פסטיבל רונדל: בחיפה עושים דברים אחרת

״היופי בחיפה, מעבר לרב־תחומיות של האמנים והאמניות שפועלים בה, הוא שכל התחומים בה זולגים אחד לשני״, אומרת דנה בן שלום, מנהלת המחלקה לאמנויות בעיריית חיפה. בסוף השבוע הבא (28-30.5) יתקיים פסטיבל רונדל – אירוע אמנות אורבני שנתי שמתקיים זו הפעם השלישית מטעם המחלקה לאמנויות של אגף התרבות, של מינהל חינוך, תרבות וספורט בעירייה.

״בכמה השנים האחרונות, הסצנה של העיר התחתית התפרשה וזלגה עם למעלה, והיום אפשר להגיד ששכונת הדר, ואדי סאליב, העיר התחתית והדר עליון – הם כולם אזורים שמלאים באמנות ואמנים. רונדל זו הזדמנות להבין ולהכיר מקרוב את מה שקורה באזורים האלה״.

דנה בן שלום היא מעצבת, אוצרת, חוקרת וחברת סגל בכירה במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. בשנים 2023-2025 שימשה כאוצרת ראשית־שותפה של שבוע העיצוב ירושלים (לצידה של סוניה אוליטסקי). מתחילת השנה הנוכחית (2026) היא מכהנת בתפקיד מנהלת המחלקה לאמנויות בחיפה – תפקיד שלפניה מילאה במשך כחמש שנים רות אופנהיים.

״חיפה ליוותה אותי שנים לפני שהפכה לזירת הפעולה המקצועית שלי. גדלתי בגליל המערבי, וחיפה הייתה העיר הגדולה הקרובה, אבל את המרחב התרבותי והאמנותי שלה הכרתי לעומק רק בשנים האחרונות. עם החזרה לצפון לפני כשלוש שנים, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, מצאתי את עצמי נעה בין עבודה אינטנסיבית במרכז (וירושלים בפרט) לבין חיים בתוך מציאות צפונית מטלטלת.

״ככל שהתקופה הזו התארכה, הרגשתי כאילו אני נמתחת בין המקום שבו אני פועלת לבין המקום שבו הלב נשאר, בבית. ככה מצאתי את עצמי, עמוק בתוך הטירוף של המציאות, בוחנת מחדש את היחסים שלי בין חיים, מקום ועשייה, ומחפשת חיבור עמוק יותר בין הדברים שאני עושה לבין הסביבה שבתוכה אני חיה. מתוך התנועה הזו הלכה והתחזקה בי התחושה שדווקא כאן אני רוצה לפעול, ושבחיפה מתקיים מרחב אמנותי מסקרן, שכאן קורים הדברים המעניינים באמת.

אני רואה את התפקיד שלי כעמדה מקצועית שצריכה להיות גורם עירוני שמסוגל לחשוב אסטרטגית, לייצר תהליכים ארוכי טווח ולחבר בין גופים, יוזמות ואנשים, ולהישאר קשובה למה שקורה בשטח, לצרכים של יוצרים ולמורכבויות של קהילה אמנותית חיה

לתפקיד מנהלת המחלקה לאמנויות, אומרת בן שלום, היא נכנסה מתוך אמונה בחשיבות של תשתית מקצועית לעולם האמנות המקומי. ״אני רואה את התפקיד שלי כעמדה מקצועית שצריכה להחזיק בו זמנית כמה נקודות מבט: להיות גורם עירוני שמסוגל לחשוב אסטרטגית, לייצר תהליכים ארוכי טווח ולחבר בין גופים, יוזמות ואנשים, ובאותה מידה להישאר קשובה למה שקורה בשטח, לצרכים של יוצרים ולמורכבויות של קהילה אמנותית חיה”.

לצידה מפיק ומנהל אמנותית את אירועי התוכן בפסטיבל, זו השנה השלישית, קובי אבן חיים – שהיה חלק מהצוות שהקים את זומו – המוזיאון הנייד, ומפיק אירועי אמנות ופסטיבלים שונים (ביניהם פסטיבל מנופים והביאנלה האוטונומית לאמנות).

רונדל, לדבריה, נועד ״לחגוג את כל האמנות – העצמאית והמוסדית – שמתקיימת בשכונת הדר וסביבה. יש משהו בשכונה הזאת שלא בהכרח משדר ביומיום את העובדה שבה קורית האמנות והתרבות של העיר, וזה חלק מהקסם שלה. הרוב קורה מאחורי דלתות, שערים, מסדרונות, בניינים. מקומות שאי אפשר להכנס אליהם בשוטף. הפסטיבל הוא הזדמנות להיחשף למגוון הדברים שקורים בשכונה, לייצר חיבור ישיר ובלתי אמצעי עם היוצרים והיוצרות, ולחגוג את התרבות במקום״.

