מה חדש // מערכת אבחון קוגניטיבי טרום ניתוח לילדים

מי אני

אילונה לב, מעצבת תעשייתית בתחומים מגוונים: מוצרי הייטק, מכשור רפואי, מוצרי צריכה, ציוד היקפי, DIY ועוד. עיקר ההתמחות שלי הוא במכשור רפואי, ובמהלך השנים הייתי מעורבת בפרויקטים בארץ ומעבר לים, בין השאר עם החברות Abbot Laboratory, Boston Scientifics ועוד.

מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון, ומשתתפת כמרצה מובילה בקליניקות עיצוב בתחום הרפואי בשנים האחרונות.

במשפט אחד

פיתוח מערכת אבחון קוגניטיבי טרום ניתוח נוירוכירורגי לילדים צעירים, שמגשרת באמצעות משחקיות על קשיי תקשורת נדרשים עם המאובחן. הפיתוח נוצר במסגרת קורס ״קליניקת עיצוב״ במכון טכנולוגי חולון, בשיתוף מרכז שניידר לרפואת ילדים.

מה חדש

כמרצה מנטורית הייתי אחראית על קליניקה שמטרתה פיתוח מערכת אבחון קוגניטיבי טרום ניתוח נוירוכירורגי לילדים צעירים, שמגשרת באמצעות משחקיות על קשיי תקשורת נדרשים עם המאובחן. האיבחון מאפשר קבלת מידע איכותי וכמותי. הפרויקט, בשיתוף מרכז שניידר לרפואת ילדים, נוצר במסגרת קורס ״קליניקת עיצוב״ – פלטפורמה אקדמית ייחודית של הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון, המיועדת לאפשר שיתופי פעולה מחקריים ויישומיים עם חברות, ארגונים וקהילות מחוץ לאקדמיה.

בקליניקה השתתפו לצידי הסטודנטים חווה שמואלוב, שחר גרינבויים, אורי דוד, מעיין ירקוני ואלה קוטלר; וד״ר עידו בן צבי, נוירוכירורג מומחה ומנהל רפואי של מרכז החדשנות בשניידר. במסגרת הפרויקט, שארך כשנתיים וחצי, פותחה מערכת משחקית התומכת באבחון תפקוד נוירולוגי אצל ילדים. המערכת מאפשרת קבלת נתונים קוגניטיביים כמותיים הנדרשים לנוירוכירורג מומחה כמהלך טרום ניתוח.

האבחון והמעקב הנוירוכירורגי העכשווי בילדים נתקל בקושי ליצור קשר עם הילדים הנבדקים, במיוחד בגילים צעירים. עד כשני שליש מהמטופלים שמגיעים לבדיקות מתקשים לשתף פעולה עם בקשות הרופא, גם בנוכחות ההורה ובעידודו

בדיקות טרום ניתוח נוירוכירורגי לילדים צעירים נתקלות בשתי בעיות שלובות המקשות על הנוירוכירורג לקבל תמונת מצב נדרשת. עיקר הבדיקה מצריך הפעלה מבוקרת של המאובחן ומעקב ביצוע; כך שקושי ביצירת קשר ישיר מחד והעדר יכולת אבחון כמותי מאידך – מקשים על אבחון מיטבי גם ואם נוצר קשר.

בפועל, האבחון והמעקב הנוירוכירורגי העכשווי בילדים נתקל בקושי ליצור קשר או לייצר שיתוף פעולה עם הילדים הנבדקים, במיוחד בגילים צעירים. עד כשני שליש מהמטופלים שמגיעים לבדיקות מתקשים לשתף פעולה עם בקשות הרופא, גם בנוכחות ההורה ובעידודו. הסיבות מגוונות וידועות: חרדה מעצם הסביבה הזרה, פחד מזרים, ביישנות, בעיןת שפה ועוד. כיום, אין כלים מסודרים העומדים לרשות הרופאים בבתי חולים או בשירותי רפואה ציבוריים להתמודדות עם הקשיים האלו.

מטרת הקליניקה היא להעמיד לשימוש רופאים מומחים מערכת משחקית שתמשוך את תשומת לב הילד בתוך חדר הרופא באופן שלא יצריך דרבון, מה שיפנה את מירב משאבי הרופא המאבחן לבדיקות עצמה ולמעקב על המאובחן, מבלי לבזר חלק מתשומת הלב ליצירת אמון אצל המטופל הצעיר.

המוצר כולל כלים/משחקים לביצוע שלוש בדיקות, כפי שהוגדרו ע״י ד״ר עידו בן צבי, שהיה שותף בקליניקה כיזם הפרויקט וכמוביל ומכוון הידע הרפואי: תנועת עיניים – מעקב במבט אחרי אובייקט בתנועה; כוח גס ברגליים ובידיים; וקואורדינציה – עצם הנע במרחב שמגיב למגע אצבע. התוצאות נרשמות באמצעות אפליקציה.

טיימליין

מערכת האבחון המשחקית שעברה את סללום הפיתוח העיצובי וניסויי שטח לאורך שנתיים וחצי של פיתוח, העמידה מוצר ייחודי מסוגו לנישה אבחונית משמעותית, שעשויה לסייע לאבחון קוגניטיבי גם בתחומים שמעבר לנוירוכירוגיה. המוצר הוצג לאחרונה בכנס רפואת ילדים בינלאומי בליון, צרפת.

מהו פרויקט החלומות שלך ומה צריך לקרות כדי שהוא יתגשם?

להמשיך ולפתח מוצרים בשיתוף עם סטודנטים, כאלה שתהיה להם השפעה ישירה על האופן שבו רופאים יוצרים קשר עם מטופלים; ולרתום לטובת המוצרים הללו את העיצוב והטכנולוגיה.