סימולציות לתהליכי פיתוח: ״קליניקת עיצוב״ במכון טכנולוגי חולון

עמית: בוקר טוב דודי, מה שלומך?

דודי: בסדר. אני בדרך כלל לא עונה על השאלה בלי עורך הדין שלי, אבל הוא במילואים…

עמית: וואו. אנחנו באים בטוב, לא צריך עורך דין. אבל כדי שנבין, ספר על עצמך

דודי: אני מעצב תעשייתי מזה כ־48 שנים, הייתי ועודני מעורב בכ־700 פרויקטים מכל מין וסוג. בגיל מאוחר יחסית (54) הגעתי די במקרה לאקדמיה להעביר קורס בודד, הצצתי ונפגעתי (את זה עוד לא עשיתי) והמשכתי כמרצה, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי, ראש התכנית לתואר שני ובשבע שנים האחרונות כדיקן הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון

עמית: נייס. אני מאלו שטוענת שגיל הוא עניין חסר משמעות בחייו של אדם. העשייה היא העניין. נראה לי שתסכים איתי

דודי: ללא ספק. גיל בכלל ובמקצועי בפרט שווה ניסיון. בתחומי העיצוב השונים לניסיון אין תחליף. ג׳וליאן בארנס, סופר בריטי שאני אוהב, כתב: ״אתה זקן כמו שאתה נראה וצעיר כמו שאתה מרגיש״

עמית: Love It. בוא נדבר על קורס קליניקת עיצוב שלשמו התכנסנו וממנו התרגשנו. ספר לנו

דודי: ״קליניקת עיצוב״ היא לא בדיוק קורס אקדמי רגיל, וזה גם מה שמייחד אותה. אחת הסיבות שבגללן לקחתי על עצמי את התפקיד כפוי הטובה של דיקן, הוא הרצון לשנות פרדיגמות מתודולוגיות של לימוד עיצוב. הדרך שבה אנחנו מלמדים כעת לא שונה במהותה מהדרך שבה אני למדתי לפני דורות. מצד שני, הכל מסביב השתנה, בעיקר תפיסת העיצוב כאסטרטגי, שהיא לשאול ״למה?״ הרבה לפני ״איך?״.

בכלל, לימוד אקדמי הוא משק אוטרקי הניזון ומזין את עצמו ומעצמו. לא מספיק להעביר ידע לסטודנטים; וחוץ מזה הידע היום הוא אינסופי. היכולת להשתמש בידע באופן שייצור ידע חדש – הוא מהות העיצוב

הבסיס הוא יצירת צוות פיתוח קטן, מרצה ועד ארבעה סטודנטים.ות, שפועלים עם שותף פיתוח להשגת מענה ל״כאב״ שהוא מגדיר. זו מתודולוגיית עבודה שחוזרת 200-300 שנה אחורה, לשיטת השולייה מאסטר

עמית: מסכימה… סוג של קהילה. בוא נחזור לקליניקת העיצוב

דודי: יצרנו פלטפורמת לימודים שמייצרת סימולציה זהה לתהליך פיתוח עיצובי, שמשלבת את ״מקדם החיכוך״ האנושי עם הצורך לשכנע להוכיח כל החלטה ובחירה. ארבעת עקרונות קליניקת העיצוב הם שיתוף פעולה עם גורם חיצוני; מקור ידע רלוונטי מחוץ לאקדמיה; ניתוק מלוח זמנים אקדמי; והעובדה שהמרצה אינו מנחה – אלא איש צוות.

הבסיס הוא יצירת צוות פיתוח קטן, מרצה ועד ארבעה סטודנטים.ות, שפועלים עם שותף פיתוח להשגת מענה ל״כאב״ שהוא מגדיר. זו מתודולוגיית עבודה שחוזרת 200-300 שנה אחורה, לשיטת השולייה מאסטר

עמית: מעניין. תן לנו דוגמאות של פרויקטים והתוצרים שהתקבלו

דודי: נוירוכירורג ילדים מבית החולים שניידר הציב בפנינו בעיה משמעותית בתחום הבדיקה הקוגניטיבית טרום ניתוח של ילדים צעירים, שמבוססת על אינטראקציה עם הילד. יש קושי גדול ליצור תקשורת עם ילדים שמגיעים לסביבה רפואית, לפעמים הם כוללים גם בעיות שפה.

הפתרון שגובש (ובוצע) היה מערכת משחקית שהפעילות בה עונה על פרמטרים קוגניטיביים הנדרשים לרופא, שלא נותר לו אלא לתצפת על הילד. המערכת מאפשרת לרופא גם ״להצטרף״ למשחק ולהפעיל ללא מילים את הילד.

מדובר באבטיפוס שיוצר ושינה לחלוטין את תהליך בדיקת טרום הניתוח הנוירוכירורגי. היום אנחנו ממשיכים את הפיתוח, תוך הכנסת אלמנטים דיגיטליים שיאפשרו דיוק וסטנדרטיזציה של התוצאות ואיסוף המידע וצבירתו, מה שמהווה היום ממד משמעותי בקידום מחקרים רפואיים.

אם אנחנו מאמצים את הגדרת עיצוב כ״תיווך טכנולוגיה למשתמש״, קיימת חשיבות לעבוד עם המשתמש, מה גם שברוב המקרים הידע נמצא אצלו. המעשה העיצובי חייב לגעת ולהקיף את המשתמש ב־360 מעלות

עמית: זו דוגמה למשהו שבית החולים הטמיע אצלם?

