיטים, נעליים וג׳קטים.
אני אוהבת להגיע למקומות פחות צפויים: להיכנס לחנות קטנה או לשוק מרוחק ולמצוא את הפריט היחיד שמחכה שם על הסטנד, לקחת אותו איתי ולהעניק לו חיים חדשים בהקשר אחר.
אני קונה הרבה ב־BA&SH ו־Nili Lotan, אבל הבחירה תמיד נעשית מתוך צורך במלתחה ולא מתוך אימפולסיביות. אני פחות מונעת מטרנדים ויותר מחיפוש אחר פריטים שיחזיקו זמן וישתלבו בארון.
עתידות
בעוד חמש שנים אני רואה את Ashia מתרחב לסטודיו רחב ומואר בארץ – מקום שהוא גם חלל עבודה וגם מרחב מפגש. לצד זה, אני רואה שואורום פרטי של המותג בחו״ל, שיאפשר לו להתקיים בדיאלוג ישיר עם קהלים חדשים.
אני רואה את המותג מתרחב לנקודות מכירה נוספות בעולם, תוך שמירה על האופי המדויק שלו. מעמיק בשיתופי פעולה עם אמנים מתחומים שונים, משלב חומרים חדשים וממשיך למתוח את גבולות השפה החומרית.