המטרה של הפסטיבל היא ליצור חיבור, לא רק עם אנשי מקצוע מתחום התרבות והאמנות, אלא גם עם הקהל הרחב וגם עם קהלים של אספנים שרוצים לרכוש אמנות מיוצרים ויוצרות – בטווחים מגוונים של מחירים. כחלק ממנו יפתחו כ־80 אמנים מקומיים את דלתות הסטודיו שלהם ב־50 חללי סטודיו בעיר, חלקם גם יציגו תערוכות מיוחדות בסטודיו וחלקם יקיימו סדנאות.

לצד זה, תתקיים סדרה ארוכה של אירועים – תערוכות, מפגשים, מופעים, סיורים ועוד, ללא תשלום. אחד המוקדים של הפסטיבל יהיה הפירמידה בוואדי סאליב – מרכז לאמנות עכשווית של המחלקה לאמנויות בעירייה, שמנהל עמית אשבל.

יוצגו בה שלוש תערוכות, המרכזית שבהן היא ״התכנסנו כאן״ – תערוכה קבוצתית שתציג יוצרי ויוצרות טקסטיל חיפאיים, שאוצרת בן שלום עצמה. ״זוהי תערוכה שמאגדת 15 אמני טקסטיל – התחום שממנו אני באה. זו נקודת גישה שמאפשרת גם לי וגם לקהל להכיר את התחום ואת האמנים שפועלים בו בחיפה״.

עוד בפירמידה ייפתחו תערוכה קבוצתית של המחלקה לצילום באוניברסיטת חיפה שמציינת 200 שנה לצילום; ותערוכת יחיד של טום גולדסמיט שאוצר ארז שמח – אחד מאמני הרזידנסי בפירמידה. ״תוכנית הרזידנסי הנוכחית היא פיילוט חדש, שבה משתתפים שמונה אמניות ואמנים חיפאיים. בפסטיבל נתנו להם אפשרות להפוך גם לאוצרים לרגע.

״בשוטף, קיים בפירמידה מרחב עבודה פתוח לכל מי שרוצה להגיע לעבוד ממנה – לא רק לאמני הרזידנסי״. במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו במקום סדנת מאש־אפ של טקסטיל וריזו; הקרנה תחת כיפת השמיים ומופעי פרפורמנס.

צמא גדול

גם המוסדות העירוניים הגדולים יותר יקיימו אירועים מיוחדים: במוזיאון חיפה לאמנות, לצד התערוכות המוצגות, יתקיים סיור בחשיכה – מסע לילי עם פנסים שיחשוף סודות שמאחורי העבודות; מופע של קבוצת ״ואקיום סרוויס״ שפועלת במרחבים אמנותיים דרך פעולות של ניקיון, תחזוקה ודאגה; חנות המזכרות הניידת של קרן כץ ומופע מוזיקה אלקטרונית.

בחממה לאמנות מקום של מוזיאוני חיפה, הסמוכה למוזיאון לאמנות, תתקיים לצד התערוכה המוצגת, בין השאר, ״מעבדת החלומות״ – תכנית טלוויזיה השתתפותית־חלומית של תנועת הנוער של תנועת תרבות. בבית הגפן יתקיים שיח גלריה בתערוכות המוצגות וגם שיחות על העיר המשלבות מוזיקה.

בבית הספר העצמאי לאמנות הנביאים בשוק תלפיות, שבשנה האחרונה גדל והתפתח למבנה סמוך נוסף, ייפתחו במקביל שלוש תערוכות חדשות, ויתקיימו מופעים מוזיקליים, אירועי מחול וערב רישום מודל. בגלריה מזו, גם היא בשוק תלפיות, יתקיים מופע סולו מדיטטיבי של מאיה דוניץ לצד מופע מוזיקה פרפורמטיבי, מכני ופואטי של מנהלי הגלריה; ובחלל הקרן (HQRN) הסמוך יופיעו הצמד גיאגיא ואיילו.

״הפסטיבל הוא הזדמנות לשתף פעולה גם עם המוסדות הגדולים והוותיקים בעיר, וגם עם החללים העצמאיים, החדשים והקטנים יותר. במסגרתו תושק גם גלריה חדשה בשם ׳סדק׳ (הרצל 46) שתציג תערוכה של אמניות מקומיות צעירות.

