ג׳ני מייליכוב // איפה הנמר שלי

אני ג׳ני מייליכוב, מאיירת וסופרת של ספרי ילדים, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בעבודתי אני מאיירת בעיקר בצבעי גואש ובעפרונות צבעוניים, ואוהבת ליצור עולמות קטנים של דמיון וסיפור דרך ציור.

יש כמה רגעים מרגשים במיוחד בעבודה שלי. אחד מהם הוא הרגע שבו שולחים לי טקסט חדש ומזמינים אותי לאייר אותו. אני אוהבת לבחור לי פינה נעימה, לקרוא לאט, ולהיות בתוך הרגע שבו הסיפור נגלה לי בפעם הראשונה ואני מתחילה לדמיין אותו.

כך היה גם עם הסיפור הזה. רונית רוקאס שלחה לי אותו בדיוק כששהיתי מחוץ לבית. בחרתי בית קפה קטן ושקט וישבתי לקרוא. שמחתי לגלות שיש נמר בסיפור. לנמר יש צבע כתום דומיננטי ונקודות, ואני אוהבת לצייר נקודות. בהמשך הבנתי שיש רק כמה כפולות בודדות שבהן הנמר עצמו מופיע, כי רוב הספר מוקדש דווקא לחיפוש אחריו.

הספר מספר על אסף, ילד שקט וביישן שקשור מאוד לבובת הנמר שלו. כשהבובה נעלמת, אסף נאלץ להתמודד עם הדבר שחשש ממנו יותר מכל: לאבד את החבר הכי קרוב שלו. הילדים מהגן מתגייסים לעזור לו, ומהחיפוש הזה נוצרת חבורה קטנה של חברים שפועלים יחד לעבר מטרה אחת.

לאורך רוב הספר אסף עצוב, ואולי מרגיש קצת בודד אחרי שאיבד את הנמר שלו. לכן הוא מצויר קטן יחסית בתוך הדף, כמעט כאילו הוא אבוד ופגיע. אבל כשהוא פוגש סוף סוף את הנמר שלו, הוא מצויר גדול, ענק על פני כל הדף

כשהתקדמנו לשלב הסקיצות, חיפשנו זמן רב את הנראות של אסף. ציירתי כמה אפשרויות שונות לדמות שלו. אני אוהבת את השלב הזה שבו הכל אפשרי, ואפשר לצייר בו בחופשיות ולהמציא ילדים מגוונים. אבל רונית לא התחברה לשום ילד.

למזלי, במקביל אני מציירת הרבה ציורים חופשיים מהעולם הדמיוני שלי, ומעלה אותם לרשתות. באחד האיורים הופיע ילד עם חברו השועל שמושיטים ספינה, ורונית מיד אמרה – זה אסף. שמחתי כי זה ילד מהסגנון הרגיל והטבעי שלי, ולכן יהיה לי קל לצייר אותו לאורך ספר שלם.

עם הדמויות האחרות בספר רונית העניקה לי חופש מלא, וזה היה נהדר. ניסיתי ליצור מגוון מסוים של ילדים וילדות שכיף לצייר: עם שיער חלק ושיער מבולגן, תלתלים וקוקיות.

בגלל שידעתי שבחלק מהעמודים אסף מופיע יחד עם הנמר, בחרתי להלביש אותו בחולצה כחולה שתדגיש היטב את הכתום של הנמר. משם כבר יכולתי להמשיך ולבנות את פלטת הצבעים של שאר הספר. כדי שאסף יהיה מודגש ומוביל מתוך החבורה, אף ילד אחר לא לבש כחול – רק אסף.

רוב העלילה בספר מתרחשת בגן ילדים, כך שברוב העמודים מופיעים צעצועים, ספרים וחפצים של גן. אבל לשמחתי הרבה הילדים גם יוצאים לחצר. שם האווירה משתנה, וזה אפשר לי להוסיף צבעים חדשים ואלמנטים נוספים שלא נמצאים בתוך הגן כמו צמחים, פרחים וצעצועי חוץ. זה בהחלט מרענן את עבודת האיור ואת נראות הספר.

לאורך רוב הספר אסף עצוב, ואולי מרגיש קצת בודד אחרי שאיבד את הנמר שלו. לכן הוא מצויר קטן יחסית בתוך הדף, כמעט כאילו הוא אבוד ופגיע. אבל כשהוא פוגש סוף סוף את הנמר שלו, הוא מצויר גדול, ענק על פני כל הדף. זה רגע שיש לו הרבה משמעות, כמו הרגשות שממלאים את כולו.

רונית נתנה לי גם חופש מלא באיור הפורזצים (הדפים שמחברים בין גוף הספר לכריכה שלו). הסיפור עצמו מסתיים בשאלה – מה נחפש עכשיו? – המשכתי את המחשבה הזו גם אל הפורזצים. בפורזץ הקדמי מופיעים שלטים שהכינו הילדים בזמן שהם מחפשים את הנמר של אסף, בדיוק כמו שמתרחש בסיפור עצמו.

בפורזץ האחורי, אחרי שקוראים את הסיפור, מופיעות מודעות חיפוש לדברים אחרים לגמרי – איפה הגרביים, איפה השמש, איפה הנמלה ועוד. כמו משחק קטן שממשיך את רוח החיפוש של הספר.

אחרי הרבה עבודה מגיע רגע נוסף שאני אוהבת במיוחד, כשהספר המודפס (בהוצאת כנפיים) מגיע לידיים שלי עם הריח של ספר חדש. פתאום כל האיורים שעבדתי עליהם זמן רב הופכים לספר אמיתי שאפשר לדפדף בו ולקרוא בו יחד עם הילדים שלי.

---

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו