מה חדש // Mazor4all

מי אני

אלי רוזנברג, מעצב תעשייתי הפועל בנקודת המפגש שבין טכנולוגיה, תרבות ואנתרופולוגיה. שבתי לישראל לפני כשלוש שנים לאחר פעילות ארוכה באיטליה, שם פעלתי כמעצב עצמאי, מרצה וראש מחלקה במוסדות עיצוב מובילים.

כיום אני מתמחה בעיצוב גופי תאורה, מחשוב לביש ומיקרו־מוביליטי, לצד שותפות בחברה המפתחת מוצרי מורשת תרבותית לחנויות מוזיאון בעולם. בנוסף, יזמתי ואצרתי תערוכות רבות של עיצוב ישראלי בביתנים לאומיים ברחבי אירופה בחסות גופים רשמיים ומשרד החוץ.

במשפט אחד

הובלתי קליניקת פיתוח ייחודית בשיתוף מכון טכנולוגי חולון והמרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור, במטרה לעצב מערכת סכו״ם ייעודית למתמודדי נפש המשלבת בטיחות מקסימלית עם חוויית אכילה מכבדת ואנושית.

מה חדש

פלטפורמת ה״קליניקות״ במכון פועלת כבר חמש שנים כחממת מחקר ופיתוח. בתקופה זו התקיימו כ־140 קליניקות בשיתוף כ־250 סטודנטים ועשרות מרצים. מערכת הסכו״ם שפיתחנו עבור ״מזור״ ובשיתופם היא המוצר הראשון בפלטפורמה זו שהגיע לייצור סדרתי המוני ושאומץ על ידי מוסד ציבורי.

הפרויקט נולד מתוך צורך בטיחותי קריטי: במחלקות סגורות חל איסור על סכו״ם סטנדרטי מחשש לפגיעה עצמית או תקיפה. המציאות בשטח הייתה כואבת – מאושפזים נאלצו לאכול ספגטי בתוך כריך, או להשתמש בסכו״ם פלסטיק לילדים, מה שפגע בתחושת הכבוד העצמי שלהם. האתגר היה לייצר להב שחותך שניצל אך שאינו יכול לפצוע מטופלים ואנשי צוות.

החיבור עם צוות החדשנות והמחקר של MIRC, מרכז החדשנות והמחקר של מזור, בהובלת ד״ר אלון שמיר וצורית גוטפריד, הוליד מסע מרתק. אלון וצורית הגיעו לפרויקט לא רק עם צורך פונקציונלי, אלא עם תפיסה עמוקה לגבי האופן שבו עיצוב משפיע על חוויית החיים והכבוד העצמי של מטופלים במערכת בריאות הנפש. מתוך העבודה המשותפת התבהר עד כמה חפץ יומיומי כמו סכו״ם יכול להפוך לסמן של סטיגמה, ועד כמה שינוי קטן לכאורה יכול לייצר תחושת אנושיות ושייכות.

לאורך תהליך הפיתוח, הצוות של מזור היה שותף מלא בבחינת אבות־טיפוס, בדיוק הצרכים ובהבאת הידע הקליני והאנושי מתוך המחלקות עצמן. עבור כולנו זה היה רגע נדיר שבו עיצוב, מחקר וטיפול נפגשו סביב מטרה משותפת: לייצר פתרון בטיחותי ומכבד, שיאפשר למשתמשים בו להרגיש שווים.

עבור כולנו זה היה רגע נדיר שבו עיצוב, מחקר וטיפול נפגשו סביב מטרה משותפת: לייצר פתרון בטיחותי ומכבד, שיאפשר למשתמשים בו להרגיש שווים

״אם הצוות לא סומך עליי שאני יכולה לאכול כמו בן אדם עם סכין ומזלג, אולי אני באמת עד כדי כך חריגה, לא בן אדם״: כך תיארה את המצב הקודם גלי סימון, רכזת עמיתים מומחים של המרכז לבריאות הנפש מזור. מנהלת המרכז הרפואי, ד״ר לורה שרוני, ציינה ש״כשמטופלים לא רואים את עצמם כאנשים, זה הכי גרוע. זה גורם שורש לאירועי אלימות״. במזור הבינו שנדרש שינוי עומק על מנת לצמצם את הסטיגמה באשפוז ולהחזיר את האנושיות למטופלים, תוך שמירה על ביטחונם. 