״גם חללים שלא מבוססים אמנות חזותית בשוטף ייקחו חלק, כמו מקום לשירה שיקיים אירוע של ספרים וכותבים דרך מבט של קולנוע תיעודי; או פרפורמנס של תלמידי אוניברסיטת חיפה בתחנת מסדה של הכרמלית, בהובלת רותי סלע וקרן צור״.

יש בעיר הזו איכות שקשה לי עדיין להגדיר במדויק, אולי כי היא מורכבת מסתירות, ואולי כי אני עדיין עמוק בתוך הרומן איתה. ככל שאני פוגשת יותר, אני מגלה מחדש עד כמה מדובר במעיין יצירתי שלא מפסיק לנבוע

סוף השבוע מבוסס גם על תוכנית סיורים מקיפה, על פי נושאים ואזורים. ״ד״ר אורה גזית תוביל סיורים של אמנות על הקירות; מור לידור תנחה סיור של 12 צעדים להליכה לאיבוד במרחב הציבורי; ויתקיימו גם סיור בעקבות מייקרים ומלאכות יד וסיורים בשפה הרוסית שיעבירו קקדילארט״.

כמו אירועים נוספים, גם רונדל תוכנן בתחילה לחודש מרץ האחרון אבל נדחה עקב המערכה האחרונה עם איראן. ״היה חשוב לנו כן לקיים אותו בכל זאת עוד לפני תחילת הקיץ, ולא לחכות כמו שקרה עם אירועים אחרים, כי מרגיש לנו שכולנו מאוד צריכים את זה. יש צמא מאוד גדול – גם מצד היוצרים והיוצרות וגם מצד הקהל.

״יש הרגשה לפעמים שמלחמות מייצרות סוג של סטגנציה, בטח בעולם התרבות שניזון מקרנות ותמיכות, אבל גם לאורך כל שלוש השנים האחרונות הסצנה החיפאית המשיכה לפעול ובמקרים מסוימים אפילו התרחבה, וזה הזמן לפתוח אותה ולאפשר לכולם לגלות אותה״.

בן שלום מספרת שבשלב זה היא עדיין “לומדת את העיר”, ושפסטיבל רונדל הוא הזדמנות גם עבורה לעשות את זה. ״ככל שאני מכירה אותה, כך מתחזקת בי התחושה שמתקיימת כאן אנרגיה יצירתית יוצאת דופן, אמנות שנובעת מתוך צורך, מתוך מחויבות ומתוך קשר עמוק למקום.

״המחלקה לאמנויות, שנוסדה מחדש בשנת 2021 כחלק מאגף התרבות, עם כניסתם לתפקיד של רות אופנהיים ועמית אשבל, נבנתה מתוך חזון ברור: ליצור גשר בין היוצרים והיוצרות בעיר לבין המערכות העירוניות, לקדם ולתמוך באמנות חיפאית, ולהנגיש אמנות מקצועית מגוונת לציבור הרחב. בשנים האחרונות נעשתה בה עבודה משמעותית: ייסוד פסטיבל רונדל, הקמת פרויקט הסטודיאות, שיקום וביסוס הפירמידה כמרכז מקצועי לקהילת האמנויות, הקמת ועדות מקצועיות, קולות קוראים ויצירת ממשקי עבודה חדשים מול שדה האמנות המקומי. רות אופנהיים, שקדמה לי בתפקיד, בנתה את המחלקה כמעט מאפס והניחה תשתית משמעותית וחשובה.

״אני נכנסת לתפקיד מתוך כבוד למה שכבר נעשה, אבל גם מתוך הבנה שזהו לא פרויקט עם התחלה וסוף, אלא תהליך ארוך. הגעתי לשלב מקצועי שבו חשוב לי להיות במקום שאפשר להשפיע בו לא רק דרך פרויקט כזה או אחר, אלא דרך בניית תנאים: להתוות דרך, לייצר רציפות, לחבר בין אנשים ומערכות, ולבנות אמון. אולי יש בכך מידה מסוימת של נאיביות, אבל זו גם הסיבה שאני כאן.

״יש בעיר הזו איכות שקשה לי עדיין להגדיר במדויק, אולי כי היא מורכבת מסתירות, ואולי כי אני עדיין עמוק בתוך הרומן איתה. ככל שאני פוגשת יותר, אני מגלה מחדש עד כמה מדובר במעיין יצירתי שלא מפסיק לנבוע, קהילה של אנשים שפועלים מתוך תשוקה אמיתית, שעושים דברים אחרת, ושבמובנים רבים מחזיקים את התרבות המקומית מתוך מחויבות עמוקה״.

---

פסטיבל רונדל
28-30.5
שכונת הדר, עיר תחתית ומה שביניהן, חיפה
לכל הפרטים והאירועים >>>