מידע פנים // משרדי ארנון, תדמור־לוי

שטח פרטי

הדר מטרני, בת 42, גרה במשמר דוד. נשואה לעומר ואמא לגור, זיו ודרור + שתי כלבות ושלושה חתולים. מנהלת מחלקת עיצוב הפנים במשרד אורבך הלוי אדריכלים, הפועלת בהובלתו של האדריכל המייסד אורי הלוי.
אתר / אינסטגרם / פייסבוק

מפרט טכני

משרדי ארנון, תדמור־לוי תוכננו עבור אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, בקומות העליונות של המגדל המרובע במרכז עזריאלי בתל אביב. הפרויקט משתרע על פני כ־12,000 מ״ר וכולל מספר קומות עבודה, קומת חדרי ישיבות ואירוח, אזורי קבלה, לאונג׳ים, נקודות מפגש וחללים משותפים לעובדים.

אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה תכנון סביבת עבודה בקנה מידה גדול, שתצליח מצד אחד לשמור על תחושת ייצוגיות, שקט ופרטיות, ומצד שני לייצר גמישות, יעילות ותחושה פחות היררכית מהמודל המסורתי של משרד עורכי דין.

הקומות תוכננו כחלק ממערכת אחת, אבל לכל אחת מהן אופי מעט שונה. אחד מהעקרונות שהוגדרו על ידי הלקוח היה שימוש באבן טבעית שונה בכל קומה, כך שכל אחת מקבלת זהות משלה בתוך שפה כוללת ואחידה. האבן לא משמשת רק כחומר גלם, אלא כאלמנט מרכזי שמופיע בדלפקים, במשטחים ובמוקדי מפתח, ונבחרה בכל קומה מתוך אבנים טבעיות ייחודיות ובעלות נוכחות חזקה.

האבן לא משמשת רק כחומר גלם, אלא כאלמנט מרכזי שמופיע בדלפקים, במשטחים ובמוקדי מפתח, ונבחרה בכל קומה מתוך אבנים טבעיות ייחודיות ובעלות נוכחות חזקה

בקומות העבודה שולבו חדרים אישיים, חדרי ישיבות בגדלים שונים, אזורי מפגש לא פורמליים, נקודות קפה וחללים משותפים, תוך ניצול הנוף הפנורמי מהקומות הגבוהות. קומת חדרי הישיבות והאירוח תוכננה כקומה ייצוגית יותר, עם רצף של חדרי ישיבות, אזורי המתנה ולאונג׳ים, לצד מערך תפעולי שמאפשר אירוח לקוחות ופגישות בהיקפים שונים.

נקודת המוצא הייתה לייצר סביבת עבודה שתבטא את הדיוק והמקצועיות של המשרד, אבל לא תרגיש כבדה או שמרנית. לכן התכנון נשען על שפה אלגנטית ומאופקת, לצד תכנון פונקציונלי, טכנולוגיה אינטגרלית וחוויית משתמש שמותאמת לאופן העבודה החדש של המשרד.

הפרטים הקטנים

הקו המנחה בפרויקט היה ליצור עיצוב שיהיה רלוונטי גם בעוד 20 שנה. ניסינו להימנע משפה שנשענת על טרנד רגעי ולבנות אסתטיקה שקטה, אלגנטית ומדויקת, שבה החומרים, הפרופורציות והפרטים הם אלה שמייצרים את הנוכחות. היה לנו חשוב שהחללים ירגישו ייצוגיים ומוקפדים, אבל לא קרים, ולכן כמעט בכל מקום יש מפגש בין חומריות קשיחה ומדויקת לבין אלמנטים רכים יותר.

אחד המאפיינים המרכזיים של הפרויקט הוא השימוש באבן טבעית. לבקשת הלקוח, בכל קומה נבחרה אבן אחרת, מתוך רצון לתת לכל קומה זהות משלה, בלי לשבור את השפה הכוללת של המשרד. בחרנו אבנים מיוחדות, עם עומק, טקסטורה וגוונים שונים, כך שהן הופכות לחלק מהאופי של כל קומה. בכל אחת מהקומות יש אבן בעלת נוכחות חזקה וייחודית.