דודי: בוודאי. זה משמש את הנוירוכירורג שעבד איתנו. כעת, לבקשתו, אנחנו מייצרים העתקים שנוכל להרחיב את מנעד המשתמשים

עמית: מרגש. יש עוד דוגמאות כאלו?

דודי: פנייה ממחלקת הדימות של בית החולים סורוקה העלתה את הבעייתיות של החדרת מחט ביופסית בדיוק גבוהה. החדרת מחט אימתנית שכזאת על מנת לקחת דגימת תאים יכולה לפגוע באיברי גוף אחרים. המטרה לפיכך הייתה ליצור אפשרות להחדרת מחט ביופסית באופן מדויק המוכתב על ידי המידע המופק מצילומי הסי.טי. צוות קליניקת העיצוב פיתח התקן שנרשם כפטנט, עבר סדרת ניסויים עם בעלי חיים ונמצא כרגע בשלב של הכנה לייצור תעשייתי.

פרויקט שונה לגמרי קיימנו עם הכפר השיקומי ״עדי נגב״ – סדנת עבודה לחוסים שמאפשרת להם לא רק להתפרנס, אלא גם לחזק את ערכם כבני אדם. בין השאר פועלת שם סדנת קרמיקה שמוכרת את תוצריה, וכוונתנו היא שמוצרי הסדנה יימכרו בזכות עיצובם, ולא כאקט פילנתרופי. הקליניקה לא רק עיצבה מוצרים שכאלה, אלא יצרה עבורם כלים שיאפשרו ייצור סדרתי, בהתחשב במגבלות המוטוריות שלהם

עמית: מדובר בקורס סמסטריאלי? לאיזה שנה הוא מיועד?

דודי: לסטודנטים בשנה ג׳. בסמסטר הנוכחי אנחנו מפעילים 24 קליניקות עיצוב. בארבע שנים שבהן קיימת הפלטפורמה קיימנו כ־100 קליניקות שהן לקחו חלק כ־200 סטודנטים.

אחד הכללים של קליניקת עיצוב הוא הניתוק מלוח הזמנים האקדמי. היא מתחילה כשההכנות לפרויקט הושלמו ומסתיימת כשמגיעים למטרה שהוגדרה בתחילת הדרך. אי אפשר לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים (כל אחד מאיתנו יודע מה זה לקבוע פגישה עם רופא) עם האילוצים של לוח הזמנים האקדמי

עמית: הקליניקה מיועדת רק לסטודנטים במחלקה לעיצוב תעשייתי?

דודי: לא רק. קליניקת העיצוב עם ״עדי נגב״, לדוגמה, הייתה משולבת עם סטודנטית מתקשורת חזותית שמיתגה את ״סדנת היוצר״ שמולה עבדנו, עיצבה קטלוג ומחירון דיגיטלי. בשבוע עבר הסתיימה קליניקה עם בית החולים השיקומי בית רבקה שהובלה על ידי סטודנטים מהמחלקה לעיצוב פנים עם חיזוק של סטודנטים מעיצוב תעשייתי

עמית: חוצה חוגים. אתה משתלב בכולן?

דודי: בהחלט. עיצוב, בין אם הוא עכשווי או לא – הוא מולטי־דיסציפלינרי. בחלק מהפרויקטים אנחנו נעזרים ברמה כזאת או אחרת גם בפקולטה למדעי המחשב

עמית: אז איך מתחלק הזמן שלך? בין הלימוד לניהול? יש עוד קורסים שאתה מעביר?

דודי: כל קליניקה עובדת עם מרצה רלוונטי לתחום. אני רק מרכז ומתווה דרך. בין השאר אני גם מתחזק קשרים שנוצרים עם הגורמים משתפי הפעולה לשילובים המשכיים שונים. חלקם מעסיקים בוגרים שלנו שהכירו במהלך הקליניקות

עמית: מה הלאה? מה הדבר הבא שאתה עוסק או מתכנן?

דודי: אני מתעקש להמשיך בפעילות מקצועית, כמובן בהקף צנוע יחסית לעבר. אני מאמין שזה לא רק לשם סיפוק מקצועי, אלא הכרחי כדי להתעדכן באחד התחומים היותר דינמיים שאני מכיר. בשיחה עם המעצב איב בהאר, בתשובה לשאלה איך יגדיר את תמצית פעילותו של מעצב, הוא אמר: Being there

עמית: שוב אני אוהבת, לטעמי זו מנטרה לאנשים מתעניינים וסקרנים. רוצה להגיד לנו עוד משהו?

דודי: שאני משקיע בתקופה במסגרות להמשך פיתוח של פרויקטי גמר מצטיינים. בפקולטה לעיצוב (ואני מניח שלא רק אצלנו) נאגרת חוכמה אנושית אדירה. זה בזבוז קולוסאלי שרוב מוחלט שלה נכנס למגירה לתמיד. אנחנו כפקולטה מנסים באמצעות קליניקות העיצוב (ולא רק), לתעל חלק משמעותי ממפל היצירה הזאת להתממש ולהוכיח שעיצוב יכול לשנות מציאות

עמית: כלומר? גם סיוע לבוגרים במציאת מקום עבודה?

דודי: גם, אבל גם שימוש ביצירתיות לאורך הלימודים. לנצל את תהליך הלימוד מעבר למעורבות עם התעשיה