כך יצאו לדרך במרכז הרפואי עם הרבה מוטיבציה להביא לשינוי משמעותי, שיוכל להוות דוגמה עבור מוסדות דומים נוספים – ולשמחתי הצלחנו בקליניקה בסופו של תהליך ארוך ועבודה מאומצת להגיע למוצר המדויק. עבור הסטודנטים שהשתתפו בקליניקה – עמית לביא, עומר ביגל ושון מרום – זו הייתה הזדמנות נדירה ללוות מוצר מרמת הקונספט דרך ניסויי שטח ועד תיקוני תבניות הזרקה. סט הסכו״ם הוגש לפטנט ולרישום מדגם.

הפתרון שמצאנו הוא סכו״ם בעל ״צוואר״ גמיש. המבנה הגיאומטרי שלו מאפשר קשיחות בחיתוך אנכי, אך גמישות רבה בתנועת דקירה המנטרלת את הכלי מלהפוך לנשק. המעבר לייצור המוני דרש פתרון טכנולוגי מרתק: שימוש בניילון 6, חומר היגרוסקופי ותהליך של ״איקלום״ (CURNG) לאחר ההזרקה, המאפשר לחומר לספוח לחות ולהגיע לגמישות אופטימלית שמונעת שבירה בכיפוף. העובדה שהסכו״ם נשטף במדיחים תעשייתיים מבטיחה שהוא ישמור על הלחות והגמישות שלו לאורך זמן.

בימים אלו סופקו 6,000 היחידות הראשונות למרכז הרפואי מזור, ומוסדות נוספים כבר הביעו עניין. עבורי, זהו ביטוי מובהק לחוסן חברתי – המאמץ להשקיע בשיפור איכות החיים של ״האנשים השקופים״ דרך עיצוב מכליל (Design for All) ומתחשב. מכאן הגיע גם השם Mazor4all.

טיימליין

העיסוק בכלי שולחן מלווה את העשיה שלי לאורך שנים. הפומפייה הגמישהFLEXY שעיצבתי למותג האיטלקי Viceversa זכתה בפרסי Red Dot Best of the Best, Good Design ו־Compasso d’Oro International. פרויקט אחר, Caffè con Vista  – סט אספרסו מפורצלן המבוסס על פטנט אופטי של מראה גלילית אנאמורפית, שבה משתקפים תמונות נוף פנורמיות תוך יצירת אשליה של נוף ב־360°.

החיבור לעיצוב מכליל התעצם בפרויקט שביצעתי עבור הפארק הארכיאולוגי בפומפיי בשיתוף IBM ומשרד התרבות האיטלקי. פיתחנו צמיד תקשורת והדרכה לבעלי מוגבלויות, פרויקט שפתח עבורי את הדלת לעולם המחשוב הלביש – אחד התחומים המורכבים והמאתגרים ביותר בעיצוב כיום.

אולי יעניין אותנו גם

אני ממליץ להכיר את Enzo Catellani, המייסד של Catellani & Smith. קטלני הוא אוטודידקט מבריק שהחל את דרכו עם ״סמית׳״ – שותף שהוצג כאציל בריטי אך בדיעבד התברר כבדיה על מנת לקבל לגיטימציה (למעשה, זה היה שמו של הסוס שלו). העבודה שלו היא שיעור מרתק בשימוש אינטליגנטי ברדי מייד וביכולת לרתום מהפכות טכנולוגיות, כמו ה־LED, ליצירת שפה ויזואלית חדשנית ופואטית.

מהו פרויקט החלומות שלך ומה צריך לקרות כדי שהוא יתגשם?

בהמשך לפעולתי כאוצר ויזם תערוכות עיצוב, אני רוצה לקרב את העיצוב הישראלי למוקדי התעשיה בעולם ובעיקר באיטליה. ברצוני להחזיר את העיצוב הישראלי לקדמת הבמה במילאנו בתערוכה קולקטיבית חדשה. 

למרות האתגרים הגיאופוליטיים של היום, החלום שלי הוא להעניק פלטפורמה למעצבים ישראלים מוכשרים באירוע העיצוב החשוב בעולם. בכיוון ההפוך אני מעוניין לתרום ביצירת קשרים בין האקדמיה בארץ לחברות יצרניות מאיטליה.