לצד האבן הטבעית מופיעים נירוסטה, מתכות כהות ומתכות בגוונים חמים, זכוכית, טקסטיל וריהוט רך. החומרים לא נבחרו רק לפי המראה שלהם, אלא לפי האופן שבו הם עובדים יחד. יש מתח מכוון בין משטחים מינרליים ובהירים לבין מתכת מבריקה או כהה, ובין גוונים שקטים לבין נקודות צבע מדודות.

אחד האלמנטים שחוזרים בפרויקט הוא המפגש בין קווים גיאומטריים לבין תנועה מעוגלת. מצד אחד יש גרידים ברורים במחיצות הזכוכית, קווים ליניאריים בתאורה ומשטחים נקיים; ומצד שני, הרבה מהקירות, התקרות וגופי התאורה מקבלים פינות רכות וקווים מעוגלים. השילוב הזה מאפשר לחללים להרגיש מדויקים, אבל לא נוקשים.

בקומת חדרי הישיבות השפה הזאת באה לידי ביטוי בצורה הכי חזקה. אלמנטים מתכתיים ממשיכים מהקיר אל התקרה ויוצרים מעין מעטפת רציפה, שבתוכה משולבת תאורה ליניארית. לאורך המסדרונות שולבו אזורי ישיבה אינטימיים ונקודות קפה, כך שהמעברים עצמם הופכים לחללים שאפשר לעצור בהם, להמתין או לקיים פגישה קצרה. היה לנו חשוב שגם האזורים הפורמליים ביותר לא ירגישו מוסדיים.

גם לתאורה יש תפקיד משמעותי בפרויקט. היא לא משמשת רק להארת החלל, אלא כחלק מהאדריכלות עצמה. גופי התאורה המעוגלים בחדרי הישיבות ובחללים המשותפים, התאורה הליניארית המשולבת בקירות ובתקרות, והאור הטבעי שנכנס מהחזיתות הגבוהות – יוצרים יחד שכבה נוספת של עומק ורכות.

הנוף מהקומות הגבוהות היה עוד חומר תכנוני מבחינתנו. במקום לנסות להתחרות בו, השתדלנו למסגר אותו ולתת לו להפוך לחלק מהחלל. לכן, בחדרי הישיבות ובאזורים הציבוריים, נשמרו מבטים פתוחים ככל האפשר, והריהוט והחומרים נשארו מאופקים יחסית כדי לאפשר לעיר ולשמיים להיכנס פנימה.

מבחינתי, תכנון טוב הוא כזה שלא צריך להסביר למה הוא עובד. הוא פשוט מרגיש נכון, גם בפעם הראשונה שנכנסים לחלל וגם שנים אחר כך. בפרויקט הזה זה בא לידי ביטוי בדיוק בחיבור בין הפונקציונליות הגבוהה, הטכנולוגיה המשולבת והפרטים המדויקים, לבין תחושה נעימה ולא מתאמצת.

החלל האהוב עליי בפרויקט הוא קומת חדרי הישיבות. זו הקומה שבה השפה של הפרויקט באה לידי ביטוי בצורה הכי מזוקקת: האבן הטבעית, המתכת, הזכוכית, התאורה, הקווים המעוגלים והצבע שמופיע במינון מדויק – יוצרים יחד חלל שיש בו נוכחות חזקה, אבל בלי צורך להיות צעקני.

פריטים נבחרים

הפריט האחרון שהכנסתי הביתה הוא חדר בנגרות אישית שתכננתי לבת שלי. מיטה מוגבהת שמתחתיה ארון, שולחן עבודה ופינת רביצה, פתרון שהפך את החדר הכי קטן בבית לחלל שלם ומדויק עבורה.

פרט שולי

הייתי שמחה לראות פחות עיצוב שנשען על טרנד מזוהה עם רגע מסוים. בעיניי יש ערך גדול יותר לחללים שמתיישנים יפה, ושגם בעוד עשור או שניים ירגישו נכונים, מלחללים שנראים מעולה ביום הצילום אבל מהר מאוד מסגירים בדיוק באיזו שנה תוכננו.

לפרטים נוספים

הייתי שמחה לתכנן מרכז לבעלי חיים נטושים, כזה שלא נבנה טלאי על טלאי משאריות או תרומות, אלא מתוכנן מההתחלה כמקום שלם. מקום שמותאם באמת לסוגים שונים של בעלי חיים, נעים למי שמטפל בהם ומכבד את מי שחי בו, ושכולל גם את המתקנים החדשניים ביותר לטיפול, שיקום ורווחה.